אחד מגאוני ישראל היה האב"ד רבי בנימין אהרן סלניק מגאוני פולין, אשר חי ופעל בין השנים ר"ץ - ש"פ (1530–1620), כיהן כרב בוועד ארבע ארצות, ומפורסם בספרו 'משאת בנימין'.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ר' בנימין נולד לרבי אברהם מצאצאי רבנו דון יצחק אברבנאל, והוא היה תלמידם של הרמ"א, מהרש"ל, והמהר"ם מלובלין. בצעירותו למד בקראקא, ולאחר כמה שנים מונה לרב ואב"ד בקבילה פודהייצה, למשך ארבעים שנים, במקביל לחברותו בוועד ד' ארצות. זכה ובניו שמשו אחריו ברבנות העיר.
בספרו 'משאת בנימין' ישנן שאלות ותשובות רבות, ביניהם מגאוני דורו המפורסמים רבי יהושע פלק כץ, מהר"ם מלובלין, רבי מרדכי יפה ורבי משה מאט.
ספר נוסף יש לר' בנימין, ובו נעסוק בכתבה זאת. הספר נכתב בשפת היידיש, ופונה בעיקר לציבור הנשים ושמו 'סדר מצוות נשים'. הספר תורגם לאיטלקית, והודפס שוב ושוב, מאחר ובאותן השנים כמעט לא הודפס לנשים ספר הלכה (או) מוסר המיועד ונכתב לרמתן.
בשנים האחרונות, הספר תורגם לעברית על ידי הרבנית ש. צוויבל והודפס בהוצאת זיכרון אהרן (ירושלים תשע"ג).
יתכן שישנם הבדלי דפוס, וכו', ולא זכיתי לעיין בספר במקורו בשפת היידיש, אלא רק בעברית, ולמרות זאת דלינו מתוכו מספר חידושים מרתקים, שבטוחני יעניינו את גולשי 'כיכר השבת' היקרים (וכמובן הגולשות היקרות).
בספרו זה, כותב ר' בנימין לעיתים בשירה כגון: "והמליכי עליך את ה' יתברך, הוא ודאי יעניק לך כל משאלות לבך, אמן ואמן".
ולרוב בהוראות מפורטות ופשוטות כגון:
"ועתה כשישוב בעלך מבית הכנסת, קבלי את פניו לבושה נאה ונקי לכבוד שבת קודש, וקדמי אותו באהבה בברכת שבת שלום, ואף הוא ישיב לך באהבה ויתענג עמך, ותהיו בשמחה גדולה זה עם זה, ולא תזכרו את כל המועקות, וכך יצילכם השי"ת מכל צער וצוקה".
ר' בנימין ממשיך בהוראותיו לבני הזוג בליל שבת:
"ואחר כך תסעדו, ותהיו בשמחה ותאכלו בחדווה את אשר חננכם האלוקים. ותטיבו לנגן יחדיו את הזמירות בקול נעים ביותר, ותהללו את השי"ת שמו בלב שמח, ותסירו כל דאגה מלבכם, ותבטחו בשמו הקדוש, ותאכלו בשבת לעיתים תכופות".
נפלא עד מאד המלצתו של ר' בנימין לבני הזוג "לאכול בשבת לעיתים תכופות" (ויש לעיין האם כוונתו לארוחות קלות בין שלושת הסעודות בהן מחויב כל יהודי, או להרבות את הסעודות עצמן).
הבה נתקדם להמלצותיו לגבי נדרים וקללות שהנשים (כנראה בזמנו) היו רגילות בהם:
"הענין הראשון, יזהרו הנשים מאד בנדרים, ולא יהיו רגילות בנדרים... הענין השני קללות, כאשר הנשים מורגלות בקללות..".
כאמור, בתקופה זו הנשים היהודיות לא היו משכילות (מנהלות סמינרים, ומנכ"ליות חרדיות כפי שיש בימינו, בתקופתם הס מלהזכיר), ופעמים שר' בנימין הדגיש בספרו שהוא עוצר בהסברו על נושאים שונים:
"אין ברצוני לכתוב לך עוד משמועה זו, כי ארוכה ועמוקה היא מדי לנשים".
כאמור, תקופתם הייתה שונה לגמרי מתקופתנו, ור' בנימין ממליץ לנשות זמנו להחזיק בהמות בבית:
"אחת שמעתי, והבן תביני כי ראוי לאדם להחזיק בהמות בביתו...".
הבהמות שאותן ממליץ ר' בנימין להחזיק בבית, לא אמורות להפריע לאשה בתפקידה כמנקה ומטאטת והלבשת הילדים, ובבוקרו של יום הוא צריכה קודם כל להאכיל את החיות, ולאחר מכן לעסוק בתפקידה כעקרת בית:
"ועתה לאחר שהאכלת את הבהמות, עליך לטאטא את הבית, ולהלביש את ילדיך, נטלי את ידיהם, ולמדי אותם את הברכה על נטילת ידים, ואת הפסוקים הנהוגים לומר עם הילדים".
בימינו יש מהנשים שלא מתפללות שלוש תפילות ביום, והמלצתו של ר' בנימין לנשות תקופתו להתפלל לפחות פעמיים ביום, וכן לברך על המזון:
"בתי האהובה חייבת את לזכור להודות לבורא הכל יכול יתברך שמו, אשר נתן לך חיים, וזן ומכלכל אותך ואת ילדיך. על כן עליך לעבדו, ולהתפלל ערב ובוקר. ולברך על המזון".
כ-300 שנים לאחר תקופתו של ר' בנימין, חי הצדיק החסידי סנגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ומשלו הידוע על נהגי הכרכרות היהודים של זמנו, שתוך כדי זיפוט גלגלי הכרכרה, הם התפללו, והלה סינגר עליהם והתבטא בחום: "אשרי נהגי הכרכרות שגם תוך כדי זיפוט הגלגלים, הם מתפללים...".
מסתבר שר' בנימין לא אהב שהנשים תוך כדי התפילה מנקות את הבית, ואת אלו שנוהגות כך הוא מכנה "הנשים הסכלות":
"ואל תתהלכי עם מטאטא בידך בעודך מתפללת או מברכת, כדרך הנשים הסכלות. או לקחת את ילדיך על זרועותיך ולהלבישם, ובתוך כך להתפלל, הכל בעת ובעונה אחת, והילדים רטובים או מלוכלכים. ואם ילדיך כבר נקיים כיאות, בגדיהם עדיין אינם נקיים. על כן אבקש ממך, אם רצונך להתפלל, אל תעשי דבר בעת שאת מתפללת".
כפי שמובא בהלכה ראוי להאכיל את החיות לפני שהאדם אוכל, וכך ר' בנימין כותב זאת לנשים שמחזיקות בעלי חיים (כזכור הוא המליץ לנשים להחזיק בהמות בבית):
"וכשתסיימי להתפלל, האכילי והשקי את בעלי החיים שברשותך, קודם שתלבישי את ילדיך, ולפני שתקימי אותם ממיטותיהם. אם יש אפשרות אחרת להורות לאחר מבני ביתך שיאכיל וישקה את בעלי החיים בזמן שאת מלבישה את ילדיך, טוב הדבר, מפני שמצוה רבה לתת לבהמות את אכלם בעתו... יודע הצדיק נפש בהמתו [אמר החכם מכל אדם במשלי יב ב], ומי שמשקיע כיאות על בהמתו, צדיק יקרא לו, ולפיכך יהיה זהיר כל בעל בית לגדל בעלי חיים ברשותו".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לקריאה נוספת: 'סדר מצות הנשים' הלכות נדה חלה והדלקת הנר אשר חברו הגאון הקדוש והמפורסם מגדולי פוסקי הדור בשנות הש' רבינו בנימין אהרן סלניק אשכנזי זצוק"ל בעל הספר הפורסם שו"ת משאת בנימין (זכרון יעקב ירושלים תשע"ו)
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com