מעשה מרתק שהגיע לשולחנו של רבי משה אלשיך, מגדולי חכמי צפת במאה ה-16, חושף בפנינו הצצה נדירה לחיי הקהילות היהודיות בסוריה של אותם ימים.
המקרה, שתועד בשו"ת מהר"ם אלשיך (סימן קד), מספר על רבי אלעזר בן רבי מאיר הלוי, המכונה "גאזאל בעלי" מהעיר בעלבק, וניסיונו לקדש אישה בשם מוּאַנְסָה.
האירוע התרחש בפתח חצרו של רבי יהודה בדמשק. רבי אלעזר ומואנסה עמדו שם כשבידו תפוח שאכל ממנו. תוך כדי שיחה, הוציא טבעת זהב שלטענתו הכין עבור בתו, ובמפתיע שם אותה בחוזקה על אצבעה של מואנסה תוך שהוא מצהיר: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו" - והיא הלכה לה.
העדות על המקרה הגיעה לבית הדין מפי רבי יצחק בר אלעזר אל צפדי, שהעיד ביום חמישי על מה שראה. בתחילת הדיון הופיע רבי אפרים שטען כי לא שמע את הדברים. המקרה העלה שאלות הלכתיות מורכבות שהגיעו לפתחו של האלשיך הקדוש.
רבי משה אלשיך, שנולד באדריאנופול בשנת 1506/1507, עלה לארץ ישראל בשנת 1535 והתיישב בצפת. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה, ושנה לאחר הגעתו לצפת כבר שימש כאחד מדייניה. הוא עמד בראשן של שתי ישיבות בעיר, ובהקדמה לספרו 'תורת משה' כתב שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון, ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי בלבד.
רבי משה, שנודע כ"האלשיך הקדוש", היה מגדולי הפוסקים והפרשנים בצפת ותלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו. הוא היה דמות מרכזית בעולם התורני. מלבד היותו פוסק, הוא חיבר פירושים מפורסמים על התורה ועל ספרי הנביאים, וספריו נלמדים עד היום.
בעלבק, שבה התרחש חלק מהסיפור, הייתה עיר בעלת היסטוריה עשירה. היא נזכרת בספר יהושע בהקשר הגיאוגרפי: "וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי, וְכָל-הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, מִבַּעַל גָּד, תַּחַת הַר-חֶרְמוֹן--עַד, לְבוֹא חֲמָת". הקהילה היהודית בעיר התקיימה כבר בימי רב סעדיה גאון במאה העשירית, ושימשה כאתר נופש ליהודי דמשק. המקום היה מוכר גם לחכמי המשנה, שדנו בשום המיוחד שגדל בה, ה"שום בעל-בכי", שלפי הרמב"ם נקרא כך בשל חריפותו המיוחדת המדמיעה את העיניים.
המקרה משקף את מארג החיים היהודיים המורכב באזור, את הקשרים בין הקהילות, ואת מערכת המשפט ההלכתית שפעלה בצפון ארץ ישראל וסוריה באותה תקופה. העובדה שהשאלה הגיעה לצפת מעידה על מעמדה כמרכז תורני מוביל, שהשפעתו הגיעה עד דמשק ובעלבק.
ישר כח לידידי הרב רפאל רפופורט ששלח לי מקורות למעשה הנפלא הנ"ל.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com