הגר"מ שפרן: "להשתמש בכל דרך חוקית לסלק את האנטנה"

תקציר האירועים

מכתבו החדש של רב שכונת 'קריית הרצוג'

במכתבו של המרא-דאתרא, המתפרסם כאן בפרסום ראשון, נכתב בין השאר: "טענת מנהל הישיבה, שהביא מודד מוסמך, והתברר שהקרינה בבתים מסביב נמוך בהרבה מהתקן הממשלתי לקרינה מסוכנת".

"טענת השכנים, שאף הם הזמינו מודד מומחה, והתוצאות גבוהות בצורה ניכרת מאלו של המודד של הישיבה, אמנם עדיין מתחת לתקן הנ"ל. ואעפ"כ עומדים בהתנגדותם, מפני שהתברר להם שיש פער עצום בין התקנים המקובלים במדינות שונות, דבר המלמד שאין המדובר בנתון מדעי מוסכם, אלא בהשפעת חברות הסלולריות על מקבלי ההחלטות" כותב הגרי"א שוורץ.

"וכבר העליתי שאלה זו בכתב, והשכנים הציגו אותה לפני גדולי הרבנים ואבות בתי-הדין שבעיר, וקיבלתי תשובותיהם, שלושה נביאים מתנבאים בסגנון אחד. [...] הרי שכולם כאחד עונים ואומרים, שמשום החרדה לבד, גם אם לא הוכחה הסכנה, יש להרחיק את האנטנות משכונת מגורים (וע' ב"ק פ"ג., ההיא איתתא.)" כותב רב השכונה הגאון רבי יהודה אריה שוורץ.

"על כן" כותב המרא דאתרא, "באתי בזה בקריאה נרגשת לראשי הישיבה שליט"א, כבדו-נא את דעתם של הגדולים הנ"ל שליט"א, תתחשבו-נא בשכנים ואל תפילו עליהם אימתה ופחד, ובזכות הגדולה הזאת ימלא הבורא ית"ש את חסרונה של הישיבה הקדושה בכפלי כפליים, ע"י נדיבי עם תמכין דאורייתא המחזיקים בעץ החיים, להגדיל תורה ולהאדירה עד ביאת גואל צדק בב"א".

גם הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג, רב שכונת שיכון ה', הצטרף לקריאתו המחודשת של הגרי"א שוורץ וכתב: "גם אני מצטרף לדברי הרבנים הגאונים שליט"א. ואין ספק שאין שום היתר להתקין אנטנות סלולריות קרוב לבנינים שאנשים חיים בהם. וכידוע שיש מדינות רבות שקבעו בזה תקן מחמיר ביותר ומצאו פתרונות להנ"ל".

מכתבו המסעיר של הגרמ"מ שפרן

גם הפוסק הנודע הדיין הגאון רבי מנחם מנדל שפרן נכנס לעובי הקורה, ובשבוע האחרון הוא שלח תשובה תקדימית ומפורטת שבה התייחס בהרחבה לצדדי העניין, ובין השאר הכריע - שזכותם של התושבים לדרוש את סילוקן של אנטנות המוצבות בסמיכות למקום מגוריהם, ועל אחת כמה וכמה כאשר "איכא דרכא אחרינא" בדמות קיומן של חלופות בטוחות יותר; וכן שמותר להשתמש בכל דרך חוקית על מנת לסלקן; ועוד.

"כידוע" כותב הגר"מ שפרן, "שהקרינה מהאנטנות הסלולריות גורמת למחלות שונות מסוכנות רח"ל, ונוסף עליהן חרדות של נשים ואנשים, והן גם סכנת בריאות, ולכן יש תקנים בכל מדינה מתוקנת כמה קרינה מותרת מהאנטנות".

הגרמ"מ מראה בקיאות בנבכי הסיפור ומדגיש כי "התקן הישראלי הוא פי כמה ממה שהומלץ ע"י מועצת אירופה והנהוג במדינות מתוקנות רבות, וזאת מחמת הצרכים לטלפונים סלולריים, ובעיקר כנראה לחץ החברות שיש להם כח רב בכמה מישורים יותר מהתארגנות ציבורית".

"וזה אם התקנים נשמרים, לא בכל אנטנה התקנים נשמרים. בנוסף יש נזק כספי של ירידת ערך של הדירות הנמצאות במטווח הסיכון" הוא מציין.

"כל זה מדובר" הוא מוסיף, "כשהאנטנה משמשת את השכונה בו הוצבה, שאז התקנים הם הרע במיעוטו באין ברירה, ואז אין מנוס מעמידה על המשמר שלפחות התקנים יישמרו".

"במקרה שלו האנטנות הוצבו בתוך שכונת מגורים צפופה, שאינה לצורך שכונתו, ומשמשת [או משמשת בעיקר] את השכונה החדשה שמעבר לכביש במרחק של כמאתיים מטר ע"י הפסקה של כביש רחב באמצע. וזה בגלל שהשכונה החדשה או יזמי השכונה הפעילו קשרים ולחץ וכו' כדי להעמיד האנטנות בשכונה האחרת" הוא מציין במכתבו.

כאן, הגרמ"מ מונה מספר סיבות המתירות לתושבי השכונה לפעול נגד ישיבת בעלזא - "לפחות בגלל הסיבות דלהלן יש לדון על זכות שכונה לדרוש סילוק אנטנה:

• "איכא דרכא אחרינא": כשיש אפשרות אחרת להעמידה באופן שאינו מסכן איש, יש זכות לחייב את החברה להעמידה שם. במקרה שלו אפשר להעמיד את האנטנה מאה מטר מרוחק באמצע הכביש, שלא יסכן את ילדי ובני השכונה ונשים הרות בשכונתם.
• שכונה אחת אינה חייבת לחיות בצל סכנה בגלל תועלתה של שכונה אחרת. בשלמא באותה שכונה יש דרכים איך החלטות אלו מתקבלות כשהתקנים מתקיימים, אבל ודאי כל שכן יכול להתנגד ששכונתו לא תסתכן בשביל אחרים. השכונה האחרת אמורה להסתכן בשביל תועלת עצמה, ואין לה זכות לתבוע סיכון אחרים בשביל תועלת שלה.
• כשישנם רובא דמינכר של אלו שהם בטווח הסיכון המתנגדים להעמדתה בשכנותם, או דורשים העברתה, אין זכות למרוחקים מהסיכון להעמיד שם, אלא יעמידו בטווח הסיכון שלהם עצמם. וכ"ש שאין זכות הצבעה לבתים שאינם בסיכון לחייב אותם שבסיכון להחזיק אצלם את האנטנה.
• כשרואים סטטיסטית ריבוי חולים ר"ל בשכונה בקירוב האנטנה שאפשר לתלות את החולי בקרינה.
• בעלי דירות אחרות בבניין שאחד השכנים משכיר להעמדת אנטנה, בין אם משתמש בשטח משותף, בין אם משתמש בשטח פרטי, או חברה סלולרית עצמה קונה דירה בבניין.

"והנה" הוא כותב:

א) מותר בכל מקרה להשתמש בכל דרך חוקית לסלק את האנטנה הגורמת לחרדות וחוסר בטחון.

ב) מותר לארגן חרמות נגד חברות סלולריות להעביר למקום שאינו מסוכן או לשכונה הנהנית מהאנטנה.

ג) להפעיל לובי לשנות החוק - לגבי אנטנות המשמשות שכונות אחרות, ולגבי מקרה שיש תחליף, או לחייב חברות בחיובים שונים להקשות חריגות מהתקנים.

ד) מי שח"ו נחלה מזה, מותר לו להגיש תביעה משפטית נגד החברות ומשכירי הגגות.

ה) בהעמדת אנטנה על גגות יש לדון בכל מקרה מי הוא הזוכה בשכירות - בעל הגג, בעל המגרש, כל הדירות בבניין".

התערבות גדולי הרבנים החסידיים

ל'כיכר השבת' נודע, כי גם גדולי הפוסקים והרבנים החסידיים התערבו בפרשה החמורה שמסעירה את הציבור החרדי, ומנסים לפתור את מצוקת תושבי השכונה: רב מערב העיר הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן, פנה אל רבה החסידי של השכונה הגאון רבי דוד משולם שיינפלד, וביקש ממנו לשוחח עם ראשי ורבני החסידות כדי שיורו למנהל הישיבה להסיר את האנטנות.

עוד נודע ל'כיכר השבת' כי רב שכונת 'קהילות יעקב' הגאון רבי יעקב מאיר שטרן נדרש אף הוא לסוגיה ופועל בנושא.