וכי ידיו של משה עושות מלחמה?
150 טילים בליסטיים, כל אחד מהם עם חצי טון חומר נפץ, שיגר אלינו הערב בורא עולם, היישר מזרועותיו אל ארץ הקודש, ערב אחד לפני יום הדין הגדול והנורא.
150 טילים בליסטיים, כל אחד נושא חצי טון חומר נפץ, לכל רחבי הארץ, מצפון עד דרום, ממזרחה של הארץ עד ימה, ואף אחד לא נפגע. אה, כן. יש הרוג אחד, שוהה בלתי חוקי מיריחו. אסור לזלזל בחייו של שוהה ערבי בלתי חוקי מיריחו. גם את חייו של השב"ח הזה הקריב הקב"ה כדי לחדד את המסר. ובמקביל, מחבל בודד עם כלי נשק מיושן, רוצח בהרף עין 8 יהודים תמימים שהמתינו לרכבת שתחזיר אותם הביתה כמו בכל יום.
אין עוד מלבדו, לא בכוחי עשה לי ה' את החיל הזה, וידיו של משה אינן עושות מלחמה.
לא הייתי בארץ כשמתקפת ביפרים מתפוצצים הכתה בלבנון. המח שלי כמעט התחמם מרב מחשבות: איך הם עשו את זה? האם אכן היה חומר נפץ זעיר בסוללה? בכלל לא בטוח שצריך. מספיקה לולאה אינסופית שבורה, בתוספת כמה פקודות sig kill, או משהו דומה.
ככה המה ראשי מחשבות וניסיתי לדמיין את מהנדס התוכנה המוכשר שהצליח במחי מקלדתו לפגוע ב-5,000 מחבלי חיזבאללה שבמשך עשור וחצי לא מפסיקים להתחמש ולהתמגן בסכומי עתק דמיוניים. המעבר שלהם לביפרים נועד כדי למנוע מעקב, והנה היכינו אותם בסנוורים, שוק על ירך במשמעותה הפשוטה של המילה.
למחרת, כשהמתנתי בשדה התעופה למטוס המתאחר שיחזיר אותי ארצה, בשרוול הסמוך המתינה טיסה לטהארן, היא דווקא יצאה בזמן. נהניתי לעבור הלוך ושוב על פניהם, משוויצה בזהותי הישראלית, מרגישה בעננים: הנה, הראינו להם.
ואמש קבלתי את התשובה, לא בכוחי ולא ידינו עושות מלחמה. יש בורא לעולם, הוא בורא ומנהיג ומשגיח ואם יסיר לרגע את השגחתו אין עולם, אין חיים.
את התשובה הזו גם קבלנו בשמחת תורה לפני שנה, מעצמת הטכנולוגיה הישראלית הוכתה והושפלה על ידי ערבים בזויים ונחותים מעזה, שנכנסו על טרקטורונים והיכו ורצחו וחטפו ילדים תמימים שמתו על קידוש השם רק בגלל היותם יהודים. כל הגדר החכמה, ומליוני השקלים שהושקעו בטכנולוגיות מתקדמות לא עזרו לנו, ברגע שבו החליט בורא עולם להסתיר פנים.
מחר, כשנתכנס בבתי הכנסיות ונאזין לקול השופר הממליך את מלכנו עלינו, נזכור ולא נשכח: אין עוד מלבדו, אפס זולתו. ברצותו ממית ומחייה, ברצותו מצמיח ישועה.
אנא אבא שבשמים, הצמח לנו ישועה בקרוב, אנחנו כבר לא יכולים יותר.
אנא, האר פניך אלינו במהרה בימינו. אמן