המצווה הגדולה של יום כיפור - "הכנסת אורחים" | צפו בהסבר הפלאי של הרב סולובייצ'יק

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק - נכדו של מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל, נולד בשנת תרס"ג ונםטר בשנת תשנ"ג. חייו, התחלקו לשלוש תקופות, בשלושה אזורים בעולם: הוא החל את דרכו במזרח אירופה, המשיך לברלין שבמערב אירופה, ואחר כך, עד פטירתו, התגורר בארה"ב.

המלול המלא:

"מה המשמעות של תשובה? פשוט, ביידיש פשוט, מה המשמעות של תשובה. לַחֲזוֹר. החזרה של מי למי? כל פעם, כל פעם, שובו של החוטא לקדוש ברוך הוא. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" (הושע י"ד, א) כפי שנקרא בשבת זו.

"שובה ישראל עד ה' אלוקיך", "ישראל אם תשוב אלי תשוב" (ירמיהו ד,א) תשובה פירושו שהחוטא הולך לריבונו של עולם, לפעמים הריבונו של עולם מרוחק מאוד, לא מאפשר להכיר אותו, לפעמים הריבונו של עולם קרוב, החוטא עושה צעדים שונים: "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי העם, יחד שבטי ישראל" (דברים ל"ג, ה).

"ביום כיפור, תשובה משמעו ההיפך. החוזר הוא הריבונו של עולם לישראל: הריבונו של עולם מגיע אלינו, לא אנחנו אליו. במקום "דרשו ה' בהמצאו, קראהו בהיותו קרוב" (ישעיה נ"ה, ו). הריבונו של עולם בא אל האדם וקורא לו בשמו, כבר היה לנו יום כיפור כזה. איפה היה לנו יום כיפור כזה? זה היה יום הכיפורים הראשון עבור היהודים. מה קרה? מה היה כל כך מדהים באותו יום כיפור?

"הריבונו של עולם חיכה למשה "ויעל משה על הר סיני...וירד ה' בענן" ( שמות ל"ד, ד-ה). הריבונו של עולם חיכה למשה כשהוא טיפס. ה' הגיע ראשון, היה לו מפגש, פגישה, דייט עם משה, הריבונו של עולם היה שם ראשון במפגש, "וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם", ביום כיפור דופק הריבונו של עולם על כל דלת יהודית.

"אתם יודעים שהשתמשתי במוטיב זה בחיבורי קול דודי דופק, ואני משתמש בו עכשיו בחיבור שלי בשם וביקשתם משם, נושא שיר השירים: "פתחי לי, אחותי, רעיתי, יונתי, תמתי שראשי נמלא טל, קוצותי רסיסי לילה". ה' דופק על דלת כנסת ישראל בכל יום כיפור, ברעיון הזה טמונה המקוריות, הייחודיות של יום כיפור.

"פעמים רבות בהיסטוריה הריבונו של עולם התדפק על דלתותינו, הרבה פעמים ענינו, הרבה פעמים לא ענינו, לו תמיד היינו עונים לדפיקת ריבונו של עולם, לא היינו בגלות היום, פעמים רבות, ה' קורא לאדם: אברהם, אברהם ( בראשית כב, יא) - משה משה ( שמות ג, ד), הריבונו של עולם , כנראה, כביכול ("באופן אנתרופומורפי"), לא רוצה להיות בודד - חייב להיות לו היהודי.

"אם תשאלו, מהי בעצם מצוות יום כיפור? אנחנו קוראים לזה תשובה, אבל הייתי אומר שלא תשובה היא המצווה, כי אנחנו לא צריכים ללכת לריבונו של עולם, הריבונו של עולם מגיע אלינו ביום כיפור, צריך לעשות את הצעד הראשון כדי לקבל אותו.

"פשוט, מהי המצווה הגדולה ביותר של יום כיפור - הכנסת אורחים, אבל האורח הוא הריבונו של עולם. יהודי חייב לקבל פני השכינה, ואז הוא יזכה למחילה, מחילה וכפרה, הכמיהה של הקדוש ברוך הוא ליהודים ביום כיפור היא כה גדולה, אביא הוכחה מהגמרא, הכמיהה כל כך גדולה, ה"פתחי לי, אחותי, רעיתי, יונתי, תמתי", כל כך אינטנסיבי שרבי אומר שה' מכפר בין אם עשה תשובה ובין אם לאו, שגם יהודי שאינו עושה תשובה זוכה לכפרה ביום הכיפורים.

"הריבונו של עולם מייחל ליהודים והריבונו של עולם חושב לעצמו: אם יעשה תשובה עכשיו או אחר כך, אני לא אבטל אותו, והרעיון הזה של תשובת הקדוש ברוך הוא לישראל, תשובה זה ביום כיפור פירושו חזרתו של הקדוש ברוך הוא ליהודים, בא לביטוי בדרשתו של רבי עקיבא, השתמשתי בדרשה זו בעשרים דרכים שונות, אבל מה שאני עומד לומר שונה מעשרים ההסברים האחרים.

"אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל: לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, מה דורשת מצוות התשובה מיהודים? באמת, כשאנחנו דנים בטהרה וכפרה, מה המשמעות של טהרה ומה המשמעות של כפרה, בלי דרוש, בפשטות, בפשטות – מה המשמעות של טהרה ומה המשמעות של כפרה? מי חייב לעשות את הטהרה ומי חייב לעשות את הכפרה? מי חייב לעשות את הטהרה? האָדָם. הכפרה היא קצת מטאפיזית, קצת מסתורית ורק הריבונו של עולם יכול לעשות זאת, אז מצות התשובה היא שעל היהודי לנקות את עצמו באמצעות חרטה, קבלה להבא, בושה, וידוי, ריבונו של עולם מספק כפרה רק לאחר שהאדם שוטף את עצמו מזיהום החטא, אז הוא היה צריך לומר: "אשריכם ישראל לפני מי אתפ מטהרים ומי מכפר עליכם, אביכם שבשמים", אז למה הוא אומר "לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם" מטהר אתכם הוא לא תפקידו של ריבונו של עולם - האדם חייב לעשות זאת עזיבת חטא, חרטה קבלה להבא - האדם עושה זאת.

"אם אדם מוכתם בחטא, עליו לגשת לריבונו של עולם המעניק כפרה, סליחה ומחילה - שלוש המילים הנרדפות של כפרה. אבל הטהרה חייב להיעשות על ידי האדם. בא רבי עקיבא ושואל: אתה רוצה לדעת את גדולתו של יום הכיפורים? על מה מבוססת ייחודה של קדושת היום, עיצומו של יום זה שביום כיפור הריבונו של עולם לא רק מספק כפרה, הוא מספק גם טהרה - הוא רוחץ את האדם, הוא מלמד אותו לעשות תשובה, הוא שוטף אותו מזיהום החטא.

"הקדוש ברוך הוא ממלא שני תפקידים - הוא מכפר ומטהר. אשריכם ישראל: לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר: לפני ה' תטהרו, בטרם תנקה מחטא הריבונו של עולם אצלך בבית: הוא חוזר.

"מַדוּעַ? למה זה קורה ביום כיפור? כי ביום הכיפורים מגיעים למדרגה חדשה באופן שבו מתגלה הקדוש ברוך הוא יום כיפור מביא ליחס חדש: אביכם שבשמים.

"לא "א-ל", לא "המלך היושב על כסא רם ונישא", אלא "אב שבשמיים" מה אב לא יעשה כדי להחזיר בן מנוכר? מה הוא לא יעשה, כרב קהילה, ראיתי כמה מקרים שבהם הבן התנכר לאביו ואני רואה איך האב משתמש בכל אמצעי זמין כדי להחזיר את הבן אליו, הבן בריא, לא חסר לו כלום, הוא התנכר לאביו, האב והאם עוברים הקרבה אישית גדולה כדי להחזיר את בנם, אם הבן רק היה אומר " טאטע" או "אבא" לאביו, הוא היה מוסר את כל הונו וכן את בריאותו, וגם הריבונו של עולם הוא אבא, ורוצה להחזיר את הבן, כנסת ישראל.

"ומה היה אבא, אבינו שבשמים, לא לעשות כדי להחזיר את הבן, הוא שוטף אותו, מסדר אותו, מנקה אותו, ביום כיפור מלמד את החוטא איך לעשות תשובה, בדיוק איך אבא או אמא מלמדים את ילדם איך לאכול או איך ללכת, הלא אומרים זה בסליחות ודרך תשובה הורית, לא רק שאתה מכפר, לא רק שאתה מקבל תשובה, אבל אתם מביאים אותו הביתה, הולכים יחד לבית המדרש: ודרך תשובה הורית, לפיכך, אנו מבינים עתה מדוע קבעו הרבנים את הפטרת דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב, בימי תענית ציבור אלא "ואמר סלו סלו פנו דרך" ליום כיפור, "דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב" דורש מהחוטא שיעשה תשובה ויחפש את הריבונו של עולם, לך לריבונו של עולם, קרוב ככל שיהיה "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי העם ,יחד שבטי ישראל. קרוב מאוד [לאלוקים]".

"אבל שלושת השלבים הראשונים (בעשרת ימי תשובה) חייבים להיעשות על ידי החוטא הריבונו של עולם לא יבוא אל החוטא באומרו "בוא, בוא נלך ביחד, אני אוביל אותך בחזרה", את זה הריבונו של עולם לא יעשה, כי אפילו ראש הממשלה חייב לבקש פגישה עם המלך גם האדם הבכיר ביותר חייב להיות זה שייגש אל המלך – לא משנה כמה הוא חשוב בעיני עצמו.

"בתענית צבור דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, יעזב רשע דרכו ואיש עון מחשבותיו אף אחד לא צריך להיות כל כך יומרני להתקרב לריבונו של עולם כשהוא מזוהם, לפני שהוא יטהר את עצמו.

"וישוב אל ה - על החוטא ללכת לריבונו של עולם המקסימום שהוא יכול לקוות לו הוא "וירחמהו כי ירבה לסלוח", הוא יכול לקוות לרחמים, לחסד, לסליחה, לכן ההפטרה הזו אינה מתאימה ליום כיפור. ביום כיפור המצב שונה לגמרי. ואמר סלו סלו פנו דרך, "ואמר..." למה מתייחס הכינוי "ואמר"? כולם יודעים, אין צורך לאיית את זה.

"אנו שומעים את קולו של מישהו שאומר, "סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי", מי אומר את זה? הריבונו של עולם, מה הוא אמר לעשות? "סלו סלו פנו דרך..." למי? בשביל מי בשביל מי עלינו לפנות את הכביש המהיר? בשביל מי עלינו לפנות את דרך המלך. כאן, ריבונו של עולם אינו מבהיר שאלה זו. אבל יש נבואה מקבילה. ניתן למצוא בהפטרה לשבת נחמו.

"קול קורא במדבר, פנו דרך ה'; ישרו בו ערבה מסילה לאלקינו, לחוטא אין לפנות דרך - למה הוא ראוי אם יש פקודה לפנות, לסלול כביש, זה לריבונו של עולם. והוא כמו שמספר אותו הנביא בהפטרת נחמו נחמו עמי. זה במדבר.

"העולם הוא מדבר גדול, האדם חי במדבר, הכל מיובש, הוא מבולבל, הוא איבד את הרגישות שלו, את השכל הישר שלו, הוא מרוחק מתשובה, האדם מבולבל, הוא עצמו לא יודע מה הוא רוצה ומה הוא מחפש, אתה לא יכול לסמוך עליו שילך בכביש גם אם הכביש הוא כביש מהיר, לכן, מכיוון שבעל התשובה לא יכול לזוז, ביום כיפור הולך הריבונו של עולם ליהודים.

"הריבונו של עולם דופק בדלת, "קול דודי דופק", ומתחנן בפני היהודי שיכניס אותו. ריבונו של עולם מצווה לפנות את השביל במדבר, שהריבונו של עולם מגיע ליהודי. בכל יום כיפור אנו שומעים את קולו של הבורא "סלו סלו פנו דרך". עבור מי? למען הבורא.

"היהודי לא הלך לבורא, החוטא התעלם מקול השופר, הוא לא התעורר, לא היו לו הרהור תשובה, הכל כפי שהיה. הריבונו של עולם מגיע אל החוטא, הוא מצווה לסלול את הדרך, הרימו מכשול מדרך עמי, מהדרך שאני נוסע אל עמי.

"גם אם העם חוטא, ואינו מבין בתשובה, מגיע אליו הריבונו של עולם. הבעיה היא למה הריבונו של עולם מגיע ליהודים ביום כיפור, במקום שהחוטא ילך אליו? מדוע הוא מנקה את החוטא, כאשר החוטא הוא זה שנושא את החובה להופיע בפני הבורא נקי? מזיהום החטא, את התשובה לשאלה זו מספק הבורא עצמו. זו תשובה יוצאת דופן.

"כִּ֣י לֹ֚א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְּצ֑וֹף כִּי־ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי, אני לא יכול להילחם עם האדם לנצח: אם הוא לא יבוא אליי, אז אלך אליהם. מַדוּעַ? כִּ֣י לֹ֚א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְּצ֑וֹף אני לא יכול להילחם עם היהודי לנצח, אני לא יכול, חיכיתי, חשבתי שהוא יבוא אליי. אבל הוא לא בא אליי, איך אבא מחכה כל כך הרבה לבן. כיון שהבן אינו בא אליו, הוא הולך אל הבן. מַדוּעַ? כִּי־ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי. למה הריבונו של עולם לא רוצה להילחם עם האדם? כִּי־ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי, אני עשיתי אדם. אני יצרתי אותו. ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי, יצרתי את הנשמה שלהם. במילים אחרות, "טוב ה' לכל, ורחמיו על כל מעשיו" (תהילים קמה) האומן מרחם על המאמץ שהפעיל ביצירתו.

"זו המשמעות מאחורי הביטוי: כרחם אב על בנים הוא רחמי האומן המלאכה על בנו, הבן הוא פרי רחם האם, וצאצא האב, כרחם האב על בניו מבוסס על זה: רחמי הקדוש ברוך הוא על כל מעשיו. במילים אחרות, החוטא היה פעם ילד, עם רחמי האם על הבן, שלא יכול היה להתעזר. ועכשיו הוא כל כך חסר אונים, קטן, כל כך נאיבי, ללא שכל או חכמה וזו הסיבה שאנו אומרים בסליחות: הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך. הרמב"ם במורה נבוכים אומר שזו תפילת הרחמים הגדולה ביותר, אנו מבקשים את חסדו של הקדוש ברוך הוא על מעשה ידיו.

"לכן אומר הריבונו של עולם: איך אוכל להיאבק כל הזמן באדם: כִּ֣י לֹ֚א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְּצ֑וֹף כִּי־ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי בוא ואני אנקה אותך. והריבונו של עולם אומר לאדם: ירדתי מאין סוף גבהים ובאתי אליך. הוא מניח את זרועו סביב האדם ואומר לו: "אני רוצה לעזור לך. בוא אני אנקה אותך". החוטא מביט סביבו בחוסר הבנה בעיניו: "מה אתה אומר? איך יתכן שבאת אלי? אמש למדתי על תשובה, והרבי שלי אמר לי שתשובה משמעה שהחוטא הולך לריבונו של עולם, לא לריבונו של עולם לחוטא. שעל החוטא לטפס מעלה מעלה: "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו" (תהילים כ"ד, ג).

"ואני חלש, פחדן, אני לא יכול לטפס על הר ה' והריבונו של עולם עונה לחוטא אתה לא מכיר אותי. אכן, "מרום וקדוש אשכון" (ישעיה ל"ז, ט"ו) אתה צודק. הרבי שלך צודק לגמרי במה שלימד אותך אתמול - בין מנחה למעריב - שאני שומר על רוממות וקדושה. להתקרב אליי כשאני מרום וקדש זה מאוד קשה. זה דורש מאמץ על אנושי אבל יש רגעים בשנה, רגעים בהיסטוריה, שאני יורד מהמרום והקדוש ואני מבקר בבתים של דכא ושפל רוח אני דופק על דלתותיהם של אלה שאינם יכולים לטפס כל כך גבוה, הדכא ושפל רוח ואני מבקש ממך שתתן לי להיכנס. הדכא ושפל רוח כל כך בודדים וכל כך חסרי אונים, אני מרחם עליהם מאוד.

"הוא עבודת היד שלי. פעם הוא היה ילד: כי נער ישראל ואוהבו (הושע יא, א) לכן, בואו נלך יחד. והריבונו של עולם אומר משהו אחר, "בַּֽעֲו‍ֹ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽו. דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַֽאֲשַׁלֵּ֧ם נִחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַֽאֲבֵלָֽיו", פסוק מדהים על חטאיו כעסתי, נתתי לו לשלם והענשתי אותו, והתרחקתי ממנו. "והסתלק בלי תכלית בדרכים אשר ראה לו לבו", אך כאשר אראה את דרכיו ארפא אותו, אדריך אותו וגומל לו ולאבליו בנחמות.

"במה זה אומר? מה מסביר כאן הריבונו של עולם?

"מוקדם יותר הסביר ה' שהוא לא יכול להילחם באדם לנצח, כי האדם הוא מעשה ידיו שלו, כך אומר הריבונו של עולם לחוטא ביום הכיפורים, החוטא לא מבין ואומר: אני צריך להיות זה שייגש אליך, הריבונו של עולם, לפי ההפטרה אתה לא טועה, אבל יש לך מידע מוטעה, בהרבה מקרים אתה צודק: מרום וקדוש אשכון 'ועל החוטא לטפס לקראתי, אל הר ה'. אבל במקרים רבים אחרים, כמו ביום כיפור, אני יורד ל"דכא ושפל רוח". אני עצמי יורד. ודפקתי על דלתות הנחושים ושפלי הרוח. לְהַֽחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּלְהַֽחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים

"והריבונו של עולם מסביר, ואומר עוד משהו. בַּֽעֲו‍ֹ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר (הסתר פנים) על חטאו גמלתי, הענשתי אותו, ועזבתי אותו, "וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ": לא עזר. הוא התרחק, חוטא, דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי [המושחתות] וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַֽאֲשַׁלֵּ֧ם נִחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַֽאֲבֵלָֽיו. מה פירוש הפסוק? זה המוטו של יום כיפור. מילים מסתוריות. החוטא לא עשה תשובה, והריבונו של עולם מנחם אותו. מַדוּעַ? אתה שואל אותי למה? מדוע הוציאו את היהודים ממצרים, מ-49 שערי הטומאה, כשהם לא ראויים אתה יודע: "[המצרים והיהודים] היו שניהם עובדי עבודה זרה; המצרים והיהודים] שניהם גידלו את שערם בסגנון גוי".

"מדוע זכו היהודים לגאולה לעזב את מצרים? מה התשובה של המדרש ושל כל המקובלים? כי לו היה הריבונו של עולם מחכה עוד, היהודים לא היו קיימים יותר - זה היה מאוחר מדי. לפעמים הריבונו של עולם מספק כפרה, לא בגלל שהאדם ראוי, אבל אם לא היה מספק כפרה מיד, האדם היה נעלם כליל - לא יישאר מה לספק כפרה.

"לפני 20 שנה בכנס של מזרחי (הציונות הדתית) אמרתי שבאמת אפשר לשאול שאלה יוצאת דופן. כולכם מכירים את היחס שלי למדינת ישראל. זה מערכת יחסים של אהבה, אני טוען שמדינת ישראל היא לא הטוב ביותר עבור היהודים, מערכת היחסים הגבוהה ביותר שחייבים להיות ליהודים היא היחסים עם ריבונו של עולם, אמרתי את זה ואני אגיד את זה ושום התקפות עליי לא ישנו את דעתי הטוב [הערך] הגדול ביותר ליהודים הוא ריבונו של עולם , לא המדינה.

"אבל המדינה מאוד אהובה עלי, ולעתים קרובות אני שואל את עצמי: מדי פעם אנו קוראים כיצד המפלגות החילוניות בישראל מבקשות לקחת אחריות [בעניינים שונים] בישראל, הן מבקשות להכתיב את [הלכות] הגיור, שאין זה צריך להיות על פי ההלכה, להתיר לכל הגויים להיכנס ולטמא את בית ישראל נשאלת שאלה שמטרידה אותי אחרי הכל, היו כל כך הרבה דורות יקרים של יהודים דור האר"י הקדוש , עם הבית יוסף, עם ר' משה אלשיך, עם ר' דוד [שלמה] אלקבץ.

"היה דור של הגאון מווילנא, עם ר' חיים וולוז'ינר, עם השאגת אריה, דורות גדולים, דורות אדירים, ענקי רוח. היה דור של ר' חיים בריסקר, ר' מאיר שמחה, ר' איצל'ה פונבוז'ר, גדולי ישראל אחרים. אם ריבונו של עולם רצה לתת מדינה, למה הוא נתן את המדינה לדור שרחוק ממנו, דור שאינו נקי מזיהום החטא, הדור שלנו כל כך חסר חשיבות, דור מצומק, אם האר"י לקדוש הייתה מדינה, הוא היה מוביל אותה אחרת - אתה יכול לדמיין מדינה בראשות האר"י הקדוש? מדוע ה' לא העניק את המתנה הזו - והיא אכן מתנה - לדורות אחרים? התשובה היא שדורות אחרים לא היו צריכים את זה הם חיו כיהודים, הם גידלו יהודים, והם הנציחו את היהדות ללא מדינה, הם ראו את ריבונו של עולם בבבל, על נהר כבר, במחנה ריכוז. הם ראו מראות אלוקים ואמרו ברוך כבוד ה' ממקומו. לדור הזעיר שלנו לא הייתה את היכולת הזו. דור של טרבלינקה ואושוויץ לולא נולדה מדינת ישראל היא הייתה נסחפת בכפירה והתבוללות ואני רוצה לומר גם עכשיו, וכל מבקרי מדינת ישראל צריכים לדעת את זה אני לא מאלה שמקבלים את כל מה שהממשלה שמדינת ישראל מקיימת היא קודש הקודשים אתה יודע שאני מאוד מרוחק מזה, אבל יש דבר אחד שהם צריכים לדעת אם מדינת ישראל חלילה תיעלם, גל גדות של כפירה והתבוללות יסחף את כל יהודי המערב לכן, הריבונו של עולם העניק לדור הזניח שלנו, דור של גמדים, את מדינת ישראל, והוא לא נתן אותה לדור האריז"ל .

"וכך אומר הריבונו של עולם: בַּֽעֲו‍ֹ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר (וזה לא עזר) וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי והדרך הזו לא מובילה לתשובה, הדרך מובילה להוללות והפקרות והתאבדות ואם אתן לו להמשיך עוד ועוד ועוד, הוא ייעלם לגמרי, אין ברירה: וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַֽאֲשַׁלֵּ֧ם נִחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַֽאֲבֵלָֽיו ולריבונו של עולם יש סבלנות, והוא יעשה זאת שנה אחת, שנה שניה שנה שלישית, מנהיג את האדם עד שהאדם יקבל את עול מלכותו ואמנם, "וְהָֽרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ ...אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָֽרְשָׁעִֽים".

>> למגזין המלא - לחצו כאן

"באמת, יש לנו אמונה שהעולם יחזור לריבונו של עולם הם יאפשרו לריבונו של עולם לבוא לעולם הזה ויהיה: "שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם" [שם מאפשרים השערים לה' להיכנס מעצמם] אתה יודע למה? כי בלי הריבונו של עולם האיש חסר מנוחה, הוא בחוסר סדר. וְהָֽרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֚י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט כל הרעיונות המטורפים וְהָֽרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ... וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט נוצרות כל המערכות האתיות המטורפות, מה שגורם לחוסר הרוגע של האדם, הפחד והאימה שלו למחרת בבוקר, והוא אפילו לא יודע למה יש לו פחד כזה וְהָֽרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֚י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט וכאן טמונה הערבות: "אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹ-קי לָֽרְשָׁעִֽים.

"האיש הזה ימצא רוגע כשהוא יקבל את ריבונו של עולם "בּוֹרֵ֖א נִ֣יב שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם | שָׁל֜וֹם לָֽרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר ה' וּרְפָאתִֽיו".