תיעוד משעשע מיהודי תמים העומד ע"י קברו של הרה"ק רבי חיים זאנוויל מריבניץ זי"ע הטמון בבית העלמין במונסי, וקברו נודע כמוקד עליה המונית במהלך כל השנה בכל שעות היממה, ממש כמו ה'כותל המערבי' בארה"ק, וכאתרא קדישא מירון, מכל קצווי תבל מגיעים יהודים לשפוך שם ליבם כמים לישועתם.
ע"י הקבר הנ"ל נצפה בליל הבחירות בארה"ב, יהודי תמים וחסיד במעשיו, שעמד והתחנן בקול לפני הרה"ק שימליץ טוב בשמי מעלה, וידאג שהנשיא ירום הודו דונלד טראמפ ינצח בנשיאות, וכן חתנו קושניר שיחזור לגדולה. הנ"ל הוסיף בחן יהודי ואמר ש'החצופה' האריס תראה מפלה ולא תנצח...
עוד נשמע היהודי אומר: "רק הגויים הטובים שעושים טוב ליהודים שינצחו, הגויים שנותנים לבנות בתי מדרשות, היכלי ישיבות ובתי מדרשים, וכן דירות גדולות ומרווחות רק אלו שינצחו, כמובן הגויים שגם נותנים להחנות את הרכב בכל מקום בלי שום בעיה בכל חניה אפשרית בארה"ב, ולא עושים בעיות ע"י נתינת דו"ח חניה אסורה....".
היהודי הפטיר לבסוף בתפילה ואמר, "שכל אלו העומדים לרעת ישראל שיראו מפלה, וכל אלו שרוצים טובת כלל ישראל שעלו מעלה מעלה ויראו הצלחה בכל מעשי ידיהם ע"י תפילות ישראל".
התיעוד המשעשע מזכיר עובדה שמספרים על הבעל שם טוב הק'
עובדה הווה בימי הבעל שם טוב, אשר היה קטרוג של כליה ר”ל על אחת הקהילות, וכשראה הבעל שם טוב את כובד המצב הרבה בתפילה ובתחנונים בראש השנה וביום הכיפורים.
ויהי בעת תפילת נעילה הכירו התלמידים הקדושים בתפילת מורנו הבעל שם טוב אשר מצבו של הקטרוג הוא רציני במאוד, ויתאמצו גם הם בתפילות ותחנונים בבכיות עצומות מעומקא דלבא.
כראות מתפללי בית הכנסת בעזרת ישראל ובעזרת נשים אשר הבעל שם טוב ותלמידיו הקדושים מתאמצים בתפילתם, וכשומעם זעקתם בקול מר צורח בבכיות ובתחנונים, נשבר לבבם בקרבם ויבכו גם הם בתפילתם. כשראו שכבר הגיע זמן תפילת ערבית והבעל שם טוב ותלמידיו הקדושים עודם עומדים על עומדם מתחזקים ומתאמצים בתפילתם, הבינו כולם כי המצב נורא הוא. ויבכו האנשים והנשים מעומק נקודת לבבם בבכיות עצומות, ויהי רעש גדול.
והנה זה כמה שנים אשר בחור עברי, בן כפר רועה צאן ובקר, בא לו לימים הנוראים לבית הכנסת של הבעש”ט. ובהיותו בור גמור, היה עומד ומקשיב ומסתכל בפני החזן באין אומר ודברים. ככפרי היה יודע לחקות בקולו את קול הבהמות, העזים, הכבשים, הציפורים והעופות, והחשוב ביניהם היה אצלו קול התרנגול בקריאתו. ויהי בראותו את ההתרגשות הגדולה אשר בבית הכנסת, ובשומעו הבכיות בעזרת ישראל ובעזרת נשים והצעקות הנוראות, הנה גם לבבו נשבר בקרבו ויקרא בקול גדול: “קוקוריקו! אבינו שבשמים, רחם!”
כשנשמע בבית הכנסת קול קורא כתרנגול, נבהלו העומדים בעזרת ישראל ונפחדו השומעות בעזרת נשים, ולא ידעו מי הוא הקורא. וכשומעם הצעקה “אבינו שבשמים, רחם!” ראו כי הבחור הכפרי השמיע קולו. אחדים מהמתפללים העומדים ליד הכפרי גערו בו להשתיקו, וחפצו לגרשו. ויאמר להם: גם אנכי יהודי, ואלקיכם הוא גם אלוק שלי! השמש הזקן ר’ יוסף יוזפא הרגיע את רוחם של המתפללים, ויאמר לכפרי כי ישאר על מקומו כבתחילה.
כעבור רגעים אחדים נשמע קולו של הבעל שם טוב ואחריו התלמידים הקדושים, הממהרים לסיים את תפילת הנעילה, ופני קודשו של הבעל שם טוב נהרו מגיל. בנעימה מיוחדת התחיל הבעש”ט חזרת הש”ץ בתפילת נעילה, ובהתעוררות מיוחדת אמר את פסוקי היחוד – ‘שמע ישראל’, ‘ברוך שם כבוד מלכותו’, ‘ה’ הוא האלקים’ – וישיר שירי שמחה.
כשבת הבעל שם טוב עם תלמידיו הקדושים בסעודת מוצאי יום הכיפורים, הואיל לספר שהיה קטרוג על עדה בישראל ר”ל, וכאשר התאמץ בתפילתו לעורר רחמי שמים עליהם פגש קטרוג גדול עליו, על אשר הוא משתדל להושיב את בני ישראל בכפרים ובפרשת דרכים, אשר יכולים ללמוד ח”ו משכניהם. כשהתחילו לבדוק במעשיהם ומצבם של אנשי הכפר, סיפר הבעל שם טוב, ראיתי שהמצב קשה מאוד והייתי בכל רע.
אך לפתע פתאום נשמע במרום קול קריאתו של בן הכפר התם: “קוקוריקו! אבינו שבשמים, רחם!” אשר קריאה תמימה זו גרמה קורת רוח למעלה עד רום המעלות, ובטלו הקטרוגים מעל העדה ומעלי.
למדים אנו מכאן שהקב"ה יושב ונהנה לשמוע תפילות כלל ישראל, ואיך ששופכים ליבם כמים, בכל השפות ובכל האופנים ובפרט היהודים שמגיעים ומתפללים בתמימות ופונים ישירות כדבר בן אל האב...
