בצל המתיחות הביטחונית והירי הכבד בעיקר מלבנון לצפון הארץ, הראשון ליצון הגאון רבי יצחק יוסף מפרסם פסק הלכה מקיף באשר לדין אכילה ושינה בסוכה בצל המלחמה.
בפתח מכתבו כותב הראש"ל: "לקראת חג הסוכות הקרוב התעוררו אצליכם שאלות רבות סביב הדין של המצטער פטור מן הסוכה, והתושבים בעכו מטווחים והאזעקות נשמעות, והלחץ בציבור גדול, רציתי לשאול איך לנהוג בדין זה, האם לבנות סוכה מלכתחילה? האם חובה לישון בסוכה בימים אלו? ומי שאשתו איננה רגועה ומבקשת שישן בבית, האם פטור מן הסוכה?
"ובעניין אכילה בסוכה, למרות שהאזעקה לא הופעלה באותו יום, האם החשש מלשמוע את האזעקה ואת הטילים והיירוטים פוטרים את האדם מהסוכה".
לאחר שהגר"י יוסף נימק את המקורות (הפסק המלא מצורף בסוףה כתבה), הרב פוסק הלכה למעשה: "ובנידון דידן ודאי שבצאתו מן הסוכה לא ינצל מן הצער, שהרי אותו החשש קיים גם כשיצא מהסוכה, ולכן חייבים לעשות סוכה ולישב בסוכה, ובפרט שבערים אלו גם לפי הוראות פיקוד העורף, מקיימים חיים כרגיל ויוצאים ובאים לקניות, ומסתובבים ברחבי העיר, ורק בזמן האזעקה נכנסים למקום מוגן קרוב, ובאמת אם במקום סוכתו עד למרחב המוגן הקרוב כגון חדר מדרגות וכדו', הוא יותר זמן מהנדרש להתגוננות באותו מקום, ויש התרעות שלשהות בסמוך למרחב המוגן באותה שעה, אז באותו הזמן של ההתרעות פטור מן הסוכה.
"ולגבי שינה בסוכה ודאי שיהיה פטור בכי האי גוונא, שהרי לא תמיד ישמע את ההתרעה, וגם כשישמע עד שיקום ויגיע למרחב המוגן עלול להסתכן, ובבית הוא מוגן יותר, ולכן ישן בביתו, ובפרט אם אשתו אינה רגועה ועלולה להיכנס לחרדה ולא לישן, שאז דינו כמשמש לחולה שפטור מן הסוכה, וכמו שהעלה בשבט הקהתי (ח"א סי' קצח) גבי בן שיש לו געגועין על אביו, ופוחד אם ישאירו לבד, ע"ש.
"וביישובים סמוכי גדר שאין זמן התגוננות כלל, יעשו סוכה וישתדלו לאכול במהירות לכל הפחות כזית בלילה הראשון, ובשאר הימים בזמנים שפיקוד העורף לא מחייב שהיה בסמוך לחדרים מוגנים יאכל בסוכה אם אוכל כביצה פת, אבל בשאר זמנים פטור".
