בספר י"ד אורות (ח"א עמ' קכז) הביא שכאשר הצדיק החסידי רבי יחזקאל משינאווה התארח אצל חותנו רבי אריה לייב מווישניצא בעל 'אריה דבי עילאה', כבדו בברכת הזימון עם כוס יין ולא מילא אותו ביין עד גדותיו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כשהחתן העיר לחותנו שלא דקדק בהלכה
משהבחין החתן ה'דברי יחזקאל משינאווה' בכוס של היין שלא מלאה עד גדותיה, העיר לחותנו ה'אריה דבי עילאה' שאין הכוס מלאה עד גדותיה, הגיב ה'אריה דבי עילאה' "פרומקייט שאדט צו דביקות" [ההחמרה יתרה מזיקה לדביקות], אבל לאחר שיצא הדברי יחזקאל משינאווה לביתו אמר החותן על חתנו: "אבל כוונתו בלב שלם לשם שמים".
צדיק צריך להקל בעניין הלכה כדי שלא יפריע לו בעבודת השם
האדמו"ר מ'תורת חכם' הגה"צ רבי יצחק מאיר מאָרגְנשְטֶערְן מביא ראיה ממעשה מבהיל זה, לדברי הרבי בעל ה'מנחת אלעזר ממונקאטש' שכתב בספרו 'דברי תורה' (מהדורה קמא אות ל') ראיה מירושלמי (שבת פ"ה ה"ה), שלפעמים הצדיק צריך להקל בענייני הלכה כדי שלא יפריע לו לעבודתו ולדביקות בה', וכך דבריו: "מזה יש ללמוד דהיכא שהצדיק העובד ה' מתייעץ עם חכם מורה אחד בענין התנהגותו איך יעשה, צריך להקל ולהשיב לו להיתר כל מה שאפשר להתיר, מלבד מה שאמרו שיהיה המורה מחמיר לעצמו ומיקל לאחרים, מכל שכן לצדיק עובד ה'".
אל ירבה בדקדוקים יתירים שזה כוונת היצר הרע
בעלון 'דעה חכמה לנפשך' מפרשת דברים תשפ"ד, הביאו בהערת שוליים הוספה מאת ראל"ב את שהביא אור שבעת הימים הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו שכתב בצוואת הריב"ש (אות מ"ו): "ובהתחלתו לעבוד ה', אל ירבה בדקדוקים יתירים בכל דבר שעושה, שזה כוונת היצר הרע לעשות לאדם מורא שמא אינו יוצא בדבר זה, כדי להביא אותו לעצבות היא מדה מגונה ומניעה גדולה לעבודת הבורא יתברך".
עוד דן ראל"ב בסוגיה האם כוס של ברכה צריכה להיות מלאה על כל גדותיה, ויש בזה מחלוקת הפוסקים. מפשטות דברי הרמ"א מבואר שהכוס של ברכה צריכה להיות מלאה עד למעלה (סימן קפ"ג ס"ב) "וכוס של ברכה ימלאנו שיהא מלא עד כל גדותיו", וכן כתב המגן אברהם (סק"ד).
גם בט"ז (סוף סק"ד) תמה על מה שאין מקפידים למלא את הכוס על למעלה, אלא מניחים ריקן למעלה, ולגבי מה שהוזכר בגמרא דכוס של ברכה צריכה עיטור, דהיינו שלא יהיה מלא, כתב הט"ז שטעמם הוא לפי שאם יהיה מלא הרבה, ישפך היין ויתבזה, וכמו שאמרו חז"ל דאין מעבירין כוס מלא על האוכלין.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com