ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר, הגיע לנחם את משפחת דנינו, שבנם אורי הי"ד, נרצח על קידוש השם בשבי האכזרי של חמאס בעזה. "כיכר השבת" עם תיעוד מהמפגש המרטיט עם אביו של אורי הי"ד.
תמלול השיחה
ראש הישיבה: התפללו וקיוו ..
אחד הנוכחים: כמה הראש ישיבה ראה את זה [תמונתו של אורי הי''ד]?!
ראש הישיבה: זה בלב יותר מאשר ב.. זה עד הנשימה האחרונה זוכרים את הבן, את החיוכים שלו. הכל מהשמיים, גם הייסורים של ה - להמתין, רש"י אומר "תוחלת ממושכה מחלת לב" שאם אדם מחכה מחכה מחכה וזה לא הולך בסוף רש"י אומר שזה גם ממנו, גם ממנו. וכי אפשר להגיד מילים, אפשר לנחם?! אפשר רק להגיד שיש מי שעשה את זה, ואנחנו יודעים שהוא יודע מה שהוא עושה, זה עד פה. זה המסלול שלו, כל אחד עושה את שלו ועושה נחת רוח לה', אחד הולך למסלול ארוך, זה המסלול.
האב לראש הישיבה: אני אומר לראש ישיבה - צריכים חיזוק, האח צריך חיזוק. הוא היה 'מנהיג' בבית. אמרתי להם שהבנים יוצאים מאבא ואמא, זה שילוב של אבא ואמא, אז שאני הדוגמא לא יכול להיות, כי גם האמא, אבל כשאני מסתכל על אח שהוא כבר התוצר המוגמר של אבא ואמא, זה הדוגמא, אז תסתכלו עליו, על המידות, על המסירות נפש.
ראש הישיבה: הוא היה בכור?
האב: הוא היה בכור, אני בכור והוא בכור ואבא שלי.., ואמרתי להם תמיד הדרך והישרות, העזרה לזולת במסירות נפש, תמיד לשים את עצמו אחרון ברשימה, אינסטינקט של אדם של לצאת החוצה כבר מהתופת ולחזור בשביל להציל אנשים שהוא הכיר אותם כמה שעות קודם.
ראש הישיבה: מסירות נפש אמיתית, כן. אני אומר, לא המנהיגים, ולא המפקדים, אלו, אלה שפשוט את הגוף שלהם מסרו ובלי חשבונות, כל האחרים הרי חשבון מה טוב לי ומה לא טוב לי. אשרי ההורים שגידלו כזה בן, זה לא בא לבד.
האב: אנחנו לא ידענו, לפי הימים האחרונים לא ידענו את מי אנחנו מגדלים, מי גדל אצלנו בבית, פשוט לא ידענו. האח צריך קצת...
ראש הישיבה: "ברוך גוזר ומקיים" כתוב, השם שגזר הוא נותן את הכח לשאת, ואנו מאמינים, בלי אמונה מה יש לנו, אין לנו כלום.
האב: היינו אצל הרבי בחנוכה.
ראש הישיבה: כן, דיברנו אז על לחכות ואיך אפשר לחכות, מה אדם יודע, אדם לא יודע מה יש מאחורי הסיבוב. צריך להמשיך, אין מה לעשות, "בעל כרחך אתה חי" כתוב בפרקי אבות, ומתכוונים גם את הביטוי הזה, להיפך, אנחנו שליחים פה ואנחנו בעולם רק... אז הוא עשה את המסלול שלו ככה ואנחנו משלמים את זה בפרוטות קטנות, עובדים אצל אותו בעל בית, אותו בוס, זה מה שהוא רצה מכופפים את הראש ומתחזקים. הנשמה הרי נמצאת, "בנים אתם לה' אלקיכם לא תתגודדו" אז כתוב, הוא הלך ל..., אנחנו לא תופסים את זה כי אנחנו פה בעולם, הוא נמצא והוא קיים והנפש נמצאת, זה מה שיש, זה מה שאפשר לאחוז, כמו שאמרתם את הטוב שלו, זה קיים, הטוב הוא קיים לא הולך לאיבוד.
אנשים כאלו באמת מליצים, עם ישראל צריך ישועה, והנה אנשים, הוא אחד, אני אומר - אתה אומר עכשיו אתם יודעים, גם עכשיו אתם לא יודעים אתה כמה הוא מגן למעלה, עד כמה כזאת מסירות נפש של יהודי פשוט, כן, לא רב ולא צדיק ולא מי יודע מה, יהודי פשוט, כמה זה חשוב למעלה, לא הצדיקים לא החכמים, פשוט "הנני" לתת בשביל השני כמה זה מגן וכמה זה. כן, קצת מסלול... זה נכון אבל כולנו פה במסלול. ה' יברך אתכם תראו נחת מהילדים בבריאות ואריכות ימים ויחזק אותכם ונשמע בשורות טובות. אמן.