"ואל תאמין לדבר זה ח"ו, שהכל לפי דעתי נגד אמונתינו.... תמהני על צדיק גדול הנודע בעולם החסידות שהביא המעשה ההוא... לא ארצה לגלות שם המחבר מפני יראת הכבוד... שכל המעשה בדוי ומזוייף, ותאלמנה שפתי שקר".
דברים חריפים אלו נכתבו בידי הגה"ק רבי יואל מאסקאוויטש משאץ מונטריאל ירושלים בנוגע לפולמוס ציור פני משה רבינו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כזכור, בפרקים הקודמים עסקנו במעשה שהופיע בפירוש המשניות לגאון רבי ישראל ליפשיץ בעל "תפארת ישראל", ועל המגיד מווילקומיר שיצא בחרב ובחנית כנגד אמינות מעשה זה.
על פי הנטען ב"תפארת ישראל", היה מלך ערבי ששמע על תוקפו וגדולתו של משה רבנו ושלח צייר לצייר את פניו. הצייר חצה ימים ויבשות ופגש את משה רבנו במדבר סיני. צייר את פניו, וחזר לארצו. המלך הערבי עלום השם משקיבל את הציור זעם על הצייר, שכן הלה צייר לו פני איש רע מעללים מושחת ומגושם במידותיו, והמלך לא האמין שמשה רבנו מובחר המין האנושי יאופיין במידות אלו.
הצייר להגנתו טען שאין הוא משקר (המלך חשד בו שהוא לא טרח ונסע למדבר), ונסע בעצמו לפגוש את משה רבנו במדבר סיני לוודאות שאכן הצייר לא רימהו.
משה רבנו, כך נטען הסביר למלך שהוא נולד מושחת במידותיו על פי טבעו, אלא שהוא זכה ועבד על מידותיו עד שנהיה לבכיר האומה אדון הנביאים.
מעשה זה הינו מוסרי ממדרגה ראשונה, ומלמד אותנו שכל יהודי יכול לעבוד על מידותיו, שכן בכיר האומה היהודית אדון הנביאים הגיע למדרגתו בעמל בלבד, ולא שנולד על פסגת ההר.
אלא שכפי שציטטנו מעשה זה שנוי במחלוקת עזה, ומאות גדולי ישראל הביעו את דעתם לכאן או לכאן - רובם לטובת המעשה כפי שציטט בעל ה"תפארת ישראל", ודלא כהמגיד מווילקומיר שקיבל הסכמה מהשרף מבריסק המהרי"ל דיסקין.
אחד מאלו שהביעו את דעתו בנידון היה הרבי משאץ מונטריאל ירושלים הגה"ק האדמו"ר רבי יואל מאסקאוויטש (נולד בתאריך ח' אלול תרס"ז - 1907) לאביו רבי מאיר, ונישא לבת גיסו הגה"ק רבי שלום משאץ ובמשך שמונה שנים למד עמו בחברותא ובשיעורים מיד יום ביומו והתגורר בשכנות עמו בלונדון בשכונת "איסט ענד".
בשינוי מכל תלמידי הבעל שם טוב הק' כנכדו ה"דגל מחנה אפרים", ובעל ה"אור פני משה', רבי יואל מאסקאוויטש התנגד נחרצות למעשה זה.
על כס ההנהגה עלה רבי יואל בשנת תרצ"ט (1939) כשמונה לרב קהילת "בית חדש" בשכונת סטעמפארד, ובשנת תש"ח עבר למונטריאול שבקנדה, שם הקים את חצרו ובית מדרשו ונהג לראשונה באדמורו"ת.
לאחר שהשלים שנת אבלות על פטירת רעייתו, בשנת תשכ"ט (1969) עלה רבי יואל לארץ ישראל, ושקע בלימוד ספרי זקנו הצדיק מבוטשאשט. זכות גדולה חב העולם היהודי לרבי יואל, שכן הוא עמל שנים רבות לההדיר את כתביו והדפיסם לציבור הרחב.
רבי יואל נפטר בי"ז תשרי תש"ם (1979), ובנו הגה"צ רבי משה מאיר מילא את מקומו במונטריאול, ובנו שיבלח"ט הגה"צ רבי יעקב יצחק שליט"א (זקן האדמו"רים בימינו) ממלא את מקומו בירושלים עיה"ק.
רבי יואל היה חוקר תורני בחסד, ולא חשש מלהביע את דעתו בכל עניין. למרות שהוא היה רבי עם יחוס מפואר הוא לא חשש מלחלוק על אבותיו הקדושים בשלל נושאים.
אחד מנכדיו רבי משה מונד (בן לחתנו הגה"צ רבי שלמה אריה מונד) אמר לי שלמרות שהוא היה חסיד בעלזא גדול והעריץ את הרבי הקדוש מבעזלא, אלא לעיתים הוא שמע ממנו ביקורת על הרבי (שבדרך כלל פחדו ממנו).
נכדו טען לכותב השורות, שרבי יואל אמר לו בהאי לישנא: "הרבי מבעלזא היה בן אדם והיה יכול לטעות".
נינו ר' דוד צבי מאסקאוויטש (בן האדמו"ר משאץ מונטריאול) הוסיף וסיפר לי שהוא שמע מאביו על הפולמוס של סבו רבי יואל, ולא רק על דעתו הייחודית על ציור פני משה רבנו: "באופן כללי לסבי רבי יואל היו ויכוחים רבים עם צדיקי דורו על 'טלית של טורקיה', ו'לשוחח לפני ויכולו', וכמו חמיו רבי שלום הוא סבר שאי אפשר לאסור 'נישואים עם בני דודים' (שכן בתורה כתוב מפורש אצל בנות צלפחד "ותהיינה לבני דודיהן" ולא שייך להתנגד לזה").
במאמרו רבי יואל מצטט תחילה את חמיו/גיסו ובן דודו הגה"ק ר' שלום מאסקאוויטש שסבר: ש"לאו מר בר רב אשי חתום עלה על המעשה הזאת, ואין להאמין בה".
רבי יואל כתב שגם לדעתו אין הדברים ראויים והוסיף דברים חריפים ביותר:
"זה כמה שנים שחרה נפשי עד למאוד על מעשה שנתפשט בעולם לדבר סרה ולכתוב דברים מגונים וכעורים רח"ל על אדוננו אדון כל הנביאים, שאין להם מקור בחז"ל או בראשונים, מעשה אשר בדה אחד מלבו, או החליף באיזה חכם מחכמי אומות העולם, ואח"כ בא בעל תפארת ישראל בפירושו בסוף קידושין והביא המעשה הזאת".
לדברי רבי יואל מאסקאוויטש המעשה האמור הוא מגנה ומבזה את משה רבנו:
"המעשה הזאת לגנות ולבזות את משה רבנו שאי אפשר אפילו לדעת את גדלו וידו החזקה ומכל שכן לדבר סרה על הולדתו ח"ו, שהוא נגד פסוקי התוה"ק ומאמרי חז"ל הקדושים... ומאיזה מעשה שמצא או שמע בנה בנין של קש, ישוקע הדבר ולא ישמע".
עוד הוסיף ר' יואל מאסקאוויטש:
"ואל תאמין לדבר זה ח"ו, שהכל לפי דעתי נגד אמונתנו".
מכאן יש בעיה לצדיק החסידי רבי יואל מאסקאוויטש שהרי גאוני חסידות מפורסמים הזכירו את מעשה זה, וביניהם בעל 'אור פני משה' הידוע בקדושתו ונכד הבעש"ט ה"דגל מחנה אפרים" (כפי שהזכרנו הרב מנחם הכהן מהמגזר הדתי לאומי היה מודע לכך שתלמידי הבעש"ט הזכירו את מעשה זה, ולמרות זאת הוא קבע שהמעשה הגיע מהגוים).
כך מסביר רבי יואל מאסקאוויטש כיצד הזכירו בעל "אור פני משה" וה"דגל מחנה אפרים" את מעשה זה על משה רבנו בשעה שהוא סבור שהוא נגד מאמרי חז"ל והתוה"ק:
"ומה שתמהני על צדיק גדול הנודע בעולם החסידות [לא ידוע על מי התכוון: על ה"דגל מחנה אפרים" או על "אור פני משה"], שהביא המעשה ההוא וכתב ששמע מזה. אין אני ראוי אפילו להיות תחת כפות רגליו, ומכל שכן לבקר דבריו הקדושים, ובספרו השתדל לתרץ הקושיא שנאמר בו 'כי טוב הוא', לא ארצה לגלות שם המחבר ולא ספרו מפני יראת הכבוד".
רבי יואל מאסקאוויטש עומד על דבריו וקובע:
"על כל פנים לא אוכל לזוז ממה שאמרנו שהוא נגד תורתינו הקדושה ודברי חז"ל הקדושים [וכמה פעמים שמעתי מפי מו"ח הגה"ק ר' שלום ז"ל משאץ מנוחתו כבוד בלונדון, וגם כתב כן באיזה מקום בכתביו, שלאו מר בר רב אשי חתום עלה על המעשה הזאת, ואין להאמין בה]".
לאחר שרבי יואל מצטט מה שכתבו בזה האדר"ת והמגיד מווילקומיר הוא מסיים:
"וב"ה שכיוונתי לדעת גדולים וצדיקים אשר לפני, שכל המעשה בדוי ומזויף, ותאלמנה שפתי שקר. מי יתן ויודפסו שני הקונטרסים הנ"ל בתוך המשניות תפארת ישראל, או להוציא את כל המעשה מפירושו של התפארת ישראל , שלא יבואו הדורות הבאים לידי מכשול במחשבות פסול על רבן של ישראל ואדון הנביאים משרע"ה"[1].
>> למגזין המלא - לחצו כאן
[1] בפירושו אשל ברמה על הגדה של פסח עם פירוש אשל אברהם ויד רמה, ה'תש"ל, דף קכא
- להזמנת סיורים והרצאות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום תיירות והיסטוריה, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com. תוכלו לחפש את 'ישראל שפירא' בערוץ יוטיוב ובשאר הרשתות החברתיות...