קהל רב של הפלג הירושלמי, התאסף למעמד הקבלת פני רבו לראש הישיבה הגאון רבי אשר דויטש והגאון רבי עזריאל אויערבאך, ברחוב הרב וסרמן בבני ברק.
במרכז המעמד נשאו דברים ראש הישיבה הגר"א דויטש והגר"ע אויערבאך וכן יו"ר בני תורה בבני ברק חבר מועצת העיר מנחם כרמל.
במשאו התייחס ראש הישיבה לפגיעת הכטב"מ בבית ראש הממשלה בקיסריה בשבת האחרונה ואמר כי משמים הראו כי "אם הקב"ה רוצה - הם יכולים לפגוע גם במנהיג המדינה שלהם".
כמו כן תקף את הקולות הנשמעים מראשי ישיבות מסוימים על כך שאלו שלא לומדים יכולים להתגייס לצבא: "לצערנו הסכנה הגדולה יותר היום היא שיקדמו את חוק הגיוס ומי יודע איזה חוק זה יהיה. הסכנה שזה יהיה בהסכמת החרדים, וכבר שומעים מפה ומשם, גם מתלמידי חכמים, שאלו שלא בישיבות יכולים להתגייס לצערנו… למרות שבשבילו הסכנה הרבה יותר גדולה".
בדבריו אמר: "אנו נמצאים בזמנים המסוגלים להתחזק באמונה וראוי להתחזק בהם באמונה, אנחנו חיים בדור שרובו כפירה, ואדם מושפע מסביבותיו, ולכן עלינו להתחזק באמונה. באמונה לא מספיק אמונת המוח, אלא כמו שהמשגיח זצ"ל תמיד היה אומר 'וידעת היום' זו דרגה אחת, 'והשבות אל לבבך' זו דרגה שניה, כלומר לחיות עם האמונה. וכמו שהחזון איש אומר שבטחון זה צורה של מעשה אמונה להסתכל על כל מה שקורה לנו שהכל בידי שמים, ולפיכך אנו נתחזק לא רק באמונה אלא ממילא גם בתוצאות של האמונה, עבודת ד' וכו'".
עוד אמר ראש הישיבה: "עלינו לקבוע בנפשנו את ארעיות העוה"ז וכולל כמובן לזכות לחיזוק בתורה, אם יחסר ח"ו לימוד תורה 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי', תלמוד תורה כנגד כולם ועלינו להתחזק בתלמוד תורה. דוד המלך מבקש בתהילים 'אחת שאלתי מאת ד' אותה אבקש', דוד המלך לא מתנצל כביכול כשהוא מבקש 'אחת שאלתי', אלא הוא אומר כל מה שאני מבקש זה 'אחת שאלתי' מאת ד', שבתי בבית ד' כל ימי חיי לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו'!".
"במשך השנה", הוסיף ראש הישיבה: "ראינו את ההשגחה של הרבש"ע במספר כה גבוה של טילים כשהפגיעות היו יחידות, וכמו שבשמחת תורה ראינו את האפסיות של 'כוחי ועוצם ידי', בעניין הזה יש היכולים לחזק את ה'כוחי ועוצם ידי', אבל בוודאי שזה שטות והבל, כזה מספר גדול של טילים ופגיעות כה מועטות זה רק סיעתא דשמיא! ולאחרונה הקב"ה הראה לנו שברצותו אפשר לפגוע גם בבית של המנהיג שלהם…".
לדברי ראש הישיבה: "סוכות זה גם זמן הודאה, 'חג האסיף' הוא הודאה על האסיף, ובפשטות ד' מינים יש לזה קשר לאסיף, זה הזמן להודות לקב"ה שזכינו שקהילות הקודש גדלו וגדלים ופורחים ומוסדות התורה למרות הקשיים הגדולים כולם ב"ה מחזיקים ופורחים וגודלים ומגדלים ב"ה זרע ברך ד' הוא יבורך. זה הזמן להודות לקב"ה על זה הודאה על העבר ותפילה על העתיד שהקב"ה יעזור שהמוסדות וקהילות הקודש יתפתחו הלאה וישפיעו על כל סביבותיהם".
"לצערנו", הסביר ראש הישיבה: "אנו עומדים בזמן של מלחמה גדולה ורוחנית נגד חוק הגיוס שכידוע הסכנה הגדולה היא לא רק על בני התורה, וכפי שכבר הורו גדולים וגם ראשי ישיבות של יהדות ספרד הצטרפו לזה, בני התורה בכל מקרה לא יתגייסו ולכל היותר ישבו בכלא ברצון, הסכנה הגדולה היא ל'עמך בית ישראל', גם אלו שלומדים בישיבות אבל הם צאצאים של 'עמך' וגם אלו שלא לומדים בישיבות, עליהם הסכנה הרוחנית הרבה יותר גדולה. ב"ה עד היום היה סיעתא דשמיא שהגיוס היה קטן ביותר ביחס למה שהם חפצו, ועל סיעתא דשמיא ברוחניות צריך לעשות השתדלות והועילה לזה הרבה השתדלות האברכים שעמדו ועמלו להשפיע על יחידים שהם רבים שלא יתגייסו".
לסיום אמר: "אנו בתפילה, לצערנו הסכנה הגדולה יותר היום היא שיקדמו את חוק הגיוס ומי יודע איזה חוק זה יהיה, הסכנה שזה יהיה בהסכמת החרדים וכבר שומעים מפה ומשם, גם מתלמידי חכמים, שאלו שלא בישיבות יכולים להתגייס לצערנו, מה זה 'לא בישיבות' זה כבר שאלה... אולי אם לא לומד 3 סדרים... אבל מי שלא לומד בכלל בישיבה עליו כבר גזרו שבוודאי יכול להתגייס, למרות שבשבילו הסכנה הרבה יותר גדולה".
