בלב ביירות של שנות החמישים, מאחורי קיוסק קטן וצנוע, הסתתר אחד ממוקדי המודיעין החשובים ביותר של ישראל הצעירה. שבעה אנשים אמיצים - רפי סיטון, יצחק שושן (אַבּוּ סְחֵיק), גמליאל כהן, חבקוק כהן, יעקובה כהן, שאול כרמלי ושמעון חורש - כולם מסתערבים מהמחלקה הערבית של הפלמ"ח, יצרו את רשת המודיעין הראשונה של ישראל בלב מדינה ערבית.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
"הכרנו כל סמטה בביירות, כל בית קפה, כל מסגד", סיפר סיטון בזיכרונותיו. "היינו חלק מהנוף המקומי". הכיסוי היה מושלם: מלבד הקיוסק, הם הפעילו מונית אולדסמוביל בקו ביירות-דמשק-עמאן. יעקובה כהן הביא איתו כסף, אקדחים וחומרי נפץ, שמעון חורש תרם את חלקו עם ציוד קשר חיוני שאפשר תקשורת רציפה עם המטה בישראל, וכל אחד מהם מילא תפקיד חיוני במארג המודיעיני המורכב.
גמליאל כהן היה הראשון שהתבסס בביירות, ואליו הצטרפו בהדרגה האחרים. סיפורו של סיטון מתחיל ב-1949, כשברח מסוריה כדי להימנע מגיוס לצבא הסורי. במקום להסתתר, הוא הפך את הבריחה להזדמנות: בעזרת דייג נוצרי מקומי, הקים קו הברחה ימי והציל 168 יהודים שהועברו מחופי לבנון לישראל. שושן, שנודע בכינויו "אבו סחיק", וחבקוק כהן הגיעו בדרך מתוחכמת יותר: הם "נעצרו" בכוונה על ידי כוחות ההגנה כשהם מחופשים לערבים, ואז "ברחו" ללבנון עם זרם הפליטים הפלסטינים.
ההישגים של הרשת היו מרשימים: הם סיכלו תוכנית להפגזת נמל חיפה מיאכטה שעגנה בחופי ביירות - שהייתה במקרה ספינת הטיולים לשעבר של היטלר. במבצע שכונה "מבצע דוד", הם הצליחו לפוצץ את היאכטה ולמנוע את השימוש בה נגד ישראל. בשנות ה-70, במבצע "מלט" שנמשך ארבע שנים, הצליחו להבריח 750 יהודים מסוריה דרך נמל ביירות.
כל אחד מחברי החוליה פיתח מומחיות משלו: בלונדון, הצליח סיטון לגייס דמות מפתח שכונתה "המתעמל" - חבר אישי של נשיא מצרים אנואר סאדאת. דרך קשר זה הועבר מכתב היסטורי מג'יהאן סאדאת לגולדה מאיר, שהיה מהזרעים הראשונים של השלום עם מצרים. בז'נבה, הוא החדיר סוכנת בשם ד"ר אמינה דאוד אל מופתי למשרדי הליגה הערבית, שדיווחיה על ארגוני המחבלים היו בעלי חשיבות אסטרטגית עליונה.
הפעילות המודיעינית גבתה מחיר כבד כשחבקוק כהן נהרג במארב של המודיעין הירדני בגיל 24, והיה למפעיל הסוכנים הראשון שנפל בעת מפגש עם סוכן. אבל הרשת המשיכה להתרחב: גמליאל כהן חדר לשגרירות סוריה בפריז, יעקובה כהן פעל בזהויות שונות באיראן ועיראק, שאול כרמלי עבר לדמשק וסייע בשחרור שבויי משמר הירדן, ושמעון חורש הקים תא ריגול בדמשק שהניח את התשתית לפעילות המודיעין הישראלי בסוריה.
"הפעולה המודיעינית האמיתית היא כמו משחק שחמט", אמר פעם שושן, "לפעמים המהלך החשוב ביותר הוא דווקא זה שנראה תמים ביותר". ואכן, אחד ההישגים המרשימים של הרשת היה השגת הסטנוגרמה הסודית של ועידת חרטום - עוד לפני שהסתיימה הפסגה ההיסטורית של מנהיגי ערב אחרי מלחמת ששת הימים.
כפי שהרחבנו בפרק הקודם, במלחמת ששת הימים עצמה, קיבל סיטון משימה מיוחדת מראש הממשלה לוי אשכול ויועצו יגאל ידין: איתור מגילות גנוזות שהוחזקו בידי סוחר עתיקות. המבצע הסתיים בהצלחה עם השבת "מגילת המקדש" ההיסטורית, המוצגת כיום בהיכל הספר בירושלים.
גם אחרי שנים של פעילות מודיעינית, המשיכו חברי החולייה לתרום לביטחון המדינה. סיטון היה מהאבות המייסדים של יחידת "הגדעונים" – יחידת המסתערבים של משטרת ישראל, ובמלחמת לבנון הראשונה חזר לביירות, הפעם בגלוי, כמושל אזור בחמדון ועאליי. שושן היה ממקימי סיירת מטכ"ל והכשיר דורות של לוחמים בתורת ההסתערבות.
"המודיעין הטוב ביותר הוא זה שנאסף על ידי אנשים שחיים את השטח", אמר פעם שושן, משפט שמהדהד עד היום בקהילת המודיעין הישראלית. כפי שאמר ראש השב"כ אבי דיכטר על יעקובה כהן: "הוא כבר שכח את מה שאנחנו עדיין לא למדנו".
רפי סיטון, היום בן 91, ממשיך להרצות ולשתף מניסיונו העשיר. יצחק שושן הלך לעולמו בדצמבר 2020 בגיל 96, מותיר אחריו מורשת של העזה, תושייה ומסירות אין קץ – ואת הלקח החשוב שמעבר לכל הטכנולוגיה, היכולת להבין את השפה, התרבות והמנטליות נשארת הכלי החשוב ביותר בעולם המודיעין.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- איש מודיעין, מורה דרך ואיש אשכולות | שורות לזכרו של זאב (ז'אבו) ארליך ז"ל
- האדמו"ר מקרלין ניחם את משפחת החוקר ז'אבו ארליך ז"ל | התיעוד המלא
- בשיאה של המלחמה: שלושה פרופסורים במשימת הצלה
- מהקרב על ירושלים למרדף אחר המגילות: הסיפור שמאחורי הצלת מגילת המקדש
- מי כתב את מגילת המקדש מהתקופה החשמונאית?!
- בין תותחים לעתיקות: המשלחת הארכיאולוגית המופלאה למובלעת הסורית
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com