שמחת תורה תשפ"ד - נקודת מפנה לעם ישראל, השנה השמחה תהיה מהולה בטעמים נוספים... אבל, דווקא השנה נרקוד ביותר אחדות שתביא ישועות לפרט ולכלל.
בתולדות עם ישראל יש הוכחות רבות, שהחורבן הוא ראשית הגאולה:
דווקא מ'נובה' – 'נבנו' קשרי אהבה חדשים בין הקב"ה לבניו.
המצטרפים החדשים למעגלי השמחה והריקודים, מוכיחים שקשרי האהבה בין הקב"ה לכל אחד מבניו, הוא:
קשר פנימי עמוק, שאינו - בטל לעולם!
הריקודים בשמחת תורה, מעידים שכולנו בניו של מלך העולם, ורוצים להתקרב אליו:
נחבק ונרקוד עם התורה, ונשיר לכבוד נותן התורה.
הריקוד הזה ויחזק את ליבנו, יאחד ויקשר אותנו לנותן התורה, בבחינת:
"קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל – חד הם".
קשרי אהבה – ללא תנאים!
כל אחד מישראל הוא בן של מלך העולם, ויש לו שייכות אליו ולתורתו:
אף אם הוא - התנתק מהתורה! התורה לא - התנתקה ממך!
הקשר בינך לבין מלך העולם, הוא מעצם היותך בן! בן – אינו צריך להוכיח מי אביו.
קשר זה, ואינו תלוי בשום דבר, ולכן - אינו בטל לעולם! ואין לו קשר למצבך העכשוי.
בא לרקוד, אביך מזמין את כל בניו לשמוח בו ובתורתו.
אף אם זמנית התנתקת או התרחקת! אתה מוזמן לבא:
לחדש ולחזק את קשרי האהבה – לאביך שבשמים!
בשמחת תורה – כולם שווים, כי השמחה נובעת מכך שאנו בניו של הקב"ה, ואין לשמחה קשר להישגים שיש שכל אחד בתורה, לכן, יש מקומות שמכריזים: 'תנו כבוד לתורה'!
כדי שכל אחד יזכור, שהשמחה היא בתורה של הקב"ה, ולא ב'חלק' שהוא השיג בתורה:
"שיהיה נזהר מאוד בהכבוד, שלא יקח הכבוד - בשביל עצמו ח"ו".
ומטרת השמחה היא: "רק בשביל כבודו יתברך, רק שיחזור ויתן את כל הכבוד לתורה ולה' יתברך, שהוא אחדות פשוט עם התורה" (ליקוטי הלכות, הל' תפילת מנחה, יד').
שמחת תורה – שמחה טהורה ופשוטה
התורה לא חייבה בשמחת תורה מצוות מיוחדות, ולכן:
באים לשמחת תורה בצורה - טהורה ופשוטה, כי שמחת תורה הוא יום - טהור ופשוט.
הקב"ה רוצה שנזכור תמיד תזכור שיחסו אליך, הוא:
יחס טהור ופשוט, כמו - בין אב לבן.
שמחת תורה משקפת את האמונה הכי פשוטה ועמוקה שיש בלב כל יהודי, ולכן, אין ביום זה ציווי על עשיה, ואת השמחה של הפשטות בלב ניתן להגדיר כפי שאמר הבעל שם טוב הקדוש:
"אחרי כל השגותיי, הנני – פתי מאמין"! מאמין - באמונה פשוטה!
רוקדים ושמחים בה' ובתורתו, ובאותה פשטות - הלב מתנקה ומיטהר לפני אבינו שבשמים, ואור אלוקי יכנס לליבך, מוזמן להצטרף למעגל:
נגיל ונשיש בזאת התורה, כי היא לנו – עוז ואורה!
איחוד וחיבור – למעלה מהשכל
לאחר מסע ארוך מר"ח אלול עד היום, הגענו לתכלית:
להתייחד עם הקב"ה ותורתו - באחדות גמורה!
בשמחת תורה, מרגישים חיבור נפשי לה' ותורתו - למעלה מהשכל, ומכיון שלא שייך לדבק בה' יתברך, אנו:
דבקים בתורה - שמחברת ומקשרת אותנו לבורא עולם!
הקב"ה 'אש אוכלה' ו'לית מחשבה תפיסא בך כלל', ומכיון שלא ניתן לדבק בו, הוא הטביע את 'עצמותו' בתורה שהיא - תרי"ג עצות ודרכים להתקרב אליו.
כל מאמץ קטן בתורה שתעשה לכבוד בורא עולם, יתן לך תענוג אמיתי:
שיחבר ויקשר אותך לבורא עולם, וימשוך עליך - 'אור' ותענוג רוחני!
טעמו וראו כי טוב ה'...
'בן מלך' – קשר שלא ניתק לעולם!
כל אחד מאיתנו קיבל מעמד של 'בן מלך', וכשהוא רוצה להיכנס לארמונו של המלך:
אף אחד לא שואל שאלות, או בודק אם הוא כישרוני או מוצלח!
כל שומר בארמון המלך, מיד פותח לו את השערים, כי:
ארמון המלוכה, הוא – ביתו של בן המלך! ואין לו - בית אחר!
האם דיברת פעם עם ה'בוס' על הבן 'הלא יוצלח' שלו?
טוב שלא ניסית! הוא היה מראה לך את הדרך החוצה, כך אל תדבר נגד בן של מלך העולם, כי לכל הבנים יש קשר למלך העולם:
בקשר – שלעולם לא ניתק, גם אם הוא - לא מודע לכך!
בשמחת תורה, כולם עולים לתורה קטן וגדול כאחד, כי כל הרוצה - יבוא ויטול:
ומי ששמח בתורה, זוכה - לברכות הכתובות בתורה!
'שמחת תורה' – התורה רוקדת ושמחה עימנו
'שמיני' עצרת – 'שמיני' מעל הטבע:
אומר ה'בית אברהם', שיום שמיני עצרת הוא - מעל הטבע:
כמו האמונה, שהיא - מעל הטבע!
"שבע יפול צדיק - וקם"! שבע - אפשר ליפול, אבל:
כשעולים - לספרה שמונה, עולים – לעולם האמונה, שמאפשר ליפול ולקום מחדש:
חיים באמונה מרגישים את השגחת ה' וניסיו.
יחוד עליון – יחוד נצחי!
שמחת תורה נקרא גם 'שמיני עצרת' הוא בבחינת:
"שימני כחותם על ליבך" – 'שימני' אותיות 'שמיני':
יום של 'יחוד' עליון בין עם ישראל - לה' יתברך!
כ'חותם' – יום שמשאיר חתימת חוזה 'בחותם' נצחי וסופי.
הקב"ה אומר לבניו "ישראל אשר בך אתפאר" – אני שמח ומתפאר בכם, ובקשתי מכל אחד:
אל תשכחני! תחתמני - כחותם על ליבך...
כל חייך, אמן!