הדיון אודות השתייכותם המפלגתית של מייסדי בני ברק, הוא נדון לארוכה, ובחוברת שפרסמה עיריית בני ברק לרגל 30 שנים ליסודה, כתב העורך שהמייסדים היו חברי המזרחי, ו"ומשום כך בני ברק נחשבה בראשיתה למושבה של המזרחי". בהמשך הדברים נכתב שראש העירייה הראשון ר' יצחק גרשטנקורן כיהן כציר המזרחי בקונגרס הציוני.
לא קשורים במפלגה
מאידך גיסא מר משה שפירא מראשוני מתיישבי בני ברק פרסם סדרת מאמרים ב'ידיעות בני ברק' תחת הכותרת "לבטים בראשית ההתנחלות" וכתב ש"החברים היו דתיים, לא קנאים, בעלי השכלה תורנית ממוצעת, לא למדנים מופלגים" אלא "יהודים שומרי מצוות ולא היו קשורים במפלגה – מטרתם ייסוד מושב דתי, בלי השתייכות לאיזושהי מפלגה".
עם זאת הדגיש הכותב שהמזרחי עזרה וסייעה למתיישבי בני ברק, והרב קוק קבע את דרכה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ר' יצחק גרשטנקורן היה איש של 'אגודת ישראל' ועשה כל שביכולתו שהם יתמכו בו וברעיונותיו ליישב את הארץ. בקיץ תרפ"ג (1923) שנה לפני העלייה על הקרקע, העביר ר' יצחק גרשטנקורן את משרדי בית ונחלה למשרדה העירוני של 'אגודת ישראל' בוורשא.
אלא שלמרות שר' יצחק דיבר ונאם בפני גדולי ישראל, עסקנים, והמון העם וקיבל תשואות ועידוד מרבים, בישיבותיה של האחראים על התקציב הוא לא זכה לסיוע ממשי.
המנהיג הוורשאי ר' אליהו קירשבראון נציג 'אגודת ישראל' בסיים הפולני דחה שוב ושוב את נאומיו לשעות הקטנות של הלילה, ור' יצחק היה עוזב את הישיבות בלילות החורף הקודרים לאחר חצות לילה רוגז ללא שהצליח לדבר בפני החברים.
"חס לנו מלחקות את מעשי הציונים והמזרחי, ללכת בדרכיהם ולייסד מושבות בארץ ישראל"
ר' יצחק בזיכרונותיו ציטט את אשר אמר לו רק אליהו קירשבראון:
"על לא תפעל בדברים ולא כלום. מתנגד גמור אני לשיטתך בגלוי. כלל אחד נקוט בידי: סבור אני שמחובת האגודה לתמוך ביישוב הישן בארץ ישראל כגון" קופת הרמב"ן, ישיבות, מוסדות צדקה וחסד וכו', אבל חס לנו מלחקות את מעשי הציונים והמזרחי, ללכת בדרכיהם ולייסד מושבות בארץ ישראל".
נרחיב קמעה אודות חבר הסיים הפולני מטעם 'אגודת ישראל' ר' אליהו קירשבראון שכמו רבים אז התנגד לעלייה המונית לארץ ישראל, וקידומה הכלכלי.
ר' אליהו קירשבראון כיהן כחבר הסיים הפולני בשנות העשרים של המאה עשרים, ופעל רבות ליהדות החרדית בפולין.
הוא היה ה"מתנגד" היחיד שכיהן כעסקן חשוב ב'אגודה' הפולנית, ומאבקיו הפוליטיים היו לשוויון זכויות למען המיעוט היהודי בפולין, זכותן של נשים יהודיות להצביע בבחירות הארציות, שיפור תנאי מאסרם של אסירים יהודים, קידום חיילים יהודים בסולם הדרגות, הקלה בנטל המיסים הכבדים שהשיתו השלטונות על היהודים הכרה ממלכתית בחינוך היהודי, ואי החרמת מבני ציבור ובתי כנסת לטובת הצבא הפולני.
ר' אליהו היה מנהיג אהוב על פני כולם, ואהד ביותר את הרעיון האגודאי. משפט מפורסם היה שגור על פיו "אגודאיזם במאת האחוזים!".
הימים היו ימים של אי וודאות בחינוך הילדים, וילדיו של העסקן האגודאי שלא ידעו יידיש לא הסתדרו בתלמודי התורה החרדים[1], ונשלחו לבתי ספר רגילים, ואלו, לדאבון לב לא המשיכו בדרכו[2].
למרות היחס השלילי שספג ר' יצחק גרשטנקורן מצד אי אלה עסקנים ב''אגודה', הוא ניסה בכל יכולתו להשפיע מבפנים, ובאלול תרפ"ג (1923) בכנסייה הגדולה של 'אגודת ישראל' נכח ר' יצחק כציר בוינה וקיווה שיקבלו החלטות מעשיות על הקמת בני ברק בדמות תמיכה כספית.
לצערו הרב של מייסד בני ברק, בכנסייה הגדולה דנו בנושאים הקשורים ליהודי אירופה בלבד (ובסיומה נאם רבי מאיר שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין והביע את חזונו האישי בלימוד הדף היומי).
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- לקריאה נוספת:
- 'חלוצים לציון' – הקמת המושבה בני ברק בתמיכתו של הראי"ה קוק משה נחמני, אור האורות תשע"ד)
- ״בני ברק: ממושבה דתית לבירת החברה החרדית הישראלית״, מנחם קרן קרץ, יצא בקרוב בהוצאת יד בן צבי
- מאמר ״בני ברק - כרך חרדי נולד״· סגולה מגזין ישראלי להיסטוריה 94 (תשעח) 16-27
- 'האיש שלא נרתע' - סיפור תולדותיו וקורות חייו של רבי יצחק גרשטנקורן מייסד בני ברק וראש העיריה הראשון, אברהם טננבוים, בני ברק תשמ"ט.
- 'חבלי יוצר' - סיפור חייו ופעלו של מייסד בני ברק ר' יצחק גרשטנקורן, אהרן סורסקי (בני ברק תרל"ד)
- 'זכרונותי על בני ברק' שני חלקים, יצחק גרשטנקורן (בני ברק תשי"ב)
- מנחם קרן-קרץ, " חרדים ולימודי חול בפולין", סגולה, גיליון 169 (2024), עמודים 29-18.
[1] ישנם מקורות שצעד זה לא היה נדיר בפולין החרדית של אותם ימים.
[2] באופן כללי בראש 'אגודת ישראל' באותם הימים עמדו עסקנים מגרמניה שלא היו מקבלים יחס תורני חשוב בפולין, והונגריה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com