כבר חודש ימים שבו עסק הציבור כולו בחשבון נפש, התבוננות ותיקון המידות, כל אחד ערך תשובה בנוגע למה שראה שעליו לשפר, והנה עוד רגע נתאסף כולנו אל בתי הכנסת ונחל בתפילת ראש השנה, רגע אשר אליו ובעבורו התדפקנו על שערי התשובה. בתי הכנסת מתמלאים במתפללים, ומגיע הרגע הגדול, רגע ההתחלה, בו קולותיהם של חזני התפילה מרעידים את הלבבות. במרכזן של תפילות מסוגלות אלו עומדים החזנים, שליחי הציבור, אשר בקולם המרגש והעוצמתי מובילים את הקהילה בתפילה ומעוררים רגשות עמוקים של אמונה והתעלות רוחנית.
בכדי להכיר יותר לעומק את עולמם של בעלי התפילה יצאנו לשמוע שלושה חזנים דגולים מקרב העדה הספרדית, אשר כבר שנים רבות זכו לעבור לפני התיבה ולקרב בתפילתם אלפים רבים לאביהם שבשמים. שמענו מהם על הדברים החשובים לחזן בתפילתו, על השינויים בין הציבור בדור שעבר לדורנו אנו ועל גודל ההשפעה שיש לתפילה מעומק הלב על מתפללים ואפילו הרחוקים ביותר.
תחילה שוחחנו עם החזן ר' בועז יעקובוף, המכהן כחזן בשבתות ומועדים בבית הכנסת של קהילת "מגן אברהם-כתר תורה" בבית וגן.
מתי למעשה התחיל הקשר שלך עם עולם החזנות?
"מגיל צעיר מאוד, גיל 3 כמדומני, היה אבי שיחיה לוקח אותי לשירת הבקשות, היינו הולכים אל בית הכנסת מדרש משה שנמצא בשכונת קרית משה בירושלים. בשירת הבקשות היה משתתף גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, אני כילד הייתי שר את הקטעים שמקובל שילדים שרים בבקשות, כדוגמת 'אנא עליון נורא' שהוא בית מתוך הפיוט הנודע 'יום זה לישראל', וכמו כן 'סומך וסועד' ו'נורא עלילה' ששניהם בתים מהפיוט הנודע 'יסד בסודו'. הרב מרדכי אליהו שהיה נהנה מהשירה היה מושיב אותי על בירכיו ומעודד אותי לשיר כשהשמחה העמוקה מהשירה המרוממת ניכרת על פניו.
"בנוסף למדתי בשנים הבאות אצל החזנים הנודעים שלמה דואק ועזרא ברנע שהיו מקשיבים לאלו שהיו שרים ומתקנים אותם כשהיה צורך. בהמשך כשגדלתי הייתי הולך לבתי הכנסת עדס ומוסיוף ושם למדתי את עיקרי החזנות בפרט בתפילת שחרית של שבת אצל רבי יגאל בן חיים בבית הכנסת ראובן מלמד ואצל רבי בן ציון קוביוף זצ''ל בבית הכנסת אקבאשוף ברחוב שאול עבוד בשכונת בית ישראל, בית כנסת שזכה שהתפללו בו צדיקים וחסידים כדוגמת חכם יהודה צדקה זצ''ל ראש ישיבת פורת יוסף שהיה מגיע לשם לסליחות באשמורת הבוקר".
מה תוכל לומר שחשוב לחזן להקפיד עליו בכל השנה בכלל ובימים נוראים בפרט?
"עם הזמן שמתי לב כי הדבר החשוב ביותר לקהל המתפללים הוא השתפכות הנפש של החזן, הציבור מושפע מאוד מתפילה שהיא מעומק הלב ונאמרת באימה וביראה, זה דבר שאי אפשר לזייף אותו. הוא מורגש ומשום כך חשוב ביותר.
"בנוסף חשוב ביותר לתת לקהל אפשרות לקחת חלק בתפילה, ישנם אנשים שממתינים לזה כל השנה כולה וחשוב לתת לכל אחד מקום בתפילה ושאף אחד לא ירגיש פגוע חלילה, לפעמים כדי שיבוצע קטע על ידי אחד מהקהל בביצוע פחות טוב מאשר שהחזן יבצע הכל בצורה מקצועית, בסופו של דבר החיבור של הקהל הוא הדבר החשוב עוד יותר מביצוע מוצלח.
"ועוד דבר חשוב, כל חזן ופייטן באשר הוא עליו להיות עם 'אוזן שומעת' לקבל מאחרים וללמוד דברים נוספים, הן בתפילה והן בפיוטים, להיות תמיד בגדר 'מכל מלמדי השכלתי'".
יש נקודה שאפשר לומר שראית שהשתנתה עם השנים?
"בעבר הייתה שמרנות גדולה בנוגע לניגונים בתפילות הימים הנוראים, אי אפשר היה לשנות אפילו במעט מלחן שהציבור היה רגיל אליו, בשנים האחרונות ישנה פתיחות רבה לסגנונות מוזיקה שונים והציבור דווקא אוהב את הגיוון, זה אחד הדברים שמושכים אף יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, אלה שביום יום רחוקים מלהגיע לבית כנסת, אבל כמובן שחשוב תמיד לשמר את הלחנים המקוריים כדי שיעברו הלאה לדורות הבאים".
ישנה השפעה שנמשכת מעבר לתפילה על הקהל או שמא זוהי התעוררות שלא יוצאת מבית הכנסת?
"וודאי, יש רבים שהתרחקו עם השנים, ושבים לתפילה בימים הנוראים בשנות הבגרות שלהם, הם שומעים תפילה עם אותם הניגונים משנות ילדותם והדבר מעורר בהם רגש ישן נושן וזה מביא אותם להגיע שוב גם בשאר שבתות השנה ולאט לאט להתקרב יותר לקב"ה.
"עוד חשוב לדעת שלחזן ישנה השפעה על הקהל, רבים רואים בו דמות רוחנית עבורם כך שמלבד זה שהוא משמש בשליח ציבור הוא גם שליח להשפיע רוחנית על קהל המתפללים. קרה לי בעבר שראיתי אדם שנראה שהוא מתגלח בתער, פניתי אליו והערתי לו על כך בדרכי נועם, הוא קיבל את הדברים ולאחר תקופה פנה לרב הקהילה שיעזור לו להחליף למכונת גילוח כשרה, הרב קנה לו מכשיר כשר ומאז הוא מקפיד להתגלח לפי ההלכה.
"עוד מקרה שזכור לי היה עם אדם אשר הייתי מתארח בביתו במהלך הימים הנוראים כששימשתי חזן בקהילתו, היה זה לפני כ30 שנה, בזמן שלא היו מכשירי פלאפון ודרך התקשורת העיקרית הייתה עם רדיו, לאותו אדם, שהיה אמיד מאוד, הייתה בבית טלוויזיה גדולה ומשוכללת, דבר נדיר מאוד באותן הימים, והוא ואשתו היו צופים בה בכל יום כדי להתעדכן במתרחש. באחת משבתות השנה הזמנתי אותו אלי לבית לשבת בכדי להשיב לו על האירוח הנדיב שלו בימים הנוראים, הוא ואשתו הגיעו אלינו וראו שבמקום מכשיר טלוויזיה ישנה ספרייה גדולה, כשראה זאת אותו אדם הוא התפעל מאוד ופנה לאשתו כשהוא אומר לה ש'הנה, אפשר להסתדר גם בלי טלוויזיה, בואי ונוציא אותה מהבית ואת הזמן ננצל לדברים מועילים יותר' אמר ועשה".
• • •
חזן נוסף ששוחחנו איתו על השליחות של בעל התפילה העדיף להישאר בעילום שם. הוא חזן דגול ובעל ניסיון עשיר ומשמש כבר קרוב ל-20 שנה כחזן בקהילות ישראל שבתפוצות.
שומעים הרבה שיש שינויי בין סוגי הקהילות שאנו מכירים בארץ לבין הקהילות בחו"ל, האם זה נכון? ואיך זה בא לידי ביטוי?
"ראשית, במקומות רבים בעולם, כדוגמת ארצות הברית למשל, יש תופעה שאינה מוכרת לנו, אפשר לראות קהילה שבנויה מסגנונות שונים, אנשים בעלי אורח חיים חרדי לצד יהודים חובשי כיפות סרוגות או אף כאלו שמגיעים רק בשבתות ומועדים, וכולם תחת קהילה אחת ובבית הכנסת אחד. הסיבה לכך היא, אצלנו בארץ ב"ה רוב ככל הם יהודים, אז ההבדל הוא יכול להיות בהבחנות דקות יותר, כמו חרדים לעומת דתיים לאומיים, אבל בחו"ל זה או יהודי או גוי, כך שכל היהודים ששם מרגישים מאוחדים יותר ויש פחות מקום לדקויות וקהילות רבות לסוגים שונים, אך כמובן שזה רק בהכללה.
"מבחינת הניסיון, זכיתי לשמש כחזן במקומות שונים בעולם, מקסיקו, סאן דייגו, ניו יורק ועוד. ישנם הבדלים בין מקום למקום, למשל הקהילות במקסיקו מתרכזות בבית כנסת גדולים שיכולים להגיע עד לאלף איש, הקהל מאוד חם ולבבי. ישנם שם הרבה אנשים שלצערנו תפילות הימים הנוראים זה המפגש היחיד שלהם בשנה עם בית הכנסת, אך מרגש לראות איך למרות הריחוק המסוים, התפילות חשובות להם מאוד, הם מקפידים על שימור הלחנים המקוריים (במקסיקו היו מתפללים בנוסח יהודי סוריה-דמשק) שנים רבות בדייקנות ומתוך אהבה למעמד התפילה המרומם.
"במקומות אחרים הדבר יכול להשתנות, למשל בסאן דייגו ישנו שילוב מעניין של ישראלים שעברו לשם עם אמריקאים ילידי המקום. התפילות גם הן מגוונות, אפשר לשמוע שם מנגינות ישראליות לצד נגינת כל נדרי בנוסח אשכנז.
"בניו יורק זכיתי לשמש כחזן בקהילה החאלבית שבברוקלין, שם זה עולם אחר, אפשר לומר שהם יותר בסגנון של הקהילות החרדיות בארץ. הם משתתפים בכל מהלך התפילה ויודעים להנות מהלחנים מאוד, שם אפשר לומר שבקהילה שם הרגשתי שישנה רמה רוחנית גבוהה ומרוממת".
מה לדעתך אפשר לומר שהוא ההבדל המרכזי בין הקהילות בארץ לקהילות בחו"ל?
"בארץ אכן הרמה הרוחנית גבוהה, אבל בחו"ל יש בקהילה הרבה מעבר לאנשים שמתפללים יחד, הם קשורים יחד בדברים רבים מעבר לתפילות, כמו שמחות ולהבדיל באבל. כמו כן, רב קהילה שם הוא משמש רק כדרשן או משיב בהלכה, הוא מעורה בתחומים רבים בחייהם של חברי הקהילה.
"דבר נוסף, בחו"ל פעמים רבות הרגשתי שאנשים היו ממש אסירי תודה על התפילות שהתפללתי, רבים ניגשים אלי לאחר התפילה ומודים על החוויה שהיתה להם. יש כאלה שגם אומרים שהתפילה השאירה בהם טעם של עוד והם יתחילו להגיע גם בשבתות השנה".
מה לדעתך הציבור דורש היום בשונה מבעבר?
"היום לא מחפשים אריכות, אנשים רוצים שהתפילה יותר 'תזרום' ופחות תהיה כבדה וממושכת. חשוב לא להכביד על הציבור ולכן כשאפשרי אני מחליף את הלחנים הכבדים בלחנים 'קלילים' יותר שאומנם הם חסרים את הטעם של ימים עברו אבל אתה מצליח לחבר אליך את הקהל ולהשאיר אותו איתך בכל מהלך התפילה, זה הדבר החשוב באמת.
"אספר סיפור שימחיש עד כמה לאנשים חשובה התפילה בימים נוראים וגם כשהם רחוקים במשך השנה. במיאמי, בראש השנה לאחר תפילת מוסף, ניגש אלי יהודי חלאבי ובפיו תלונה, למה לא אמרו את הפיוט 'חון תחון' קודם לתפילת מוסף (פיוט זה נאמר לאחר תפילת הלחש קודם לחזרת הש"צ ויש שנהגו שלא לאומרו מחשש להפסק. י.נ) רציתי להסביר לו ולתת תשובה שתתיישב על ליבו, התחלנו לשוחח תוך שאנו יוצאים מבית הכנסת, ואז למרבה הפתעתי, ניגש אותו יהודי לרכב שחנה מחוץ למבנה בית הכנסת התניע אותו ונפרד ממני כשהוא נכנס לרכב ונוסע מהמקום. המחזה היה קשה לי בתחילה, ונראה ממש עומד בניגוד גמור לכל התפילה שזה עתה סיימנו, אבל לאחר זמן הבנתי, אילולי התפילה היה יהודי זה רחוק הרבה יותר, היא למעשה משאירה אותו מחובר, ואם לא הוא אז אולי ילדיו יזכו לחזור והתקרב לתורה ומצוות ולהיום יהודים יראים ושלמים".
החזן השלישי איתו שוחחנו הוא החזן הנודע ר' אשר בן דוד, אשר ידוע הן מתפילותיו הרבות אליהן נוהרים רבים, והן משיעורים ייחודיים שהוא מעביר בתורת המקאמים בתפילות השנה כולה ותפילות הימים הנוראים.
מתי למעשה התחיל הקשר שלך לתפילות בכלל ולימים הנוראים בפרט?
"מגיל צעיר, עוד בהיותי גר בעיר באר שבע, היתה בבית אהבה רבה לשירת הבקשות, גדלתי על שירה ירושלמית בבית ובבתי הכנסת היו מתפללים בנוסח מרוקאי כך שהכרתי את שני הנוסחים. אני גם זוכר שחבושה היה מגיע פעם בשנה לבית הכנסת 'רינת ירושלים' והיינו הולכים כארבעים דקות ברגל לבית הכנסת כדי לשמוע אותו.
"את עיקר יסודות החזנות קבלתי בישיבה קטנה, ישיבת רינת התורה בשכונת הבוכרים, שם היו ניגשים לעמוד ראש הישיבה הרב עזרא ניסן והרב אלנדף, שניהם חזנים דגולים שלמדו בישיבת פורת יוסף והתפילה אצלם היתה שילוב של תפילה מעומקא דליבא לצד ביצוע מיוחד של הלחנים המסורתיים בצורה מדויקת. בישיבה גדולה למדתי עוד על תורת המקאמים מחברים שחלקם היו בניהם של חזנים ידועים.
"לאחר החתונה התחלתי לשמש כחזן בימים נוראים, בתחילה נדדתי מקהילה לקהילה כשאני משמש כמה שנים חזן בקהילה זו ולאחר מכן בקהילה אחרת עד שלאחר כ-5 שנים קבלתי הצעה לשמש כחזן בבית הכנסת הספרדי הגדול ברמת גן בראשותו של הרב שמעון בן חיים שליט''א, שם היו חזנים דגולים ולקהל היתה דרישה לחזנות מקצועית, לכן חלטתי להשתלם בתורת המקאמים באופן מסודר, אז היה הקורס של החזן הנודע רבי אליהו אוזן בבני ברק, הצטרפתי לקורס ושם לממדתי את 'שפת המקאמים', זו שפה שלימה ועמוקה מאוד (יש בהכללה כתשעה מקאמים שמשמשים כאבות ומספר התולדות מגיע לעשרות רבות י.נ), לאחר שאתה לומד אותה אתה מתחיל להבין ממה כל שיר מורכב, זה נותן לך שליטה בביצוע של הפיוטים".
איך אדם מתחיל לשמש כחזן? יש ראיונות, בחינות קבלה?
"הדבר משתנה ממקום למקום, זכורני כי בצעירותי כשהתחלתי להתפלל כשליח ציבור בימים נוראים היו שביקשו שאגיע לפגישה איתם כדי שיוכלו להתרשם ממני, קרה והראיון היה במשרד של עסק לחלקי חילוף לרכב שהיה שייך לאיש עסקים ששימש גם כגבאי, היא ביקש ממני כשנכנסתי לבצע את הפיוט 'אחות קטנה' בנוסח ירושלמי, כששרתי וקלעתי לטעמו הוא הודיע לי שהתקבלתי'.
"אך לפעמים יש גם אי נעימויות, באחת הפעמים ביקשו ממני להגיע שבת קודם ימים נוראים לבית הכנסת ולשמש חזן כיד שיתרשמו ממני, הגעתי למקום והתגלה כי ישנו חזן קבוע במקום אך הציבור לא היה מרוצה ממנו, הוא לא אמור היה להגיע אך באותה השבת הגיע בהפתעה, כמובן שלא עליתי בסופו של דבר, אדם מהקהל שראה את שקרה קישר אותי עם בית כנסת אחר ושם הייתי באותה השנה".
מה חשוב לחזן לדעת ביחס לקהל? על מה להקפיד ועל מה אפשר לוותר?
"חזן, עוד לפני התפילות עצמן, צריך, בכל מקום שלא נוגד את ההלכה, לגלות גמישות ולהתאים את עצמו. זכורני שנה שלא היתה דירה מסודרת עבורי ועבור משפחתי, ישנו אני ומשפחתי בכיתה בבית ספר שבאולם שלו התקיימו התפילות, העיקר היה שהתפילה תתנהל כתיקנה.
"גם חשוב להיות מתואם עם הגבאי או הרב בקהילה, יש מקומות בהם למרות שהנוסח המרכזי הוא קבוע, עדיין יש פיוטים או חלקים מהתפילה שמבצעים אותם בצורה שונה מהנוסח המרכזי וזה חשוב מאוד לקהל להקפיד על כך, לכן כדאי לברר הכל קודם החג בשיחה מסודרת ולמנוע הפתעות ואי נעימויות.
"אני למדתי על חשיבות הנושא ממעשה שקרה איתי, ידיד שלי קישר ביני לבין קהילה בבאר שבע וסגרתי איתם שאשמש שם כחזן בימים הנוראים הקרובים, הגעתי לשם ממש סמוך לחג והתברר לי כי הקהילה מתפללת בנוסח מרוקאי בלבד בשעה שאני הייתי בקיא בנוסח הירושלמי בלבד, לא ידעתי מה לעשות, למזלי הרב סבי גר בקרבת מקום, הלכתי אליו וסיפרתי לו את מה שקרה, הוא הושיב אותי על ידו ויחד עברנו על התפילות כולן בנוסח יהודי מרוקו, הנוסח היה מוכר לי מעט מהילדות כך שההכנה הזו הועילה ושרדתי את התפילה באותו מקום לשביעות רצון הקהל.
"בנוסף, חזן צריך לאפשר לקהל להיות מעורב בתפילה. מלבד זה שאם חזן יאמר הכל בעצמו הוא יוכל להצטרד ולהתקשות להמשיך בכל התפילות באותה האיכות, יש חשיבות לחיבור של הציבור ובפרט בתפילות הימים הנוראים, להן אנשים מחכים כל השנה כולה ומתרגשים לומר בעצמם חלקים מהפיוטים והסליחות. יש בזה גם ערך מוסף לתפילתו של החזן, היא נעשית מיוחדת יותר, לא שומעים אותו כל הזמן וכשהוא לוקח חלק בתפילה הוא יכול לבצע את הקטע במלא העוצמה. ואין לחשוש מכך שהגבאי או הקהל מצפים מהחזן לבצע הכל בעצמו, אני תמיד ממליץ לנהל שיחה כנה מראש ולומר לגבאי שיועיל לך שאחרים יקחו חלק גם הם, זה תמיד מתקבל בהבנה.
"עוד עצה שיכולה להביא הרבה תועלת, כדאי שהחזן יכין לעצמו סידור קבוע שאת צורת הדף שלו הוא יכיר, עליו יוכל לכתוב לעצמו הערות בנוגע ללחנים שיש לעשות בכל קטע, אני אף הייתי כותב לי את זמני התפילות וכך בכל שנה ידעתי כמה זמן אורכת התפילה ואיך להתכונן. כמו כן, חשוב להכיר את השטח, התפילה נמשכת שעות רבות ואם יש מזגן או מאורר שמכוון על החזן זה יכול לגרום לו להצטננות ולצרידות, לא שמים לב לזה במהלך התפילה אבל אחרי כמה שעות יכולה להיות השפעה, כדי להימנע מזה טוב לבדוק את המקום לפני התפילות ולדאוג שלא יהיו הפרעות מהסוג הזה".
עם השנים, שמת לב לשינויים אצל הקהל מבחינת הדרישות מחזן?
"כן, ישנו שינוי משמעותי, מלבד זה שאנשים היום פתוחים ללחנים שונים מהלחנים המסורתיים, כך שאפשר לשמוע לחנים אשכנזים משולבים בתפילות בנוסח ירושלמי, כדוגמת הניגון הידוע ב'היום הרת עולם'.
"ישנו שינוי גם בדרישה של קהילות לקחת חזן מקצועי ומנוסה לתפילות הימים הנוראים ואפילו לשלם על כך, יש לכך סימוכין בהלכה כפי שכתב מרן בדיני שליח ציבור (אורח חיים סימן נג) ש'שליח ציבור בשכר עדיף טפי מבנדבה', ובנוסף ידועים דברי הזהר הקדוש (תרומה קכח ע"א) שמצוה שמשלמים עליה חשובה ממצוה הנעשית בחינם ויש שלה יותר כוח להעביר רוח טומאה ולהשרות רוח קדושה (ומה שמרן כתב שבסימן תקפ"ה כי הנוטל שכר תפילה בשבת ויו"ט אינו רואיה סימן ברכה, כבר האריכו בזה הפוסקים שאיסור ליכא, והטוב הוא לקחת השכר בהבלעה עם דבר אחר. י.נ) ולכן ממש רואים התעוררות בקהילות רבות שמחפשות לעצמן בעל תפילה הראוי לעבור לפני התיבה בימים אלו.
"אגב, חלק גדול לדעתי מהשינוי שחל בציבור בנוגע לדברים שהזכרתי נגרם עקב חשיפה רבה שיש במדיה לנוסחים שונים ולביצועיים מקצועיים, כך שהציבור חפץ בזה בתפילות".
ומה יש לך לומר לקהל עצמו? מה לדעתך חשוב שידעו?
"חשוב מאוד לקהל להתאים את עצמו מבחינת הטון לחזן, שליח הציבור מתחיל בטון שנוח לו לעשות תפילה שלימה ומי ששם לב לזה חשוב שישמר את טון ולא יעלה או יוריד כך שהחזן יתקשה להתאים את עצמו".
לסיכום, מה לדעתך הוא המדד לבעל תפילה מיוחד? מתי הוא יודע שעשה שליחותו נאמנה?
"ישנה חשיבות רבה לתפילה טובה, המנגינות בכוחן לחדור לבבות ולהשפיע הרבה מעבר למה שהחזן חושב לעצמו, לא פעם מגיעים אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות ואומרים שהם מגיעים רק בגלל לחן מסוים ששבה את ליבם. לדעתי, אם הקהל ממשיך לשמוע את החזן בראש גם הרבה אחרי שהתפילה נגמרת, אז החזן יכול לדעת שהשיג את המטרה שלו וחדר ללבבות".