פרק אחרון: בספר 'כולו לב' מאת הסופרת החרדית נ. שפרכר (בני ברק תשע"ג) שעוסק בקורות חייו של רבי ישראל זיסל דבורץ תלמידו המובהק של הסבא מסלבודקה, מנהל הישיבה ומייסד הבנק בחברון, נטען שמתיישבי בני ברק: "לא נעזרו על ידי המוסדות המיישבים בארץ, וכן לא על ידי החרדים שלא ראו בהקמת המושבה דבר חיוני".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הדבר הביא את בני ברק לקריסה כלכלית, והבנק החברונאי שבראשו עמד דבורץ הציל את בני ברק מקריסה כלכלית, כפי שאירע לכמה מושבות חרדיות באותן הימים ('מחנה ישראל' בעמק יזרעאל למשל).
הרב דבורץ עקר מביתו בחברון והתיישב בבני ברק למשך כמה חודשים, עד שהביא את בני ברק להתייצבות כלכלית.
"מה העבודה הזאת לך?!", שאלו ראשי הישיבות את מייסד בני ברק
מכתב מעניין נותר בידינו אותו כתב ר' יצחק גרשטנקורן לבנקאי הרב דבורץ בתאריך כ"ז סיון תרצ"א (12.6.1931), וממנו נוכל להבין את הלך התקופה.
כותב גרשטנקורן:
"נפגשתי עם הרבה ראשי ישיבות, וכולם בשאלה: 'מה העבודה הזאת לך?! לייסד מושבה עם בנק, בית חרושת, ופרדסים? זה הוא עניין בשביל הציונים. ועלינו להרביץ תורה ולהאדירה!'".
אין צורך להסביר שהמשפט "מה העבודה הזאת לך" נלקח כאנלוגיה מובהקת מהגדה של פסח, דברי הבן הרשע.
בהמשך דבריו מתאונן גרשטנקורן: "אם כל החרדים שבעולם עם ההסתדרות שלהם, לא הבינו... לקדש את ה' ברבים, בעבודה מעשית פרודוקטיביים בארץ ישראל, רק אנו זכינו מעט... להראות שישנם רבנים, שגם הם יודעים איך לנהל עסק, לא פחות מהמכחישים בה' ובתורתו!".
הרבי מגור ה'אמרי אמת' רכש חלקת אדמה בבני ברק
במכתבו מעיד גרשטנקורן את הסיבה שהרבי מגור האמרי אמת החליט לתמוך בו. מסתבר שגרשטנקורן אמר לרבי מגור שמזה שנים רבות בארץ ישראל יש מלחמה בין המוסלמים ליהודים. המוסלמים מצלצלים בפעמוניהם במסגדים וקוראים לתפילה, בשעה שיהודים מקוננים על גלות השכינה, יושבים על האדמה ומצטערים בצער החורבן, עד שהסטרא אחרא התייאשה מניצחון.
אלא שבראשית המאה העשרים הסטרא אחרא החליטה לנסות בדרך מלחמת אחים. היא הביאה לארץ ישראל יהודים חילונים מחריבים ומהרסים, ואלו החלו "לטמא את ארץ ישראל", טוען גרשטנקורן במכתבו לרב דבורץ: "איך אנחנו נראה כבלע הקודש ונשתוק?!".
אי לכך טוען גרשטנקורן שלא יתכן שה"חופשיים" יראו את הציבור החרדי כבטלנים, לכן "אמרתי נבוא ונקדש את השם בדרכיהם הם. נבנה את הארץ על טהרת הקודש... גם בימי יהושע בטלו את התורה...".
מששמע זאת הרבי מגור, הוא הצהיר על תמיכה בגרשטנקורן והוציא מכיסו עשר לירות במזומן ורכש חלקת אדמה בבני ברק. (במחיר זה נמכרה נחלה בבני ברק ליהודי פולין).
מלך המשיח יכיר במעשים הטובים של מייסדי בני ברק
מסתבר ש-7 שנים לאחר יסוד המושבה, עדיין גרשטנקורן לא קיבל את התמיכה המגיעה לנו מטעם ציבוריים שונים, והוא המשיך וכותב לדבורץ: "אני אומר שאין עתה לחשוב מה שיהיה. אחרי שנה שנתיים אז יכירנו בעבודתנו. ואם לא, היחידים לא יכירו לנו תודה, אז מלך המשיח הוא יושב וכותב את המעשים שאדם עושה בעולם הזה!"[1].
נראה שר' יצחק גרשטנקורן טעה, שכן בימינו שעדיין מלך המשיח טרם הגיע, הוא וחבריו מקבלים מקום של כבוד ותהילה על העיר המפוארת אותה הקימו בעמל ידיהם לפני כמאה שנים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- כך הפכה העיר בני ברק "המודרנית" לבירת החברה החרדית
- הניסיון להביא את ישיבת 'חברון' לבני ברק - שנכשל
- מהחזון איש עד הראי"ה קוק | הקשרים של מייסד בני ברק
- כשבני ברק חגגה את ל"ג בעומר בראשות הראי"ה קוק
- כשמייסדה של בני ברק הפולני התלונן: "מזרחי הייתי בעיניהם"
- כך מייסד בני ברק צנזר את תנועת 'המזרחי' מקורות חייו
- 100 שנים לעיר התורה | העסקן האגודאי שהתנגד להקמתה של העיר בני ברק
- לקריאה נוספת:
- 'חלוצים לציון' – הקמת המושבה בני ברק בתמיכתו של הראי"ה קוק משה נחמני, אור האורות תשע"ד)
- ״בני ברק: ממושבה דתית לבירת החברה החרדית הישראלית״, מנחם קרן קרץ, יצא בקרוב בהוצאת יד בן צבי
- מאמר ״בני ברק - כרך חרדי נולד״· סגולה מגזין ישראלי להיסטוריה 94 (תשעח) 16-27
- 'האיש שלא נרתע' - סיפור תולדותיו וקורות חייו של רבי יצחק גרשטנקורן מייסד בני ברק וראש העיריה הראשון, אברהם טננבוים, בני ברק תשמ"ט.
- 'חבלי יצר' - סיפור חייו ופעלו של מייסד בני ברק ר' יצחק גרשטנקורן, אהרן סורסקי (בני ברק תרל"ד)
- 'זכרונותי על בני ברק' שני חלקים, יצחק גרשטנקורן (בני ברק תשי"ב)
•
[1] בהמשך מכתבו מתריע גרשטנקורן שאם בני ברק לא תצליח, והבנק יעכל את מוסדותיה, ה"חופשים" יגידו "הלא תראו את כשרון החרדים. מחנה ישראל התחילו ונפלו, וגם בני ברק החרדית לא תהיה לא תקומה, אלא מכספינו".