הנוסע המתמיד • החיים בחסידות גור בעיניהם של שלושה בחורים צעירים

נסיעות, הן חלק גדול מאוד מהחיים שלנו, מי ברכב ומי באוטובוס וברכבת. יש המנצלים זמן זה לשיחות טלפון שהיה עליהם לעשות ולא הספיקו, יש כמובן שזוכים ועוסקים בתורה מתוך ספר שלקחו איתם כשיצאו לדרך או אם הם אלו הנוהגים ברכב אזי ישמעו שיעור בנושא המעניין אותם או תוכנית כלשהי שמצאו כמרתקת. לי יוצא לנסוע הרבה ברכב, אני מבלה שעות בנסיעה על קו בני ברק ירושלים וחזור.

יש שיעורים בעיון בישיבה?

"לא, כבר הרבה שנים שלא. הדרך היא של ידיעת הגמרא, לצאת עם הגמרא ביד. אנחנו עצמנו גדלנו לתוך זה, לא עסקנו בלימוד בעיון בישיבה. אבל זה לא אומר שלא מגיעים לשאלות, מגיעים ומעמיקים כדי ליישב מה שצריך אך לא על זה הדגש".

ומה עם לימוד המוסר? יש? מה הספרים שמדריכים ללמוד בהם?

"כן, כמובן. אבל לימוד ברמה האישית של כל אחד לבד. ההמלצות הן על 'אורחות צדיקים' ו'חובת התלמידים'. אלו ספרים שרואים בהם 'מדריך טוב' לאדם. את האורחות צדיקים הרב'ה הקודם היה מאוד מחשיב, הוא היה מחלק אותו בבר-מצוות שהוא היה מגיע אליהן".

ומה עם לימוד חסידות? יש שעות קבועות ללימוד חסידות?

"אין לזה שעות קבועות, זה מקיף את כל היום, אנחנו חיים לפי זה, אין לזה הספק. בגילאים יותר צעירים יש לפעמים זמנים ללימוד חסידות, אבל עם השנים זה פחות בזמן קבוע".

יש סדרים קבועים בישיבה? מהם?

"כמובן, משעה 09.30 עד 13.30 זה סדר א', לאחריו מנחה (זה משתנה בירושלים כשמתפללים מנחה אצל האדמו"ר) אחר כך יש עוד שלוש שעות סדר ב', מ-15.00-15.30 ועד 18.00-18.30, ובלילה יש את סדר שלישי שעה-שעה וחצי מ-20.15 עד 21.30".

ומה לגבי זמן שינה? יש משהו קבוע?

"כן, בגור השינה חשובה מאוד, כבר בשעה 22.00 זה זמן שינה ומקפידים על כך. במשך שנים זמן השינה הוא ברזל, הרב'ה אומר שבחורים צריכים 'ללמוד טוב, לאכול טוב ולישון טוב'. לא לזלזל בשום דבר מהשלושה".

מה לגבי סדרי לימוד למי שיצא לעשות לביתו? יש כזה דבר?

"כן, יש תוכנית רשמית למי שיצא לעבוד, זה כולל של שעתיים ביום, בכניסה לכולל יש סלסלה שבה מניחים את הפלאפונים כדי להתנתק וללמוד ללא הפרעות, ככה שכל אחד מפנה לעצמו זמן ויושב ללמוד ללא הפרעה. דבר מבורך שמועיל הרבה".

מה התפקיד של האישה בניהול הבית? יש לה חלק בפרנסת הבית?

"תראה, בשנים הראשונות שלאחר החתונה האבא הולך ללמוד בכולל והאישה היא זו שדואגת לפרנסת הבית. עם השנים קורה לא מעט שאברך יוצא לעבוד ובעקבות כך האישה חוזרת להית עקרת בית".

מה דעת הרב'ה על לימודי תואר אקדמי? יש התבטאות על זה? זה היום נושא די מרכזי...

"אין הנחייה כללית מסויימת, לא שומעים התנגדות גורפת ולא עידוד. מה שכן, הרב'ה אמר כמה פעמים כי פרנסה משמים ואפשר לראות לא פעם אדם עם תואר שעדין פרנסתו אינה מצויה".

מה לגבי רכישת דירה? יש בגור התייחסות לזה?

"אין בהלה לרכוש דירה לאחר החתונה, זה באמת שיקול ענייני של כל אדם. אבל מה שכן, אם יש מישהו שכן מעוניין לרכוש דירה והוא נכנס לקבל ברכה מהרב'ה לכך, הרב'ה ישאל אותו איך בדיוק הוא מתכנן לעמוד בהוצאות המשכנתא וכד' ולא ייתן לכך הסכמה אם לשואל אין באמת איך לעמוד בזה. הרבה פעמים הוא אומר 'משכנתא זה לא מענק'".

זה טוב לשמוע, הרבה פעמים שומעים אנשים שמעדיפים 'להתחזק באמונה' ולקחת חובות שאין מאיפה להחזיר במקום לעשות חשבונות של מה אפשר ומה לא בכנות, בפרט כשאחרים תלויים בך שאז דרושה יותר אחריות בכל הנושא הכלכלי...

"כן, אני חושב שאדם קודם כל צריך לראות מה הוא יכול להרשות לעצמו ומה לא, וגם כאשר הוא רואה שיוכל לעמוד בהוצאה כלכלית מסוימת, אז גם צריך להתחזק באמונה, שהכל יבוא על מקומו בשלום. זה גם לא מובן מאליו".

מה לגבי ארגוני חסד פנימיים? יש משהו ייחודי לחסידים בגור?

"יש ארגונים בתחום הייעוץ הרפואי וגם תמיכה כלכלית בהוצאות רפואיות. הכסף מגיע מתוך הציבור עצמו, מגייסים מהחסידות ויש הענות לכך ב"ה.

"ארגון נוסף, מיוחד במינו, הוא ארגון בשם 'הבן יקיר', ארגון שנוסד עבור יתומים בחסידות ל"ע. דואגים להם לפעילויות משמחות ואירועים מיוחדים והארגון כולל אף אנשי מקצוע המספקים תמיכה ליתומים. יש להם אף מקום מיוחד בבית המדרש".

אתם כבר עברתם את הגיל המקובל בגור להתחתן, איך התחושה לגבי זה? ואיך נראה עולם השידוכים שלכם היום?

"תראה, בתחום השידוכים ישנה שמרנות גדולה בחסידות, הכל באופן מאוד מסורתי בצורה של השדכנות המקובלת. זה מעניין כי זה שונה ממה שקורה בציבור הליטאי למשל, שם ישנה פחות שמרנות בעולם השידוכים ורואים התגמשות בדברים שפעם לא היו מקובלים, כמו למשל להראות תמונה לפני הפגישה, ואילו לגבי יציאה לעבודה יש שמרנות גדולה. ובחסידות זה הפוך".

מעניין אותי לשמוע על בית המדרש בירושלים, ב"ה נתרבו החסידים והספסלים מועטים, איך סדר השיבה? יש סדיר עדיפויות?

"בעיקרון בית המדרש מחולק לפי מתחמים, יש מקומות מיוחדים לאלו שמחזיקים את החסידות בסכומים מכובדים, להם יש מקום של כבוד בבית המדרש כראוי לתומכי תורה בסדר גודל שלהם.

"יש מתחם מיוחד לחסידים שמגיעים מחו"ל, הרב'ה שם דגש שמי שכיתת רגליו ממרחקים והוציא על הנסיעה סכומים נכבדים רק בשביל להיות בבית המדרש ראוי שיקבל מקום של כבוד, אצלו זה לא דבר שבכל יום ועד שהגיע לאחר מאמצים רבים שלפחות לא תהיה לו דאגה או מפח נפש ממקום ישיבה. ויש את היתומים שמקבלים מקום מיוחד כמו שאמרנו".

יש מונחים ייחודיים לגור? מה שנקרה 'סלנג', מילים עם משמעות פנימית...

"יש כמה, למשל זמן שינה נקרה בגור 'צ'יינה' (מ'צ'ן', עשר באידיש. א"ל) כך שכשמדברים על זמן שינה אומרים 'מתי צ'יינה היום'. יש גם את 'סמייך', הכינוי לחסיד שההתנהלות שלו מאוד 'שמרנית' נקרא לזה, מה שנקרה בעולם הישיבות 'צול'".

יפה. אנחנו כבר מגיעים, תוכלו לומר מילות סיום, איזו תובנה חשובה?

יוסי: "יש נקודה חשובה בציבור החרדי בכלל, הציבור החרדי הוא מאוחד מאוד, זה נותן הרבה כוח ושומר מאוד על האינטרסים של הציבור. זה דבר שכמעט ולא תראה בשום מקום אחר.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

"אבל מצד שני, אם אתה שואל אותי הייתי שמח שבאופן כללי תהיה יותר אפשרות בחירה לכל אחד, המוסדות היום מאוד דומים אחד לשני וכך הדרישות, לפעמים זה לא טוב, יש כאלו שמתאים להם משהו אחר, שונה, ואם בעתיד תהיה אפשרות לייצר מסגרות מותאמות יותר זה יהיה דבר גדול".