כפי ששיתפתי, השבוע התקיים טקס הנצחת בית הכנסת הגדול בחדרה 'היכל דוד' על שם כבוד הרב דוד ורנר זצ"ל, רבה של חדרה, והתמניתי לשמש בקודש כרב בית הכנסת.
הדוברים הנכבדים העלו על נס את העבר המפואר של בית הכנסת אשר היה מלא עד אפס מקום באלפי(!) מתפללים - - -
ידוע המאמר בחז"ל "ארץ ישראל נקנית בייסורים" ובשם הגר"א מובא שזאת הדרך לרכוש את הזכות עליה. דבר שנקנה בעמל, ביזע ובייסורים נעשה חלק מאתנו, לעומת מה שאנו מקבלים במתנה ללא השקעה.
בית הכנסת הגדול בחדרה, הוא סמל ודוגמא למסירות נפש. מאז "מסע המושבות" ההיסטורי לפני 111 שנה, שנערך בראשות הרבנים הרב קוק והרב זוננפלד, בחורף שנת תרע"ד, שהתחיל על אדמת קודש זו, עוד לפני שהוקם בית הכנסת, וכך נחרט על דפי ההיסטוריה בספר 'ואלה מסעי' שנכתב תוך כדי המסע:
"על יד הביצות הגדולות הנמצאות בקרבת המושבה (חדרה) עשתה מחלת המלריה שמות גדולות, ע"י פעולות הברון רוטשילד נטעו כמאת אלף עצי אקליפטוס, וחפרו את הבור בעמק ותהי הרווחה... רוח גבורה והוד מרחפת על המושבה הזאת ביחוד שיושביה כבשו את המקום במסירות נפש מיוחדת ובקרבנות רבים שנפלו מאקלימה שהייתה מפילה חללים רבים.
"אבל חבת הארץ העמוקה של התושבים נתגברה על הכל, וכעת בחסדי השם המושבה פורחת ומצב הבריאות כמעט שעומד כבר על מכון השלמות".
ועד המושבה מצא לנכון לציין כי זו הסיבה המרכזית להחלטה לבנות את בית הכנסת הגדול במקום זה דווקא: "מתיישבי חדרה מצאו בחצר החאן כמה סיבות טובות לבנות שם בית כנסת. הגבעה הגבוהה במושבה קודשה בדם המתיישבים הראשונים מחלוצי חדרה, פה שמרו על רכושם ונפשם, קדחו בקדחת, מתו ונפלו קורבנות"!
- - - אין צורך להוסיף על כך ולו מילה אחת.
•
הזכרתי בדבריי בטקס שאנו נמצאים באמצע של שבע הפטרות הנחמה מ"שבת נחמו" עד ראש השנה, וכך מתנבא הנביא ישעיהו: "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ --- בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה. אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ...".
בדברי הנביא ישנן שתי תנועות סותרות "ופחד" – ומצד שני "ורחב לבבך".
נתחיל מ"ורחב לבבך" – מזה כעשרים שנה שזכיתי להתלוות אל כבוד הרב ורנר זצ"ל במסעותיו במוצאי שמחת תורה בין מעמדי ההקפות השניות שנערכות ברחבי העיר, אי אפשר לתאר במילים את השמחה וההתרגשות שמילאו את ליבו בראותו את המון העם מתקבץ לרקוד ולפזז לכבודה של תורה, עד שקשה היה לנתק אותו ממעמד למעמד...
וגם כעת – "רחב לבבך" – ההתכנסות היום – "כולם נקבצו באו לך" – מקרוב ומרחוק, אין ספק כי בשמים היא עושה נחת רוח כבירה לרב, ותבורכו כולכם!
•
ומצד שני, כאשר הנני העני ממעש עומד כאן, בהתקבץ כולם יחד, על גבי היסטוריה מפוארת של מעל 130 שנות קיומה על העיר חדרה, וכ-90 שנה לקיומו של בית הכנסת. ישנה יראה ופחד בלב, מגודל המשימה והחזון שתלויים ועומדים כאן מימות המייסדים, והעבודה שעוד לפנינו...
אך הפחד הזה אינו משתק חלילה, אלא להיפך, "ורחב לבבך".
בטוחני בעזרת השם, בזכות מסירות נפשם של בניה ובוניה של העיר, יחד עם יו"ר הנהלת בית הכנסת ר' רוני רימר ומשפחתו, וכל הנוגעים בדבר, נזכה להחזיר עטרה ליושנה, חדש ימינו כקדם!