פרק ב': אחת האפשרויות של ישיבת חברון לאחר טבח תרפ"ט, הייתה לעבור לבני ברק. מייסד המושבה ר' יצחק גרשטנקורן הציע לניצולים להתיישב בבני ברק ו"ראש הישיבה יוכתר גם כרבה של בני ברק" הבטיח הראיס כל יכול של המושבה הצעירה. מכאן אנו רואים שחרף כך שהשקפתו הפוליטית נטתה לזו של המזרחי, ביקש גרשטנקורן בראש ובראשונה לחזק את חיי הדת במושבה ולהעביר לעיר דווקא ישיבה חרדית מובהקת דוגמת זו של ישיבת המוסר בסלבודקה שהתיישבה תחילה בחברון. הגבול המטושטש באותן השנים בין החרדים והציונות הדתית בא לידי ביטוי מובהק בדמותו של הגרמ"מ אפשטיין, ראש הישיבה, שבצעירותו היה חבר באגודות ציוניות סודיות.
הגרמ"מ אפשטיין הבטיח לשקול את ההצעה, וחברי מועצת בני ברק כתבו מכתב היסטורי ונדיר לראש ישיבת חברון:
"לכבוד הרב הצדיק והגאון רשכבה"ג רבי משה מרדכי אפשטיין ירושלים... אנו חושבים שאין בכל הארץ מקום יותר טוב ומתאים בשביל ישיבת כת"ר ממושבתנו בני ברק... שם המקום נודע לתהילה כמקום תורה והוראה בישראל, בו הרביץ מורנו הגדול התנא רבי עקיבא את תורת לאלפי תלמידיו... הננו נכונים גם למסור לכת"ר כתב הרבנות של בני ברק ורוצים אנו להאמין שכת"ר יקבלו בכבוד...".
אין לדעת מדוע ישיבת חברון לא עברה לבני ברק, אלא שידוע ביותר שטרם השתקעותה של ישיבת חברון בירושלים, הועלתה הצעה לעבור לפתח תקווה, שבה פעלה זה מכבר ישיבת לומז'ה והיה בה ריכוז גדול של חרדים אנשי אגו"י ופא"י, וגם שם הדבר לא הסתייע.
בחלק מהמקורות נטען שקברניטי הישיבה לא הסכימו לעבור לפתח תקווה, כי הם חששו שהאווירה הכפרית במקום תשפיע על בחורי הישיבה, ואלו יצאו לפרדסים לסייע לאיכרים, ואף יתחתנו עם בנות המקום, והאופי הלמדני האליטיסטי של הישיבה יפגע.
אך נראה שהסיבה הייתה התחרות עם ישיבת לומז'ה הוותיקה לכך העדיפו קברניטי הישיבה לעבור לירושלים, ולמרות שבני הישיבה המודרנים באופי לבושם לא הסתדרו עם אנשי הישוב הישן.
כיום ישיבות חברון ופוניבז' הן ישיבות הדגל של המגזר הליטאי (אומנם לשני תת-זרמים שונים). יתכן שההיסטוריה הייתה שונה אילו ישיבת חברון הייתה מתיישבת בבני ברק, שכן אין שני מלכים בכתר אחד, ואחת משתי הישיבות (פוניבז' או חברון) הייתה יורדת מגדולתה.
בני ברק הציונית בראשית דרכה
עד שנות ה-70[1], רוב ציבור שומרי המצוות בבני ברק השתייך לציונות הדתית ולפא"י. רבים מן הצעירים שלא מצאו מקום לימוד במספר המועט של הישיבות הקטנות שפעלו בעיר והתגייסו לצה"ל, חלקם למסלולי הנח"ל החרדי, בין זה שהקימה צא"י בשנות ה-50 ובין זה שהקים הרבי מויז'ניץ בשנות ה-60.
לכן לאחר ניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים חשו החרדים גאווה גדולה והתפארו בכך שתרמו את חלקם לניצחון הניסי. כתוצאה מכך כל האוירה בעיר בכל הקשור ליחס לציונות היה דומה לזה של רמת גן הסמוכה. יום העצמאות נחגג ברחובה של עיר מטעם העירייה ועסקנים חרדים.
רק בסוף שנות השבעים נסגר רחוב הרב כהנמן לתנועה בשבת, ומאז תחילת שנות השמונים המפלגות החרדיות קיבלו רוב המועצה, ואלו שולטות בה למעשה.
השליטה החרדית בעיר מתבטאת בשינוי שמות הרחובות המקוריים השומר נהפך לרב כהנמן, וחלק הארי של רחוב הרצל חזר בתשובה לרב שך.
רבנים ועסקנים בביקורם במושבה בני ברק
גרשטנקורן בשנים הראשונות הזמין למושבה הצעירה רבנים, ועסקנים רבים, כהרבי מגור, ראש ישיבת מיר ר"א קלמנוביץ', הרב זאב גולד יו"ר הוועד הפועל של המרכז העולמי של תנועת המזרחי. הלורד מלצ'ט, נשיא ההסתדרות הציונית נחום סוקולוב, במקביל לאנשי חברת 'תורה ויראה' הירושלמית שבקשו להתרשם ממערכת החינוך בישוב.
ציר המזרחי בקונגרס הציוני, ובמקביל אורח בכנסייה הגדולה של 'אגודה'
ר' יצחק גרשטנקורן מייסד העיר בני ברק היה פוליטיקאי מוצלח והלך בין הטיפות. הוא גדל בישיבתו של הרב ריינס, מייסד המזרחי, עובדה עליה הוא מספר בזיכרונותיו. בהמשך חייו באופן רשמי הוא היה אגודאי אולם הוא היה בן בית אצל כל ראשי ה'מזרחי' ועמד בקשרים טובים גם עם מנהיגי מפלגות השמאל החילוניות, בעיקר אצל אלה שעוד ספגו חינוך תורני בילדותם בחדרים ובישיבות.
הוא ביקש כספים מ'אגודת ישראל' ולא ניתן לו, וקיבלם מ'המזרחי'.
בסוף שנת תרצ"ו (1936), לאחר תחילת המרד הערבי, הוחמר המצב הכלכלי בארץ, ובעקבותיו יצא גרשטנקורן למסע גיוס תרומות בלונדון. מלונדון הוא נסע לציריך והשתתף כציר בקונגרס הציוני מטעם תנועת המזרחי ברומניה, ומציריך המשיך למריאנבד שם השתתף בכנסייה הגדולה השלישית של 'אגודת ישראל'.
סמל העיר בני ברק
סמלה ההיסטורי של העיר בני ברק מורכב משמש מפציעה מבין שתי גבעות ומאירה על קלף שעליו כתוב "עיריית בני ברק", ולוחות הברית.
שתי הגבעות מייצגות את הגבעות שסביב העיר ('גבעת רוקח' ו'גבעת הישיבה'), והשמש הזורחת היא אנלוגיה לסיפור המופיע בהגדה של פסח על התלמידים שהודיעו לרבותיהם "הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
המשך יבוא...
- לקריאה נוספת:
- 'חלוצים לציון' – הקמת המושבה בני ברק בתמיכתו של הראי"ה קוק משה נחמני, אור האורות תשע"ד)
- ״בני ברק: ממושבה דתית לבירת החברה החרדית הישראלית״, מנחם קרן קרץ, יצא בקרוב בהוצאת יד בן צבי
- מאמר ״בני ברק - כרך חרדי נולד״· סגולה מגזין ישראלי להיסטוריה 94 (תשעח) 16-27
- 'האיש שלא נרתע' - סיפור תולדותיו וקורות חייו של רבי יצחק גרשטנקורן מייסד בני ברק וראש העיריה הראשון, אברהם טננבוים, בני ברק תשמ"ט.
- 'חבלי יוצר' - סיפור חייו ופעלו של מייסד בני ברק ר' יצחק גרשטנקורן, אהרן סורסקי (בני ברק תרל"ד)
- 'זכרונותי על בני ברק' שני חלקים, יצחק גרשטנקורן (בני ברק תשי"ב)
- לצפייה נוספת: מנחם קרן-קרץ, "יצחק גרשטנקורן – האיש מאחורי סיפור ההצלחה של ההתיישבות הדתית-חרדית בבני ברק".
• • •
[1] ישנם המספרים שהחזו"א ביום העצמאות הראשון למדינת ישראל, התבטא ואמר אשרינו שהמדינה עדין מסכימה לנו לשמור מצוות, לאפות מצות, ולהתפלל בבתי כנסיות. בפועל נראה שאם מעשה זה היה, הוא לא היה השקפת נחלתם של רבים מתושבי בני ברק, שכן המקורות מראים שבני ברק באותם השנים צהלה ושמחה באותו יום.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com