חשיפה היסטורית חדשה מאירה באור מפתיע את מעורבותה של קהילת יהודי עזה במאבק על הכותל המערבי. מכתב נדיר שנחשף לאחרונה מגלה כי כבר בשנת תרפ"ו (1925), כארבע שנים לפני פרוץ "מאורעות הכותל" הידועים, התייצבה הקהילה היהודית בעזה בחזית המאבק לשמירה על זכויות היהודים בכותל המערבי.
המכתב, שנשלח מטעם "ועד העדה העברית בעזה" אל ה"ועד הלאומי" בירושלים, נושא מחאה נחרצת "על העלבון הלאומי והדתי שנגרם לעם היהודי על ידי המשטרה [הבריטית] ביום הכיפורים על יד הכותל המערבי" בעיצומן של תפילות היום הקדוש. במכתבם מזכירים יהודי עזה כי כבר בחול המועד סוכות של אותה שנה, שלחה אסיפת יהודי עזה מברק לנציב העליון הבריטי ובו דרישה חד-משמעית: "למסור את הכותל המערבי לרשותו של בעליו האמיתיים - העם היהודי!"
בתקופה העות'מנית, ובמיוחד כאשר גדל והתרבה היישוב היהודי בירושלים, היו מתקיימות התפילות ליד הכותל המערבי בשבתות ובחגים על פי ההלכה היהודית בהפרדה בין גברים לנשים. הערבים המקומיים ניסו מידי פעם להתנגד לכך בתואנות שונות, ולא פעם הרסו באלימות את הריהוט שהביאו היהודים לסמטת הכותל של אותם ימים, ו"בהכאות אגרוף הרסו את החיץ המבדיל בין הגברים ובין הנשים" (עיתון 'הזמן', מדור 'ענייני היהודים' 18.10.1911).
גם המושל התורכי גזר בחלק מהשנים איסור חמור על הצבת מחיצה ליד הכותל, אך כעיקרון המנהג נשמר ככל שהתאפשר (בידינו תיעוד רב על כך, ואכמ"ל).
גם בתקופת המנדט הבריטי שבאה אחריה, החל משנת תר"פ (1920), המשיכו המתפללים ליד הכותל המערבי לשמור על סדרי התפילה ליד הכותל ועל הפרדה בין המינים בעת תפילות ציבור, אם כי מחיצה פיזית לא הורשתה להניח במקום על ידי השלטון הבריטי.
חשיבותו ההיסטורית של המכתב מתחדדת על רקע העובדה שהוא קדם במספר שנים ל"מאורעות הכותל" של שנת תרפ"ט (1929). באותם מאורעות, שהחלו בליל יום כיפור תרפ"ט (23 בספטמבר 1928), התעורר משבר חריף סביב מחיצה שהציבו היהודים ברחבת הכותל כדי להפריד בין גברים לנשים. המשטרה הבריטית הסירה את המחיצה בכוח, דבר שהוביל למחאה אדירה של כל העולם היהודי בארץ ובתפוצות, ובהמשך אף להקמת ועדות חקירה בריטיות וועדה בינלאומית, שעסקו בשאלות יסוד בנוגע לבעלות העם היהודי על הכותל המערבי ועל מקום המקדש כולו.
כעת מתברר שכבר בשנת תרפ"ו התערב הכובש הבריטי העוין בסדרי התפילה הדתיים ליד שריד בית מקדשנו, ובכלל זה מנע הבאת ספסלים וכיסאות והצבת מחיצה בין גברים לנשים ברחבת הכותל המערבי. מעניין לראות שדווקא בני היישוב היהודי בעזה היו מהראשונים שהבינו שלמאבק על קדושת סדרי התפילה בכותל יש משמעות לאומית ודתית ראשונה במעלה, ושמדובר בסוגייה כבדת משקל שיש למחות עליה בתוקף.
גילוי מכתב המחאה של יהודי עזה מצטרף לשורת עדויות היסטוריות על פעילותה העדה של הקהילה היהודית בעזה בשנות העשרים של המאה הקודמת. קהילה זו, שהחלה להתאושש לאחר מלחמת העולם הראשונה, הצליחה לשקם את חיי הדת והקהילה בעיר, כפי שעולה ממסמכים שנחשפו לאחרונה, ובהם תרומת ספר תורה על ידי הרב יעקב הכהן שכביץ ופעילותו הענפה של הרב יהודה לייב הכהן גולומב כשו"ב וכמתווך קרקעות באזור.
המכתב, שנשמר בארכיון עיריית ירושלים ונחשף לאחרונה על ידי עמותת "שומרי הכותל", מעיד על מעורבותה העמוקה של קהילת יהודי עזה בסוגיות הלאומיות הבוערות של התקופה, על הקשר החי שהיה בין הקהילה היהודית בעזה לירושלים ולמקום המקדש, ועל נחישותם של יהודי עזה להשמיע את קולם גם בהיותם קהילה קטנה ומרוחקת ממרכז ההתרחשויות בירושלים.
חלק מהמידע בכתבה מובא באדיבות "עמותת שומרי הכותל" ותודתנו להם על כך.
לקריאה נוספת: הוברמן חגי, קהילה יהודית בעזה
תגובה לחשיפת מכתב יהודי עזה בסוגיית הכותל מאת ד"ר דותן גורן, חוקר ארץ-ישראל בעת החדשה המתמחה במקומות הקדושים:
"מראשית שנות העשרים של המאה הקודמת התפתח מאבק לאומי בין המוסלמים ליהודים על הכותל המערבי בסוגיית התפילה במקום הקדוש. בשנת 1922 תושבי שכונת המוגרבים הסמוכה הסירו באלימות את הספסלים מרחבת הכותל (הסמטה הצרה) ובתגובה מחה הוועד הלאומי בפני שלטונות המנדט, שכל מטרתם אינה באמת הספסלים אלא אמתלא לעורר מהומות. מחשש להפרות סדר בין הצדדים, הורה מושל ירושלים רונלד סטורס כי אין להביא כסאות וספסלים אל רחבת הכותל. בשבועות הבאים נועד עמו הרב הראשי הספרדי לארץ-ישראל יעקב מאיר והסדיר עמו את העמדת הספסלים, כך שהדרך ביניהם תישאר פנויה למעבר. תקריות דומות אירעו בחגי ישראל גם בשנים הבאות. כך למשל ביום הכיפורים תרפ"ו (28.9.1925), הסירה המשטרה הבריטית את הספסלים מרחבת הכותל לבקשת המועצה המוסלמית העליונה. עקב כך פרצו עימותים באזור בין יהודים לערבים. זה הרקע למכתבם שלפנינו, שבו עדכנו יהודי עזה את הוועד הלאומי כי שלחו מברק נזעם לנציב העליון הרברט פלומר בסוגיית הכותל".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com