יחד עם כל בית ישראל תדמע עינינו בהסתלקותו הפתאומית של הגאון רבי יהודה דרעי זצ"ל שכיהן כראש אבות בית הדין ורבה של באר שבע מזה כעשרים ושבע שנים.
גדלותו בתורה של הגר"י דרעי זצ"ל מן המפורסמות. היה שח בים התורה ובקיא נפלא בחדרי התורה, וכל זה קיבל במסרו נפש בגיל צעיר מאוד לעזוב את הבית ולדבוק בתורה ובחכמים. הוא יחד עם אחיו שיבדל"ח הרב אריה דרעי יו"ר ש"ס, בהיותם עוד קודם בר מצווה נכנסו ללמוד בישיבת המהרש"ד של כ"ק מרן ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע שהיום יום ההילולא השלושים שלו. בהמשך, עלו ללמוד בירושלים בישיבת 'פורת יוסף' בצל חכמי הדור.
מגיל צעיר מאוד שקד הגר"י ועמל על רכישת כל חלקי התורה בבקיאות נפלאה, דף אחר דף אחר דף, ולאחר סיום לימוד ש"ס המשיך בכל חלקי השולחן ערוך עד שהפך למרביץ תורה והוראה בישראל היושב על מדין.
את ראשית רבנותו עשה בשכונת רמות בירושלים, וביום מן הימים נקרא על ידי מורו ורבו מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל לעבור לבאר שבע לקומם עולה של תורה ולתקן את כל צרכי הדת בעיר. וכמי שאמון על דברי חכמים, קם ונסע לבירת הנגב שהיתה שוממה מאידישקייט. וכאן החלה מסכת בת כ"ז שנים של רב עיר שתיקן ולחם על קדשי ישראל במסירות כשלנגד עיניו תדיר העמדת הדור על תילה.
לצד גבורתו בתורה היה גדול במעשים טובים ובשולחן ערוך החמישי, בפרקטיקה ההלכתית הנחוצה בדורנו. ידע לברור מוץ מתוך התבן, ולהעמיד הדת על תילה, בלי הנחות ובלי פשרות, אבל עם גישה של ימין מקרבת. ידע לסלול דרך ונתיב לכל יהודי שהרגיש בצילו כבן אצל אביו.
"וייצא... מבאר שבע". רש"י הקדוש מביא "מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר – הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם – פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה". העיר באר שבע, הדרום כולו וכל עולם התורה ספג מכה קשה השבוע, פנה הודה, פנה זיווה, פנה הדרה.
ויהי רצון ויבולע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים, ויהיה מליץ יושר עבור כל עם ישראל בתקופה קשה זו.