סיפור מדהים, שסיפר רבה של באר שבע הגאון רבי יהודה דרעי זצ"ל, המובא בשעה זו (שלישי) למנוחת עולמים, ובו הוא מתאר את מאבקי הכשרות בתחילת דרכו ברבנות בירת הנגב. מהסיפור, ניתן להבין את מורכבויות החלטות רב עיר, את מידותיו הטובות, ואולי הסיפור הזה, יכול לשפוך אור על הסייעתא דשמיא לה זכה הגר"י זצ"ל. התיעוד באדיבות אוצר ההלכה.
״אני כשהגעתי לעיר הזאת לפני 15 שנה" סיפר הגר"י באירוע שהתרחש לפני 15 שנה - 15 שנה אחרי מינויו לרב העיר, "בחודשים הראשונים עשינו תקנה, חלק האחורי של הבהמה לא נכנס לעיר, למה קשה מאוד לנקר אותו מהחלב זה, אפשר, הכל אפשרי, אבל זה מאוד קשה, עשינו תקנה, חלק אחורי לא נכנס לעיר זהו, אין ניקורים אין סיפורים ועד היום ברוך השם עומדים בזה".
הגר"י סיפר על אירוע חריג: "מתקשר אליי מפקח השם שלו רבי יהודה סרוסי מפקח אגף הבשר אז אומר לי תשמע הגיע משאית גדולה מאוד של אחד מהקצבים הגדולים המפורסמים עם חלק אחורי והוא לא ידע מהתקנה הזאת זאת אומרת הוא עוד לא הספיק לקלוט את התקנה זה היה די חדש בינתיים. שחט בסכומי עתק, משאית ענקית. מה לעשות?".
הגר"י פירט על הדילמה: "האם בדיעבד, כמו שאומרים, אנחנו נעשה ניקור ונכשיר לו, או ש. למכור הכל, להחזיר הכל, זה הפסד גדול בשבילו. מצד אחד, הוא צודק, מסכן, עוד לא נקלט אצלו, התקנה החדשה. מצד שני, אם אני נכנע פה, גמרנו, זה פרצה שפורצת לך את הכל. התקנה כבר לא יהיה לה שיניים".
"אמרתי לו יהודה" סיפר הגר"י, "תן לי עד מחר, נישן על זה לילה, מה מה מה נישן? תן לראות מה אני עושה, בלילה כל הלילה אני חושב, מה לעשות? ממונם של ישראל, חביב, לוקח הרבה כסף, בוא נוותר לו, מצד שני, מה, תוותר לו, אחריך אין תקנה"...
הגר"י הוסיף לספר: "בשעה 7 בבוקר מתקשר אליי סרוסי כבוד הרב לא צריך לפסוק, למה? הבדואים גנבו לו את המשאית עם כל החלקים האחרויים. תשאלו, אמרתי לכם גם שמות, לא נספר סיפור סתם, גם את המשאית עם הכל".
"אז אני הצטערתי" סיפר הגר"י דרעי זצ"ל, "אמרתי, רגע, מסכן, הבן אדם אולי בגלל התפילות שלי, הפסיד את המשאית"...
"אומר (המשגיח כשרות הרב יהודה סרוסי. א"כ וי"ג) אל תשאל איך הוא שמח, עכשיו הוא יקבל ביטוח כפול, מכופל מכל המשאית".
הגר"י חתם את סיפורו: "הבן אדם שמח ואני שמח והעיר שושן צהלה ושמחה ברוך השם, זה נקרא דוגמה של סיעתא דשמיא, זה לא ניסים ולא נפלאות, אדם שבאמת עובד לשם שמיים״.