מנהיג הציבור החרדי, ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו, יוצא במכתב חריף וחסר תקדים נגד הרב דוד לייבל, שמנסה להוביל מול צה"ל את סוגיית גיוס החרדים ויוזם הקמת חטיבה חרדית לצד הקמת מסגרת חדשה במסווה ישיבתית. למכתב צירף גם הגרמ"ה הירש את חתימתו.
במכתב המתפרסם בשער 'יתד נאמן', כותב הגר"ד לנדו כי "זכה דורנו בס"ד לריבוי בתי מדרשות ישיבות וכוללים, והמון רב של רבבות אברכים כ"י נשאם לבם והבינם מדעם לפרוק עול חשבונות הרבים ולהבדל מחיי העולם הזה ולהתקדש בקדושת התורה ועבודת ה', אשר מלבד עוצם המעלה, דרך זו היא הערובה היחידה למשמר קדושת בית ישראל.
"וגם אלו העוסקים לפרנסתם משתיתים חייהם על אדני התורה ברוח הישיבות וקובעים עתים לתורה ומחנכים בניהם ומייסדים בתיהם ברוח השקפת התורה כפי שקבלנו מורשה קהלת יעקב מרבותינו זצ"ל".
הגר"ד לנדו ממשיך וכותב כי "בעת האחרונה קם מתריס כנגד זה בטענות כזב ושוא ותולה עצמו בנימוקי כחש ובוקי סריקי, ופועל ביוזמות חמורות ומסוכנות על מנת לשנות את צביון עולם התורה ולמעט לומדי התורה, ומשפיע על שומעיו לסור מהנהגת דעת תורה לחצוב בורות נשברים, ואף מסתייע באלו אשר תכליתם לאבד את היהדות החרדית ה"י".
ראש הישיבה מזכיר במכתבו כי "כבר לחמו ויצאו כנגדו רבותינו גדולי הדור מרנן הגראי"ל שטינמן הגר"ח קניבסקי הגר"נ קרליץ והגרי"ג אדלשטין זצ"ל".
הגר"ד ממשיך ומזהיר כי הוא "הגדיל לפתוח מוסדות שעטנז לבני הישיבות, והוא זיוף גמור, ואף פועל להקים מסלולים בשם 'משמר התורה' ובזה להביא לידי גיוס בני ישיבות, ואף מציג שדעת הרבנים מסכמת עמו, על כן הננו במחאה נמרצת ואזהרה כי כל השקפותיו הם רוח רעה וזרה בכרם בית ישראל, וכלל יוזמותיו ומעשיו כוונתם להזיק והם סכנה לעתיד עולם התורה, ועל כן יש להיזהר מליתן לו סיוע והכרה, ולמנוע ממנו להוציא זממו לפועל, הרחק מעליך דרכו".
הגר"ד לנדו הוסיף וכתב בכתב ידו, בסמוך לחתימה: "בכאב, בצער ובדאגה", כאשר למכתב, כאמור, צירף גם הגרמ"ה הירש את חתימתו.
יוזכר כי הגרמ"צ ברגמן, חבר המועצת הליטאית, יצא גם הוא נגד הרב לייבל ואמר כי "צריך להיזהר ממנו כמו מאש". לדבריו, "רק גאווה יש כאן ולחפש להרוס את הבני תורה, ה’ ירחם”.
הרב דוד לייבל, כתב מכתב תגובה למכתב של גדולי ישראל נגדו, בו פירט את פעולותיו מהעבר, בהקמת רשת כוללים ומציאת פתרונות למצבים שגרמו לדרדור ברוחניות.
בהמשך הוא כותב באשר לסוגיית הגיוס כי "המצב לאחרונה הוא שישנם בחורים שלא השתלבו בישיבות קדושות ועוסקים בעניינים אחרים. ואנן סהדי, שכל אותם בחורים לא ייאותו להטות שכמם למעצר או שלילת זכויות כלשהי וסופם שילכו למסגרות לא מפוקחות. ולכן פעלנו להקים מוסד, שוודאי לא נועד למי שבוחרים בחיים של תורה בלבד, אבל יועיל לאותם בחורים ללמוד ענייני הלכה ואמונה ולהכינם לחיי המעשה בלומדם מקצוע כראוי מתוך השקפה יהודית של בני תורה.
"וגם השתדלנו לפעול בתחום זה של הצבא, עבור אלו שאינם בנויים לעמוד בניסיונות של סנקציות כלשהן, וסופם שיתגייסו לצבא, שיהיה להם שם מקום שיחזק אותם ויאפשר להם חיים לאור ההלכה עם קביעות עתים לתורה לצד השירות הצבאי באופן שיישארו יהודים נאמנים לתורה ולתעודה".