בית משפט העליון שדן בעתירות נגד מועצת הרבנות הראשית, הכריע היום (חמישי) כי "ועדת הבחירות שהוקמה לפי סעיף 11 לחוק (להלן: ועדת הבחירות) תקבע מועד לקיום הבחירות לתפקיד הרבנים הראשיים שלא יהיה מאוחר מיום 30.9.2024, ותפרסמו בהתאם לחוק".
בפסק דין, ארוך ומנומק, התייחסו שופטי הבג"ץ לסאגת הבחירות לרבנות הראשית לישראל, שנדחו פעם אחר פעם בשל דרישת הבג"ץ (!!!) מחברי מועצת הרבנות הראשית לישראל - למנות נשים לגוף הבוחר את הרבנים הראשיים - על תקן של "רב", או יותר נכון, "רבאיי".
בי היתר, קבעו שופטי הבג"ץ כי "ועדת הבחירות תפרסם את רשימת חברי האסיפה הבוחרת לא יאוחר מ-21 יום לפני מועד הבחירות שייקבע, בהתאם לחוק. על הגורמים הממנים להשלים את המינויים החסרים (בהם גם "הרבניות". א"כ) עד למועד הפרסום של חברי האסיפה".
בפסיקתם, קבעו השופטים כי הגבלת הגיל על המועמדים למשרת הרב הראשי, תיקבע לפי תאריך הבחירות המקורי, כך שרב שגילו חרג מהגיל המותר בחוק במהלך החודשים האחרונים - יוכל להתמודד על המשרה הרמה.
"למען הסר ספק" מבהירים שופטי הבג"ץ – "ואף שחזקה על הגורמים הממנים, הפועלים לעניין זה כממלאי תפקיד ציבורי על פי חוק, כי יפעלו על פי הדין, ובכלל זה פסיקת בית משפט זה – מובהר בזאת כי פרסום רשימת חברי האסיפה הבוחרת וקיום הבחירות לתפקיד הרבנים הראשיים, לפי סעיפים א' ו-ב' לצו (מינוי החברים החסרים לגוף הבוחר. א"כ), כאמור לעיל, אינם מותנים בביצוע סעיף ג' לצו, כך שגם אם לא יושלמו המינויים החסרים במועד, יושלם הליך בחירת הרבנים הראשיים כסדרו בהתאם להוראות הצו שניתנו לעניין זה".
שופטי הבג"ץ נימקו את החלטתם לקיים את הבחירות גם בלי מילוי הסעיף בגינו הוגשו העתירות - מינוי החברים החסרים לגוף הבוחר ובהם גם נשים על תקן "רב", והבהירו כי "על אף ההבהרה האמורה, אין בה כדי להפחית כמלוא הנימה מחובתם של הגורמים המוסמכים לממש את הזכות החשובה שהעניק להם המחוקק לבחור עשרה חברים לאסיפה הבוחרת על-פי שיקול דעתם – נציגים אשר אינם ממונים באופן אוטומטי על בסיס תפקיד, ותק או גיל".
"סמכות זו טומנת בחובה כוח מיוחד וחשוב" הבהירו שופטי הבג"ץ, "אשר נדמה שנועד לאפשר שיתוף של גורמים נוספים, מחוץ למערכת הקיימת, בבחירת הרבנים הראשיים וחברי מועצת הרבנות הראשית, ובכך להביא לגיוון המערכת ולטיובה".