ראש ישיבת קריית מלאכי הגאון רבי יהודה עמית, תוקף בחריפות את ראשי ישיבות ההסדר שמשכנעים צעירים מהמגזר הדתי לאומי לתעדף ישיבות הסדר על פני "ישיבות קדושות". בדברים שאמר בשבועות האחרונים, ומתפרסמים כעת ב'כיכר השבת' הוא מתבטא כלפיהם בחריפות: "מסיתים ומדיחים".
התמלול המלא
ראש הישיבה מצטט בתחילת דבריו את טור הדעה של ראש ישיבת ההסדר "אפיקי דעת" בשדרות הגאון רבי דוד פנדל נגד גיוס חרדים: "החרדים צדקו, מאמר חריג של ראש ישיבת ההסדר בשדרות, הגאון רבי דוד פנדל, מבכירי רבני הציונות הדתית, שמחזק את העמדה החרדית נגד גיוס לצה״ל, בדבריו כתב הרב, במקום להכות על חטא, ביחד, כציבור, ולהודות, שבמשך שנים בעבר שלחנו את הבנים להתאבדות המונית, זה נשמע קיצוני, אבל חז״ל אמרו את זה לפני כן, גדול המחטיאו יותר מן ההורגו".
"מי פסק לנו שאפשר לשלוח את בנינו לתוך אווירה חילונית? מה יעשה הבן ולא יחטא? מי לקח אחריות על שליחת בנים במשך הרבה שנים, לאווירה מעורבת חילונית? מי עודד במצפון נקי גיוס לסיירת מטכ״ל, או שייטת 13, כשאחוזי החילון היו גבוהים מאוד? אני זוכר חיילים שחזרו בתביעה ובבכי, ותהו איך אני כראש ישיבת הסדר, לא אכפת לי לשלוח למודיעין, שלפעמים יש חיכוך רציני עם בנות ועם חילון" כתב הרב פנדל וצוטט על ידי הגר"י עמית.
ראש הישיבה סיפר על ויכוח שהיה לו עם ר"מ בישיבת הסדר לפני 30 שנה: "שאלו מדוע לא התחלנו ניסיונות קשים מאוד. אולי גם אנחנו צריכים לבחור. את עצמנו אם נכנסנו לכפייה חילונית סמויה באונס כשנכנסנו ביודעין ובחוסר אחריות. ישבתי פה עם על הדשא לפני 30 שנה, עם אחד שהיה ר"מ בהסדר, אמרתי לו, מי נתן לכם היתר לזה? איך אתם שולחים בחורים לשם? והוא באמת היה אדם ירא שמיים, שמע את התוכחה ופרש מההסדר. פרש מלהיות ר"מ בהסדר, הלך לעבוד במקום אחר. הפקרות שאין כדוגמתה".
"אמרתי בזמנו לחבר שלמדתי במדרשייה בפרדס חנה" הוסיף הגר"י עמית, "והוא משגיח באחד מישיבות ההסדר. דיברתי איתו לפני עשרות שנים, שהיא הייתה קיימת שנה, שנתיים, שלוש שנים, לא זוכר מתי, ממש בהתחלה. אמרתי לו תראה. הסטייפלר היה בחיים. אני לא נכנס עכשיו לוויכוח איתך מי צודק. אתה או הסטייפלר. לא נכנס עכשיו לוויכוח הזה. אני אשאל אותך רק דבר אחד. בא בחור, לומד בישיבה תיכונית. בא לבקר אצלנו, ומתלבט אולי לבוא אלינו. אחר כך הוא מבקר אצלכם, ואתה משכנע אותו ללכת להסדר. אם אתה צודק, והמצווה להציל ישראל מיד צר, וכל הדברים האלה מצדיקים, בסדר, אשריך".
"אם חס ושלום אתה טועה" זעק ראש הישיבה מנהמת לבו. "אם חס ושלום אתה טועה, ולמעשה, אחרי המאה ה-20 שלו, הוא יגיע למעלה, יגידו לו היית הולך קריית מלאכי. כמה דפי גמרא יותר היית לומד? כמה דקדוק הלכה היה? איך כל הבית שלך היה נראה ברמה תורנית אחרת? הלכת להסדר, אחרי חמש שנים הלכת לאוניברסיטה, כמו שרוב החבר'ה בהסדר, וכל החיים שלך נראו כך, וישימו את זה מול זה, יגידו למה הלכת לשם ולא לשם. אז הוא יגיד, הלכתי לכאן, והרב הזה שכנע אותי. יקראו לך, יגיד אתה שכנעת אותו? למה שכנעת? אז אם תגיד להם, תשמע להציל ישראל מיד צר, יקבלו את זה, אתה מסודר".
ראש הישיבה חידד ואמר: "אם חס ושלום, אתה טועה, כאן אתה בא לחתונה, שרים לך, שירים, שאו שערים ראשייכם, אבל שם אתה תישב על ספסל שלמעלה יש שלט, על הספסל הזה יושבים מסיתים ומדיחים. על ספסל כזה אתה תישב. יקראו לך שם מסית ומדיח. וכאן עכשיו הוא אומר, אנחנו כולנו כל ראשי ישיבות ההסדר היינו עשרות שנים, וגם עכשיו, מסיתים ומדיחים. מסיתים ומדיחים. אין לזה הגדרה אחרת. אין לזה הגדרה אחרת. מה לעשות? אחים שלנו, יהודים יקרים, אבל טועים. וטועים בגדול".