הטבעת של הבת, הקידושין של האב; תרגיל שערורייתי בדמשק

המקרה, שתועד בשו"ת מהר"ם אלשיך (סימן קד), מספר על רבי אלעזר בן רבי מאיר הלוי, המכונה "גאזאל בעלי" מהעיר בעלבק, וניסיונו לקדש אישה בשם מוּאַנְסָה.

האירוע התרחש בפתח חצרו של רבי יהודה בדמשק. רבי אלעזר ומואנסה עמדו שם כשבידו תפוח שאכל ממנו. תוך כדי שיחה, הוציא טבעת זהב שלטענתו הכין עבור בתו, ובמפתיע שם אותה בחוזקה על אצבעה של מואנסה תוך שהוא מצהיר: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו" - והיא הלכה לה.

העדות על המקרה הגיעה לבית הדין מפי רבי יצחק בר אלעזר אל צפדי, שהעיד ביום חמישי על מה שראה. בתחילת הדיון הופיע רבי אפרים שטען כי לא שמע את הדברים. המקרה העלה שאלות הלכתיות מורכבות שהגיעו לפתחו של האלשיך הקדוש.

רבי משה אלשיך, שנולד באדריאנופול בשנת 1506/1507, עלה לארץ ישראל בשנת 1535 והתיישב בצפת. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה, ושנה לאחר הגעתו לצפת כבר שימש כאחד מדייניה. הוא עמד בראשן של שתי ישיבות בעיר, ובהקדמה לספרו 'תורת משה' כתב שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון, ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי בלבד.

רבי משה, שנודע כ"האלשיך הקדוש", היה מגדולי הפוסקים והפרשנים בצפת ותלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו. הוא היה דמות מרכזית בעולם התורני. מלבד היותו פוסק, הוא חיבר פירושים מפורסמים על התורה ועל ספרי הנביאים, וספריו נלמדים עד היום.