"אתן לישראל את כל התחמושת שלי" | אספן בקבוקי היודאיקה הגדול בעולם נחשף

"אם ישראל צריכה, אני מוכן לתרום את כל התחמושת שלי ויש לי לא מעט", אומר מוישי בחיוך. הוא מראה לי תמונה המדמה את המלחמה ממלחמת השחרור בה מטוסי הפרימוס שהוברחו לישראל תקפו בעזרת פצצות קטנות שהטייס פשוט זרק מהמטוס אחרי שפתח את החלון. על פי הידוע לנו, לפחות במקרה אחד הם הצליחו להבריח את האויב המצרי עם פיצוצים שהם יצרו באמצעות בקבוקי סודה.

מה קורה דוד מוישי, איזה כיף להיות כאן שמשה מנס יראיין את משה מנס... אז ככה, כל החיים אהבת יודאיקה, כל הבית שלך אוספים שונים של יודאיקה - מחנוכיות ועד תמונות, גזרי עיתונים שונים ותיעודים של יהודים ועבודה יהודית, אבל אתה בעיקר מוכר ואתה אפילו מתפרנס מאוסף של מאות בקבוקי הסודה היסטוריים שאספת. בוא נתחיל מהתחלה, איך הגעת לזה? מה הבקבוק הראשון שאספת? יש עוד אנשים שאוספים בקבוקים כאלו?

"תמיד אהבתי יודאיקה, משמעות המילה יודאיקה זו אמנות יהודית. יש עוד אנשים שאוספים עתיקות אבל לי יש את האוסף הגדול בעולם של בקבוקים יהודיים, שהסיפור של כל אחד מהם יכול ללמד אותנו על ההיסטוריה והתרבות היהודית כמו בקבוקים שכתוב עליהם 'שומר שבת' שמלמדים אותנו על אתגרי אותה תקופה.

"הבקבוק הראשון שלי ראיתי בפליי-מרקט (שוק פשפשים, שקיימים בהמוניהם ברחבי ארה"ב) ראיתי את הבקבוק בדוכן של איזה גוי מוכר עתיקות פתאום אני קולט על הבקבוק כתובת של בית בבורו פארק, השכונה היהודים עם מגן דוד עליו, קניתי אותו בכמה דולרים בודדים. לא היה לו מושג של הערך ההיסטורי של הבקבוק. ואז ביררתי את הסיפור של הבקבוק וגיליתי שיש עולם שלם והיסטוריה שלימה של יהודים בעסק של הסודה".

למה היהודים באמת עסקו בתחום?

"זה היה תחום שלא דרש הרבה בשביל להיכנס אליו, לא היה נדרש לימודים או כסף גדול בשביל להיכנס לתחום. כך שאחרי השואה היהודים שהיגרו לארה"ב, זה היה בשבילם תחום מאוד נפוץ אליו נכנסו. זה היה תחום יהודי שלם".

אבל היו גם גויים?

"נכון, אבל בעיקר יהודים. רוב המפעלים כאן בניו-יורק היו גם בעוד כמה מקומות".

יש חברות סלצר (מי סודה) מאז שמוכרים עד היום תחת השם שלהם?

"יש את הברוקלין סללצר בויז שמוכרים עד היום סודה, 3 דורות אחרי, והם כמובן יהודים. הם מוכרים באותם בקבוקים והם אלו שממלאים לי את הבקבוקים בסודה".

מה השווי של הבקבוקים?

"חלקם עולים מאות דולרים. הם עולים בעיקר בגלל שלי הם שווים ככה. הערך של כל חפץ היסטורי הוא על פי הרצון והביקוש, ככל שהבקבוק יותר ייחודי ומיוחד כולל הטבעות וסימנים יהודיים מיוחדים, כך הוא יותר נדיר. תוסיף לזה שיש לי בקבוקים שיש תמונות שלהם מאותה התקופה או שהם מופיעים במגזינים של אספנות כך שכל בקבוק יכול לעלות מאות דולרים. השווי גם תלוי בעד כמה הבקבוק נקי, הצבע שלו וכמו שאמרתי הסיפור שהוא מציג".

תן לי דוגמה על בקבוק אחד מיוחד וכמה שילמת עליו...

"יש לי בקבוק אחד מיוחד, מצב חדש צבע ענבר עם 18 זוויות שגם מופיע בספר אספנות נקרא מנורות ובקבוקי סודה היסטוריים. בספר של צדיק קפלן מופיע הבקבוק הזה עם שמו של בעל המפעל, יהודי בשם מרדכי הכמן והכיתוב 'שומר שבת' ואני יודע שאותו אחד שכתב שומר שבת על הבקבוק לא סתם כתב והדגיש שהוא שומר שבת, כי היו לצערנו גם יהודים שלא שמרו שבת, כך שהבקבוק הזה היה חשוב לי. והוא היה גאה בזה".

אני מבקש ממוישי והוא עובר איתי על אוסף הבקבוקים. כל בקבוק סיפור. בקבוקים מלפני מאה שנה ויותר. יש גם בקבוקים מחימר, על חלקם מופיעה התוויה רפואית שאולי מסביר את העניין הגדול שהתפתח סביב הסודה.

על בקבוק בשם מדיקל ספרינג ווטר משנת 1883 נכתב "טוב לסוכרת, בעיות לב, לכבד ולכליות, הרעלות דם. יש לשתות את המים שעה לפני האוכל ולא יותר מ-3 כוסות ליום".

זו הסיבה שכל כך שתו סודה, האמינו בסגולות רפואיות שלו?

"גם, וגם כי לא היה דברים אחרים לשתות, או לפחות שלא היו רגילים לשתות מתוק. סודה היא לא הדבר היחיד שטענו שהיה לו סגולות מרפאות. יש לי גם אוסף של בקבוקי קוקה קולה מאותה התקופה, כולל ארגזים סגורים של קולה המכילים קוקה כפי שאז היו מוכרים. גם קולה התחיל כמשקה רפואי".

איך בדיוק זה עבד אז, לכל אחד היה את הבקבוק שלו שהוא קנה מהחברה?

"לא, הבקבוקים היו שייכים לחברה, ושילמת 25 סנט כפיקדון על הבקבוק וכשהחזרת את הבקבוק קיבלת את הכסף בחזרה".

אז מצטבר לך אוסף ענק של בקבוקים ואתה הופך את זה לסוג של הכנסה, מה בדיוק אתה עושה?

"כן, אני משכיר את הבקבוקים לשמחות. זה משהו ייחודי שאנשים לא מפסיקים לדבר עליו. במקום לדבר לשון הרע ועל מזג האוויר מדברים על הבקבוקים. זה שיחה שלימה. הרי היום כל אחד שעושה קידוש ורוצה את המעבר, כמה סוגי הרינג הוא כבר יכול להוסיף, כאן זה משהו מיוחד. במיוחד אנשים מבוגרים העיניים שלהם נוצצות זה מזכיר להם זכרונות ילדות".

כמה זה עולה?

"ארגז. שהוא עצמו ארגז היסטורי עם 10 בקבוקים עולה כמה עשרות דולרים. אבל זה לא רק גימיק לדבר. לא יודע כמה סודה שתית בחיים שלך, אבל אם תשתה סודה קרה מכזה בקבוק זה משהו אחר לגמרי. טעם אחר, קור אחר. בקבוק הזכוכית נותן לו קור והגיזוז הוא חזק באמת, בשונה מבקבוק סודה שברגע שפתחת יוצאים הגזים, כאן הסודה חזקה עד הסוף. זה כואב בגרון בקטע טוב".

תן לי דוגמה לאירוע?

"יש הרבה, לא מזמן עשינו דינר לישיבה גדולה, והם רצו לעשות את האירוע עם רקע היסטורי והבקבוקים שלי עשו את האירוע, אנשים לא הפסיקו לדבר על זה. היה שם אדם מבוגר שממש בכה מהתרגשות. בכה, אמר שהוא זוכר את הסעודה שלישית אצלו בבית כנסת שזה מה שהיו שותים. זה הזכיר לו את סעודות השבת אצלו בבית. לא הפסיק לדבר על הילדות שלו".

איך אתה ממלא אותם?

"יש מקום היסטורי עם ציוד ישן מאותה תקופה שממלאים בקבוקים, זה האחים עליהם דיברתי, דור שלישי לעסק".

יש לך עולם שלם של מוצרים סביב האוסף הזה...

"יש לי מנורות מבקבוקי סודה, יש לי ברז כיבוי שהוא באמת מתקן לסודה, יש לי גם בקבוקי מילוי מתקופת מלחמת העולם השניה והודעה מקורית מהעיתונות בזמן מלחמת העולם שמסבירה לציבור שיש מחסור בגז בגלל שהם משתמשים אתם למאמץ המלחמתי למילוי חגורות ציפה בחיל הים.

"אבל אני רוצה לספר לך סיפור אקטואלי מדהים שמתחבר למלחמה שבה עם ישראל נמצא. הרי תמיד היינו מעטים מול רבים, את המלחמות שלנו לא ניצחנו בגלל שאנחנו יותר חזקים צבאית, ההיפך, במלחמת השחרור היה לנו מעט מאוד נשק ותחמושת.

"שמעתי כמה פעמים את הדבר הזה וחשבתי שזה מיתוס על כך שבמלחמת השחרור, המטוסים הישראלים שהיו בעצם מטוסים קלים זרקו פצצות קטנות על האויב הערבי. היה שלב במלחמה שלא היה להם תחמושת והם זרקו בקבוקי סודה שעיקר הנזק שהיו עושים היה פיצוצים אדירים מהזכוכית והגז שהתפוצץ. אז שמעתי את זה כמה פעמים ולא האמנתי. לפני תקופה הייתי בשיעור של הרב בן ציון שפר שסיפר את הסיפור הזה. אחרי השיעור באתי אליו ואמרתי לו שאני חייב מקור לסיפור כי יש לי אוסף ענק של בקבוקים ואם ביידן לא יספק תחמושת, אני יהיה חייב לתרום לכם את התחמושת שלי… יש לי אפילו בקבוקי סודה מישראל שמתוארכים למלחמת השחרור, אז הם מתאימים למשימה.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

"מפה לשם הרב שפר אמר לי שהמקור של זה בספר היסטוריה בשם הלידה של חיל האוויר הישראלי מאת מתי ג'יקובס, אבל זה ספר שאי אפשר להשיג. כמובן שאם יש משהו שאני רוצה, אני משיג והנה לך הספר ואכן זה לא מיתוס ויש עדויות רבות לאירוע הזה. אז אם ישראל צריכה, אני מוכן לתרום את כל התחמושת שלי ויש לי לא מעט".