לאחר שאמש עסקנו בהיסטוריה העתיקה של העלייה לרגל לקבר זבולון בן יעקב בלבנון, היום נחשוף עדות מלפני שנה של תייר שביקר במקום.
- כ'קבר רשב"י' במירון - 'הקבר הקדוש' בצידון | קדושה בלב לבנון
עדותו של תייר טורקי שביקר לאחרונה בצידון, לבנון, מספקת הצצה עדכנית למצבו של קבר זבולון. תיאורו מצייר תמונה עגומה של הזנחה ושכחה:
"האזור סביב הקבר של זבולון מוזנח מאוד ואין שלט מידע על חייו", מדווח התייר. "בכל מקום מלא דשא ושיחים".
בניסיון לברר פרטים נוספים, פנה למכונאי רכב מקומי. "שאלתי אם הקבר של זבולון באמת כאן והוא אמר שכן", הוא מספר. "אבל כששאלתי למה זה כל כך מוזנח ונטוש, הוא אמר לי שממשלת לבנון לא יכולה להקצות כסף לתיירות, כי יש משבר כלכלי מאוד קשה".
- ספר חדש מאת ישראל שפירא: "עזה מאז ולתמיד" - אוצר בלום של היסטוריה יהודית ברצועת עזה
עדות זו משקפת לא רק את מצבו העגום של אתר היסטורי חשוב זה, אלא גם את המצב הכלכלי הקשה בלבנון, המשפיע על שימור אתרי מורשת.
עדות זו מחזקת את המסורת לאמינות קברו בימינו של תושבי לבנון המוסלמים, המאמינים שזבולון בן יעקב מנוחתו כבוד בצידון אשר בלבנון.
כזכור, חשפנו אמש את ההיסטוריה העשירה של קבר זבולון בצידון. לאורך מאות שנים, היה זה אתר משמעותי לעלייה לרגל עבור יהודים ומוסלמים כאחד.
עדויות מיומני נוסעים החל מהמאה ה-16 מתארות מבנה מרשים ופעילות ענפה. ר' משה באסולה לפני 500 שנים תיאר "בית עם עגול למעלה" ו"איצטבא ועליה בגד שחור ונרות לפניו". ר' יוסף סופר יותר מ-250 שנים סיפר על משפחות שלמות שהגיעו לקבר, ערכו סעודות ושמחו בכלי נגינה.
המקום היה מוקד לפעילות רוחנית משמעותית, כעולה מעדותו של רבי נתן מברסלב שתיאר את "הנחת הגדולה" שחווה במקום. אפילו הגביר משה מונטפיורי ביקר בקבר ונטל חלק בתפילה חגיגית.
עד אמצע המאה ה-20, כפי שהעיד זאב וילנאי, עדיין היו יהודים שנהגו לעלות לקבר להשתטח[1]. הוא אף תיאר פרוכות עם כיתוב עברי שנתלו במקום, עדות לחשיבותו המתמשכת בעיני הקהילה היהודית.
הניגוד בין העבר המפואר להווה המוזנח מדגיש את השינויים הדרמטיים שעבר האזור ואת האתגרים בשימור מורשת תרבותית בעתות משבר. קבר זבולון עומד כעדות אילמת להיסטוריה עשירה שכעת עומדת בסכנת שכחה.
עדות מלפני מאה שנים הובאה בספר 'ארץ-ישראל וסוריה הדרומית: ספר-המסעות' שכתב ישעיהו פרס בשנת תר"פ (1920): "יהודי צידון מעריצים את הקבר הזה בשערם שהוא קבר זבולון. אצלו נצב עמוד יפה".
לפני מספר שנים פורסם על אחינו הטועים מקיצוני נטורי קרתא שהלכו לבקר את חבריהם מחבלי חיזבאללה בלבנון, וזכו לבקר ולהשתטח את קבר זבולון נ"ע. יתן השם שיחזירם בתשובה שלימה, ויזכו לראות את משיח צדקינו ביחד עם כלל ישראל.
נסיים בתפילה/פיוט שחיברתי:
ישר כח לידידי ד"ר יצחק עבאדי, ולידידי חוקר ארץ ישראל זאב חנוך (ז'אבו) ארליך שסייעו בעדי בכתיבת מאמר זה
[1] על כך שזבולון נטמן בצידון, הובא ב'אוצר מדרשים', לקח טוב על ברכת יעקב אבינו ע"ה, סעיף יג, בהאי לישנא:
"זבולון לחוף ימים ישכון, שיהא תגר ויורד בספינה ומביא סחורה לפי שהיה מביא ונותן לתוך פיו של יששכר שהיה עוסק בתורה לפיכך הקדימו יעקב קודם ליששכר, שאלמלא זבולון אין יששכר עוסק בתורה, וכן משה רבינו אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך (דברים ל״ג:י״ח) שמעין ברכתו של יעקב היא ברכתו של משה רבינו, לפיכך אמר שלמה בחכמתו כי בצל החכמה בצל הכסף (קהלת ז׳:י״ב) ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר (משלי ג׳:י״ח). וירכתו על צידון, כמו עד צידון. למה זכר צידון? שהוא צד המזונות ונותן ליששכר".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com