מספר קהילות יצאו בזמן האחרון במיזם חדש להקל על אברכים כשבאים לחתן את הילדים, על ידי תכנון לטווח ארוך, הפוסק הגאון רבי יצחק זילברשטיין, התייחס ליוזמה, כאשר נשאל האם אפשר להשתמש בכספי מעשר.
מדובר ביוזמה של השקעה לטווח ארוך לצורך נישואי הילדים. בסיס הרעיון הוא שהכולל ילווה לאברך סכום של כמה עשרות אלפי שקלים בפריסת תשלומים נוחה, ואת הכסף שיקבל האברך, הוא ישקיע בבורסה.
האברכים תהו האם מותר להם להחזיר את כספי ההלוואה מכספי מעשר, שכן הכסף מיועד אך ורק לנישואי הילדים ומדובר בכסף שיושקע בבורסה.
בעולם ההלכה התנהל בנושא פולמוס נרחב והיו מורי הוראה רבים שנטו שלא להשתמש בכספי מעשר ואף היו כאלה שאסרו זאת לגמרי.
הגאון רבי יצחק זילברשטיין, התייחס לנושא, במענה לאברכים מכולל הרשב"י בבני ברק, שם התיר את הדבר.
אך הבוקר (שלישי), בגליון הפופולרי 'דברי חמד' היוצא לאור מדי שבוע מתורתו של הרב זילברשטיין, הוא התייחס לכך בהרחבה. "כיכר השבת" עם עיקרי הדברים.
בפתח הדברים מוצגת השאלה: "התוכנית בקצרה היא: מיד שהילד נולד, הקהילה נותנת לאברך הלוואה בסכום של 30,000 שקל [זה תלוי בקהילות, יש שנותנים פחות], ההלוואה איננה ניתנת ישירות לחשבון ההורים, אלא מופקדת עבורם ע"י המיזם בפוליסת חיסכון הרשומה על שם ההורים בחברת 'מגדל' (במסלול מחקה מדד 500p&s). במהלך השנים הבאות, ההורה הצעיר מחזיר את ההלוואה לקרן, בסכומים קטנים כגון 200 ש"ח לחודש".
"ובינתיים", נכתב עוד: "הכסף צובר תשואות גבוהות, כאשר לפי המדדים של 70 השנים האחרונות, במדד זה היתה תשואה ממוצעת של 10.5% שנתית (שנה שעברה היתה תשואה של 30%). ואמנם היו שנים שהיה נפילה גדולה, אך לאחר זמן המדד תיקן את עצמו, ולכן הענין הוא להשקיע בעיקר לטווח ארוך. וכמו"כ ההורים צריכים להפריש לתוכנית זו, את קצבת הילדים של הילד, וגם להכפיל את הקצבה, ולאחר 20 שנה, הצפי שההורים יקבלו כ 150,000 ש"ח, לאחר ניכוי העמלות השונות (דמי הגביה והמיסים)".
עוד מוסבר על התוכנית: "המעלה של ההלוואה היא, שבמקום שבתקופת נישואי הילדים יקבלו הלוואה של 70,000 ₪, הם לוקחים מיד בלידה פחות מחצי מהסכום הנ"ל, והתשואה היא גבוהה יותר מכפול, ולא בהלוואה אלא במענק. ואמנם כל אדם פרטי יכול להשקיע בעצמו, אך יש כמה מעלות כשמשקיעים דרך קבוצה, שהם נותנים מיד את ההלוואה, והריבית שנצברת היא גבוהה, וכן שבקבוצה יש שליטה ואי אפשר להוציא את הכסף קודם הזמן אלא רק בהגיע הזמן הקצוב. על תוכנית זו עבדו מומחים רבים, וגם נבדקה הלכתית ע"י רבנים שאישרו שאין בה בעיות הלכתיות, וזהו בבחינת 'איזהו חכם הרואה את הנולד'.
בעקבות כך נשאל הרב: "א. האם אפשר להשקיע בזה מכספי מעשר, כלומר לקבל את ההלוואה מקרן זו, ולהחזיר את ההלוואה (200 ₪ בחודש) מכספי מעשר, כי הכסף לבסוף הולך לנישואי הילדים.
ב. יש לי כספי מעשר שמופקדים בגמ"ח שמלווה כסף לאברכים, ובמקום רווחים גשמיים אני צובר רווחים רוחניים. ואמנם גם שם אני יכול לקבל הלוואה גדולה בבוא העת, אך בהשקעה כאן אני מקבל מענק. האם מותר לי להוציא את הכסף ולהעביר להשקעה הנ"ל, או שמא לא שהרי זה כעין נדר.
ג. עד היום נהגתי לתת את המעשרות לצדקה. השאלה היא, האם מותר לי כעת להפסיק את הצדקות, ולהכניס את כל המעשר לתוכנית הנ"ל (ומצד נדרי צדקה אין חשש, כי עשיתי תנאי)".
בתשובתו הרב זילברשטיין הרחיב לדון ולפלפל בנושא, כאשר מסקנת הדברים היא כך: "תשובה. א. אפשר להפריש לקרן זו מעת שילדיו נולדו, ואם אין ידו משגת יכול גם להפריש ממעות מעשר, אבל לא את כל המעשר, אלא רק חצי, ואת החצי השני ייתן לעניים. ב. אפשר להוציא את הכסף מהגמ"ח לצורך קרן זו, כי זו טובת הצדקה, שיהיה לו לבסוף רווחה כשישיא את ילדיו (ולא יצטרך אז לקבל צדקות והלוואות). ג. גם מותר להפסיק את הצדקות שעשה בהם תנאי, ויתן חצי לצדקה לעניים, וחצי לקרן זו".