כך הפכה העיר בני ברק "המודרנית" לבירת החברה החרדית

פרק א': "אני המזרחיסט של האגודה, והאגודאיסט של המזרחי",[1] התבטא מייסד וראש עיריית בני ברק הראשון רבי יצחק גרשטנקורן זכר צדיק לברכה.

בשנה זו (תשפ"ד) אנו מציינים מאה שנים ליסוד העיר, ובסדרת כתבות עומק, נדון בתאולוגיה וההשקפה של מייסדיה, מאז ועד ימינו אנו.

• אלו מפלגות תמכו בהקמת בני ברק?
• מי הרב הירושלמי שפרש את חסותו הרוחנית על המושבה הצעירה?
• האם מייסדי בני ברק בעבר, הינם כ"טעם תושביה" בהווה?
• מי האדמו"ר שתרם סכום אסטרונומי לבני ברק, וחזר בו?
• אלו אדמו"רים שלא הסתדרו ביניהם, שלבו ידיים להקמת בני ברק? 

• • • • •

היסטוריונים תוהים: מדוע התנועה הציונית אפשרה הקמת מרכז חרדי לא ציוני במרכז הארץ?

אם נבין את ההיסטוריה של העיר, נבין ששאלה זו נענית מאליה, שכן אם בשנת תרצ"ט (1939) בבני ברק הצביעו 25 אחוזים למפלגות חרדיות. בימינו 95 אחוז בבני ברק מצביעים למפלגות חרדיות, ומשכך מוכח שבני ברק בשעת יסודה לא הייתה עיר חרדית.

יהודים שומרי מצוות בנו את ארץ הקודש

בסוף המאה ה-19 יהודים עלו לארץ ישראל במה שמכונה "עלייה ראשונה" בשנת תרמ"ב (1882), והוקמו בזו אחר זו מושבות חקלאיות.

פתח תקוה (שהוקמה בידי הישוב הישן עוד בתרל"ח), ראש פינה, ראשון לציון, נס ציונה, עקרון (מזכרת בתיה) יסוד המעלה, ורחובות רובם המוחלט של מייסדיהם היו חרדים למהדרין, עד כדי כך שבעיתון המליץ (9 במאי 1985 עמ' 4) "התלונן" הכותב הפעיל ציוני יהושע ברזילי המכונה 'בית הלוי' וכתב "בני המושבות... מתנהגים כהיראים והחרדים אשר בערים הקטנות בליטא".  

בשנות העשרים של המאה העשרים לאחר הצהרת בלפור בידי שלטונות המנדט הבריטי, יהודים שומרי מצוות היו מעורבים בהקמת מושבות אחדות במישור החוף, אולם כולם נהיו לחילוניות זולת בני ברק שנהפכה לסמל החרדיות.

בזו אחר זו הוקמו רמת גן, רעננה, גבעתיים, גבעת שמואל, הרצליה, עיר שלום (רמת השרון), מגדיאל (הוד השרון), ובני ברק. בצפון הארץ הוקמו כפר גדעון, מחנה ישראל, נחלת יעקב, ועבודת ישראל. אלו היו יישובים דתיים שנשארו דתיים (חלקם עד שפורקו או מוזגו) אבל אלו היו יישובים קטנים שמעולם לא הצליחו להתפתח ולהפוך לערים.  

למול העובדה שמרבית חברי התנועה הציונית היו חילונים, ושהרוח השלטת במפעל ההתיישבות בארץ לא הייתה דתית במיוחד באותה תקופה, תמך בהקמת בני ברק האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת' מראשי אגודת ישראל באותם הימים שעלה לארץ ישראל 7 פעמים, ועודד את חסידיו לעלות ארצה.

האמרי אמת לא תמך בהתיישבות הציונית באופן כללי אלא דווקא בזו של יהודים אורתודוקסיים, בעיקר של חסידיו, ולכן תמך גם בבני ברק. זו גם הייתה השקפת אגו"י לתמוך בהתיישבות בא"י שהתקבלה בכנסיה הגדולה,[2] וישנו מכתב עידוד התיישבות באה"ק בעניין זה מאת האדמו"ר מגור בביקורו בתרפ"א.

רוב המתיישבים הראשונים של בני ברק היו חרדים תושבי וורשה, חלקם הגדול חסידים. כלומר המדובר היה ביהודים עירוניים, חלקם בעלי עסקים ואחרים בעלי מקצועות שונים שעוד קודם לעלייתם היו אנשי עבודה ולא נהגו להסתמך על החלוקה או על תמיכה ציבורית. חסידים אלו ניהלו אורח חיים קפדני, חלקם, ובהם גם חסידי גור רבים, תמכו בתנועות הדתיות-הציוניות המזרחי והפועמ"ז.

בשנת תרפ"ד (שנת יסוד העיר בני ברק), טרם עלייתו ארצה, התבטא הרבי מגור באוזני מקורביו: "כמו חסיד שמוכרח מידי פעם לבקר את רבו, כך אני מוכרח בכל כמה שנים לבקר את האם, את ארץ ישראל".

לא קלה הייתה דרכם של ראשוני בני ברק. לרוב המתיישבים לא היה די כסף לקנות שטחים גדולים ובגלל האינפלציה הגדולה בפולין אחרי המלחמה גם מעט הכסף שעמד לרשותם הלך ואיבד מערכו. לרשות כל משפחה עמד חמור, שבאמצעותו הביאו לחם בשר וחלב מרמת גן הסמוכה ומים מהפרדס הערבי שממול. בשם היות הדרך תלולה ומלאה מהמורות (בני ברק כמובן...), החלב נשפך על הבשר, והמלח התערבב בסוכר... 

בני ברק נהפכת לעיר ואם בישראל

בראשית שנת תרצ"ז (1937) בני ברק הוכרה כמועצה מקומית, ומתוך 11 חברי ההנהלה רק 2 היו נציגי מפלגות דתיות. (שניהם פועלים: פועלי המזרחי ופועלי אגודת ישראל). הסיעה הגדולה הייתה דווקא זו של ההסתדרות.

שנתיים מאוחר יותר נערכו שוב בחירות וראש המושבה לשעבר חזר לעמוד בראש העיר. בשנת תש"ח חרף העובדה שסיעתו קבלה את המקום השלישי גרשטנקורן עמד בראש העיר. כמה שנים לאחר קום המדינה ולאחר שמספר התושבים בה כבר עלה על 10,000 הוכרזה בני ברק כעיר ואם בישראל.

צעד חשוב בהפיכת בני ברק לחרדית היה המהלך שביצע גדול הדור החזון איש, שהחרים את ירושלים הקנאית והמפולגת[3] ובקיץ תרצ"ג (1933), לאחר שהתיישב בתל אביב, הוא בחר להשתקע בבני ברק. להחלטה אקראית לכאורה זו של החזון איש הייתה השפעה מרחיקת לכת  על כל התנהלותה של החברה החרדית מאז ועד היום.

בהרצאה שבה סקר חוקר תולדות החברה החרדית ד"ר מנחם קרן-קרץ, את דרכה של בני ברק הוא הסביר כיצד למרות שמספר החרדים בירושלים היה תמיד רב היותר, דווקא בני ברק "המודרנית" הפכה לבירת החברה החרדית. במשך עשורים רבים היו מי שקיבלו את ההחלטות העקרוניות על דרכה של היהדות החרדית בישראל תושבי בני ברק. בהם היו רבנים כמו החזון איש, ראשי ישיבות כמו הרב כהנמן, הרב וואזנר, הרב שך, הסטייפלר, והרב שטיינמן.  אדמו"רים כמו הרבנים מויז'ניץ ומגור. לצידם פעלו עשרות פוליטיקאים שהתגוררו בעיר, אישי חינוך כמו הרב וולף, הרב וולבה, הרב דסלר, פובליציסטים כמו הרב משה שנפלד וכמובן כל ספרות ההשקפה שחוברה בבני ברק כמו גם הוצאת הספרים החרדית "נצח".

בשנות ה-40 ובשנים הראשונות למדינה עודד גרשטנקורן את הקמתן של ישיבות פוניבז', חכמי לובלין וסלבודקא ודאג לתקציבים עירוניים עבורם. במקביל הוא עודד גם את התיישבותם של החסידים שהחלה להתפתח לאחר שחסידות ויז'ניץ וסאטמר נטעו יתד בעיר, ובנו קריות נפרדות ששימשו כדוגמה לכתריסר קריות חסידיות וחרדיות שהוקמו בעשורים הבאים. גם הרבי מגור ה'בית ישראל' הגיע להתגורר בה.

המשך יבוא...

- לקריאה נוספת:

• 'חלוצים לציון' – הקמת המושבה בני ברק בתמיכתו של הראי"ה קוק משה נחמני, אור האורות תשע"ד)
• ״בני ברק: ממושבה דתית לבירת החברה החרדית הישראלית״, מנחם קרן קרץ, יצא בקרוב בהוצאת יד בן צבי
• מאמר ״בני ברק - כרך חרדי נולד״· סגולה מגזין ישראלי להיסטוריה 94 (תשעח) 16-27
• 'האיש שלא נרתע' - סיפור תולדותיו וקורות חייו של רבי יצחק גרשטנקורן מייסד בני ברק וראש העיריה הראשון, אברהם טננבוים, בני ברק תשמ"ט.
•  'חבלי יוצר' - סיפור חייו ופעלו של מייסד בני ברק ר' יצחק גרשטנקורן, אהרן סורסקי (בני ברק תרל"ד)
• 'זכרונותי על בני ברק' שני חלקים, יצחק גרשטנקורן (בני ברק תשי"ב)
• לצפייה נוספת ביוטיוב: מנחם קרן-קרץ, "יצחק גרשטנקורן – האיש מאחורי סיפור ההצלחה של ההתיישבות הדתית-חרדית בבני ברק".

• • •

[1] או "אני שייך לכל המפלגות הפועלות למען תורה וארץ ישראל" הובא בספר 'קשת גבורים' – הרב אהרן בן ציון שורין, ירושלים תשע"ה, עמ' 21.

[2] חשוב לדעת שההחלטה הייתה בעיקר תיאורטית כי כסף לתמיכה בפועל לא היה.

[3] האמרי אמת מגור, התבטא באוזני מקורביו טרום עלייתו ארצה: "רצוני להשכין שלום בציבור הירושלמי".

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com