אירועי פרשת השבוע אינם מתחברים עם התאריכים בהם אירעו המאורעות בלוח השנה, לדוגמא: פרשת "קבלת התורה" אינה נקראת באזור חג השבועות, ופרשיות "יציאת מצרים" נקראות בעיצומו של החורף, ועוד.
לעומת זאת פרשת השבוע – שלח – "פרשת המרגלים" מתחברת עם לוח השנה. יום יציאת המרגלים שנשלחו על ידי משה לתור את הארץ חל ביום שישי בשבוע הקרוב, בכט' לחודש סיון, לפני 3,335 שנה, יצאו המרגלים לארבעים יום של ריגול הארץ, המבצע הוכתר בכישלון צורב, והסתיים בתשעה באב, שנקבע כיום טראגי לדורי דורות.
חשבתי על ארבעים ימי תיקון לחטא המרגלים, שהתחיל והסתיים ב"עין רעה" - להתבונן בטוב, לתרגל "עין טובה" לראות את מעלותיה של ארץ ישראל ושל האנשים שעליה. וכדברי יהושע וכלב: "טובה הארץ מאוד מאוד"!
כך נוכל להגיע אל יום תשעה באב, אחרי מסלול בן ארבעים יום של עין טובה, של מבט חיובי, ולזכות שיהפוך לנו מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב.
•
אשתף, בשני אירועים, שהביאו אותי לתובנה אחת, הכל מתחיל ונגמר ב "עין טובה"- הסתכלות חיובית!
השבוע, נוכחתי באירוע מסיבת "בר מצווה" משותפת לעשרות נערים ב"כפר הילדים תלפיות" בחדרה, אירוע מרגש, מושקע, ואיכותי בכל קנה מידה. המפתיע היה, שלמרות הקשת הרחבה של הנערים ומשפחותיהם, מכלל גווני האוכלוסייה והמגזרים, כל אחד קיבל את שלו בצורה מושלמת מעוררת התפעלות, החל מהעלייה לתורה -זריקת הסוכריות... דרך עוד חוויות מעשירות, ועד לסיום בקבלת המתנות יקרות הערך!
בהכרותיי עם "עולם האירועים " ההפקה של אירוע מורכב שכזה, מהיוזמה ועד לביצוע הטכני לפרטי פרטים, דורש אנשי הפקה וביצוע מקצועיים, ומעבר למשאבים הכספיים, התיאום בשטח וכו' וכו' וכאן משפחה אחת עם "עין טובה" משפחת עמרם, ידידיי האהובים : אלון , אפרת ויורם שיחיו' ובתיווכה של אשת החסד יהודית אסולין, הרימו את האירוע. אני רואה כאן רק דבר אחד "עין טובה" שיוצרת מציאות טובה והצלחה כבירה מעל המשוער ומעל המצופה.
•
ולאירוע הנוסף. בתקופה זו, עמוסת אירועי חופות ושמחות, נתקלים לעיתים גם בשינויי לו"ז בלתי צפויים, מסיבות כאלו ואחרות.
השבוע, בעקבות חוסר הבנה ותיאום לא מדויק על "חופת שקיעה" כאשר השעה האמיתית הייתה מאוחרת יותר, מבלי להיכנס לפרטים, נאלצתי לתאם לזוג יקר ואהוב, רב אחר לחופה. להפתעתי הזוג קיבל את העניין בצורה כל כך חיובית ונינוחה, הרגשתי שהם מרגיעים אותי במקום להיפך...
בסופו של דבר, זה השתלם! הרב אותו תיווכתי לעריכת החופה היה ידידי משכבר הימים הרב צבי יהודה לאו. רגע לפני החופה התגלה, כי מסדר החופה של הורי החתן היה לא אחר מאשר אביו, הגאון רבי ישראל מאיר לאו, גם התזמון היה ממש מפתיע, היה זה לפני 30 שנה, ובדיוק באותו מקום ביפו, בו נישאו בני הזוג הללו!
סגירת המעגל, השרתה אווירה מאוד נעימה ושמחה באירוע, כך שלרגע הם לא התחרטו על כך שקיבלו "ממלא מקום" מוצלח שכזה...
התובנה שלי גם מהאירוע הזה, כי דווקא מתוך המבט החיובי והעין הטובה של בני הזוג, הם זכו לקבל את ה"הפתעה" המשמחת הזו, שהפכה את התקלה עצמה, למתנה...
כמה טוב יהיה לעם ישראל עם "ארבעים יום של עין טובה" של מבט חיובי על החיים, על ארץ ישראל ויושביה. ניפגש בסיומה של תקופה, ובטוחני כי נצא כולנו נשכרים!