בפתח הדברים חשוב להבהיר בצורה חד משמעית - צה"ל לא יצליח לגייס חרדי אחד בכוח. זה פשוט לא ילך. גם בצה"ל לא רוצים אלפי חרדים במעצר בכלא הצבאי. לא זו המטרה. את החרדים הם רוצים בהידברות, כלוחמים, כמשרתים, לא כעצורים.
פסק הדין של תשעת שופטי בג"צ אכן פוגע פגיעה אנושה בלומדי התורה הקדושה. תקציבי הישיבות לא יחזרו, מיועדי הגיוס ימשיכו לסבול, וככל הנראה הנגזרת של פסק הדין תהיה גזירה כלכלית נוספת ודרמטית בדמות אי זכאות בהנחה במעונות היום, נזק פרטני לכל אברך צעיר, נזק אותו לא יהיה ניתן לכסות עם הנגידים מארה"ב.
בג"צ אמנם הותיר מרחב תמרון לקואליציה, לנסות להעביר חוק גיוס שיסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות, אך ביעדי הגיוס ששופטי בג"צ נקטו, מדובר על המספרים שצה"ל ביקש, בין 3,000 ל-4,000 חרדים שיתגייסו כבר בשנה הנוכחית לצד יעדים שילכו ויעלו.
לכאורה, החרדים ינסו לכוון את החקיקה למקום הזה, כדי שזה יגיע בהסכמה ובהובלת יו"ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין. חוק שיעמוד, מחד, על צרכי הצבא ומאידך גם יעמוד במספרים שהצבא יכול לקלוט.
צריך להדגיש, גם אדלשטיין הודיע הערב שיעביר חקיקה שתהיה בהסכמה בלבד, דהיינו בהסכמת גנץ ואייזנקוט, שככל הנראה יתנגדו למתווה. מבחינתם, אין סיבה להעניק לנתניהו פתרון לסוגיה המאיימת להפיל את ממשלתו. הם עושים נטו שיקול פוליטי, ולא באמת את השיקול הצבאי או המלחמתי.
גם אם אדלשטיין יסכים ללכת לחקיקה ללא גנץ, נתניהו יצטרך להשיג רוב לחקיקה בקואליציה, כאשר מולו ניצבים מורדים מ'הליכוד' ומ'הציונות הדתית'. לא בטוח שהם יקבלו את המתווה ויידרשו יעדים גבוהים יותר, בוודאי מול ההתנגדות של האופוזיציה והלחץ הציבורי.
שנית, וזו אולי הנקודה המרכזית - צריך להשיג הסכמה לגיוס של אלפי חרדים בתוך חודשים ספורים. האם יצליחו להשיג לזה תמיכה של ההנהגה הרוחנית? רק לאחרונה קראנו את מכתב 'הרבנים הספרדים', כולל חלק מחברי מועצת חכמי התורה, שעמדו על כך שאסור להסכים לגיוס גם של אלו שלא לומדים. קביעה דומה שמענו מההנהגה הליטאית והחסידית כדוגמת דבריו של האדמו"ר מויז'ניץ שנחשפו ב'כיכר השבת'.
ולכן, כלל לא ברור שיהיה ניתן להגיע בקלות להסכמה חרדית שתוביל לגיוס אלפי חרדים באופן מיידי. במידה ותהיה הסכמה ויחוקקו את החוק - יצטרכו למצוא את אלפי החרדים שיסכימו להתייצב בבקו"ם, גם זה לא יהיה פשוט ללא דחיפה מההנהגה הרוחנית, שספק אם תבוא.
ההיסטוריה הוכיחה שדי שיהיה מנהיג חרדי אחד בולט שיתנגד לחקיקת חוק גיוס שיוביל לגיוסם של אלפי חרדים - והסיעות החרדיות כולן יגררו אחריו לאי הסכמה בולטת.
כאמור, על הדף ייתכן ויש מתווה בסיס עליו יכולות הסיעות החרדיות לנהל משא ומתן, אך בשעת קבלה ההחלטה והתמיכה זה יהיה מסובך וקשה מאוד. ובמידה ויחתמו ולא יעמדו ביעדים - נחזור לנקודה בה אנו נמצאים היום.
אי אפשר כמובן להתעלם מהעובדה שמי שמקשים על חקיקת חוק מוסכם אלו דווקא "החברים" מהליכוד והציונות הדתית. אלו שהסיעות החרדיות הלכו אחריהם בעיניים עצומות, העניקו להם את השלטון - והם מובילים אותנו עד לתהום אליו הידרדרנו.
זה גם המקום לזכור איך הגענו עד לנקודת השפל הזו. עם הקמת הממשלה, הסעיף המרכזי של הסיעות החרדיות בהסכם הקואליציוני היה חקיקת חוק גיוס שיסדיר את מעמד תלמידי הישיבות. ההסכמה הייתה חקיקת הגיוס קודם להעברת תקציב 2023.
בפועל, ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין דרשו וקיבלו מהחרדים הסכמה לוותר על החקיקה לטובת 'הרפורמה המשפטית'. הנציגים החרדים נגררו שוב ושוב, גם את מתווה הנשיא שהציג פתרון כולל לסוגיית הגיוס - הם דחו, וכך הגענו למצב בו אין חקיקה המסדירה את מעמד תלמידי הישיבות.
ייתכן בהחלט שגם אם הייתה חקיקה - השופטים היו פוסלים אותה, כפי שראינו בעבר, אך עדיין לא היינו בנקודה כה בעייתית הכוללת גזירות כלכליות קשות שכנראה לא היו מעזים להשית על ציבורים אחרים במדינה.
אז כן, גם הנציגים החרדים אשמים.
הם שכחו במשך חודשים ארוכים מה הייעוד שלהם בכנסת, למה נכנסו לממשלה. ולא, לא כדי לשבת במשרדי הממשלה ובוועדות הכנסת. לא כדי לשמור על כסאו של ראש הממשלה נתניהו ושלטון הליכוד (שכעת מסכן את עולם התורה) - אלא לדאוג לעולם התורה, למעמד תלמידי הישיבות, ואת זה הנציגים הכשילו בידיהם, לטובת רפורמת שדבר לא יצא ממנה, רק נזק.