בימים אלו נשלם לתפארה בעיר ואם בישראל בשכונת ווילאמסבורג בנין בית המדרש המפואר שבנה הנגיד יולי לנדא ברוב פאר והדר, כיאה לבית ה'.
לפי התוכנית, לקראת חג הפסח חנכו את הביהמ"ד הגדול וכן את המקווה הטהרה שנבנה בהידור רב בקומת הכניסה לבית המדרש, אך נוצרה בעיה כלשהו, בשבועות האחרונים לא ירדו כלל גשמים בארה"ב, ולכן לא התמלא ה'אוצר של מי הגשמים' המכשיר את המקווה, אך גם לזה מצא הנגיד פתרון יצירתי, בקיצור איך שאומרים 'כשיש כסף, יש הכל'...
במבצע לוגיסטי ומורכב הגיעה אתמול בשעות הקטנות של הלילה משאית ועליה מטען מפתיע של גושי שלג שהובאו ממונטריאל שבקנדה בקפואה, להכשרה והכנסה למתחם "אוצר מי הגשמים" ללא חשש מים שאובין. מאות תושבי ווילאמסבורג התאספו לראות את המחזה המרגש.
אגב, זה הלכה ידועה, במקום שאי אפשר לעשות מקוה ממי גשמים, ניתן לעשות מקוה משלג, קרח טבעי שהגליד מעצמו, או קרח מלאכותי שנעשה ממים שאובים שהוקפאו במכונה.
אחד מתושבי וווילאמסבורג הסביר בשיחה עם 'כיכר השבת', איך עושים את זה לפי כל כללי ההלכה?
השלג שנאסף, יכול להיות גם שלג שדרכו עליו. אך לא לאסוף שלג שנאסף ונערם בצידי הדרך (כפי שנהוג, על-מנת שלא יפריע להולכי הרגל). לא לאסוף שלג ממכוניות וכד'. אלא רק שלג שירד, ולא נערם ונאסף ע"י אדם קודם-לכן.
עוד דבר: אוספי השלג, כדאי שיהיו לא-יהודים, שאין להם שייכות לענייני טהרה וממילא לא מקבלים טומאה.
את השלג הנאסף, הכניסו באוצר מי הגשמים, ולא בבורות עצמם.