אוצר היסטורי בן אלף שנים: בית הקברות היהודי בדמשק

בלב דמשק, בין סמטאות העיר העתיקה, מסתתר אוצר היסטורי בן אלף שנים - בית הקברות היהודי. כעת, על רקע הטלטלה בסוריה ונפילת שלטון אסד, מתעוררת תקווה בלב רבים לשוב ולפקוד את משכנם האחרון של הצדיקים, ולהתפלל על ישועת הפרט והכלל.

בקריית מלאכי מתקיימת הילולה רבתית בהשתתפות רבנים חשובים, ואף גאב"ד העדה החרדית הגר"מ שטרנבוך הגיע למקום בעבר. לאור המחלוקת, ההמלצה של כותב השורות היא לפקוד את שני המקומות - בבחינת "והיה המחנה הנשאר לפליטה", כפי שנהוג במקרה של צדיקים אחרים כמו הבעש"ט, הבן איש חי, והאוהב ישראל מאפטא, שגם סביב מקום קבורתם יש מחלוקת דומה (ואכמ"ל).

בעת הזו, כשסוריה נמצאת בנקודת מפנה היסטורית, מתעוררות שאלות קריטיות הנוגעות לביטחון הלאומי של ישראל. התיעוד המטריד של קבוצות מורדים המאיימות על גבולות ישראל, לצד נפילת המשטר הסורי, מחייבים חשיבה אסטרטגית חדשה.

נדרשת מדיניות ביטחון תקיפה ועצמאית כמו שהצבא הישראלי ערך וכבש את החרמון ועוד אזורים שלא נוכל להרחיב עליהם במגבלות הצנזורה.

האם בית הקברות היהודי העתיק בדמשק, על אוצרותיו ההיסטוריים, יהיה נגיש בעתיד ליהודים? התשובה לכך תלויה במידה רבה בהתפתחויות הצבאיות והמדיניות בחודשים הקרובים.

בית הקברות הבריטי בדמשק

בלב דמשק העתיקה, בשכונת מאזה השקטה, שוכן בית קברות מיוחד המספר סיפור של היסטוריה, גבורה ואנושיות. זהו בית הקברות הצבאי של חבר העמים הבריטי, שהוקם בשלהי מלחמת העולם הראשונה, באוקטובר 1918, מיד לאחר שהבריטים כבשו את העיר מידי העות'מאנים.

בין הקברים והסיפורים, מצוי קברו של לואיס אלונוביץ, חייל יהודי אמיץ מהגדוד ה-38 של קלעי המלך. סיפורו של אלונוביץ הוא חלק מסיפור גדול יותר - סיפורם של היהודים שהתנדבו לצבא הבריטי ולחמו לצד בעלות הברית. קברו הבודד בדמשק מספר פרק מרגש בהיסטוריה של העם היהודי והמאבק לחירות.

בדומה לעיר עזה, שם בבית קברות מרהיב ביופיו נקברו עשרות חיילים יהודים ששרתו בצבא הבריטי, גם בדמשק המקום - שמונה דונם של גן פורח, עם דשא ירוק, פרחים צבעוניים ועצים מצלים, מרהיב ביופיו ומטופח בידי נציגי מדינת בריטניה.  

בית הקברות מספר את סיפורה של המלחמה דרך 1,171 קברים. כל קבר הוא עולם ומלואו - חיילים מבריטניה, אוסטרליה, הודו, ניו זילנד ומדינות נוספות. רבים מהם היו מטופלים בשני בתי החולים הסמוכים, שם נאבקו לא רק בפציעות הקרב אלא גם במגפות השפעת והכולרה.

במלחמת העולם השנייה שב בית הקברות למלא את תפקידו העצוב, כשהתווספו אליו עוד מאות קברים. כיום הוא עומד כעדות שקטה לגורלם של חיילים צעירים מכל קצוות האימפריה הבריטית, שמצאו את מנוחתם הרחק מביתם, בלב המזרח התיכון.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

המבקרים בבית הקברות היום יכולים להתרשם מהטיפוח המתמיד של המקום בידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה, ולחוש את המסירות והכבוד שבו מתוחזק המקום, המשמר את זכרם של אלה שנתנו את חייהם למען החופש.

[1] ביניהם אף רבי שלום בוזאגלו בעל 'מקדש למלך'.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com