ערב שירה וספרות בסגנון חסידי נערך בבני ברק יחד עם כל השמות הגדולים והמוכרים בעולם המוסיקה והספרות. המנצח והמעבד דודי קאליש, הזמר יענקי דסקל, המלחין והמעבד יוסף משה כהנא ומנצח מקהלת 'מלכות' פנחס ביכלר. בחלק הספרותי השתתפו סגן עורך 'משפחה 'ישראל אלטר גרובייס, והסופרים מוישה גוטמן ויאיר וינשטוק המוכר גם בשם העט מ. ארבל.
המלחינים והמעבדים משתתפי הפאנל צללו אל שאלות מורכבות כמו עד כמה ניתן לחשב מראש בעת ההלחנה כיצד ישפיע הניגון על ילדים. "יש להם נפש עדינה שלא כל מקצב ראוי לה ויש לקחת זאת בחשבון", חידד ביכלר כשלאורך הפאנל בעלי המנגנים מדגימים את התובנות שהעלו באמצעות שירה בליווי תזמורתו של בני לאופר.
השיא היה בהדגמה של הלחנת שיר בעיצומו של הפאנל, כשהקהל לומד כיצד לחן מתפתח ואיך מלטשים אותו מתחילה ועד סוף. קאליש הלחין בית ראשון, דסקל בית שני וכהנא מ'לחיים טיש' בית אחרון פלוס גראמן קצר באידיש. ביכלר ולאופר נתנו את העיבוד הקולי והמוזיקלי, וכך תוך 5 דקות נולד שיר חדש.
סגן עורך 'משפחה' ישראל אלטר גרובייס שהנחה את פאנל הסופרים טען כי "הספרות החרדית התייחדה בכך שהיא מעולם לא ראתה בעצמה מטרה אלא אמצעי, אם להעברת מסר חינוכי ואם כמניעה מהיחשפות לספרות קלוקלת".
יאיר וינשטוק שמוכר גם מ'סיפור לשבת' וגם כמ. ארבל, חשף כי את ההשראה לסגנון הסיפורת הזו קיבל מרבו הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זצ"ל, שהיה מיטיב לספר בציוריות מעשי צדיקים וחסידים, כשבמומחיותו לתאר לפרטי פרטים היה מעביר את כלל השומעים אל הווי חיים של פעם וכך מטמיע בקהל את המסרים שהיה מבקש להעביר.
הסופר משה גוטמן אמר כי מקור ההשראה שלו נעוץ בחיי הילדות שלו במושב קוממיות. "כילד מושב אהבתי לקרוא בעיקר את המספרים שעל ידיהם של ניצולי השואה במושב ואת תווי פניהם, זה פיתח בי הרבה מחשבות והוביל אותי לעולם ההגות והכתיבה".
הפאנלים התקיימו באירוע הפתיחה של מיזם 'סיון בסימן קריאה' - אירועי חודש הקריאה של משרד התרבות שמופעל לראשונה גם בציבור החרדי ביוזמתו של סגן שר התרבות יעקב טסלר, כשהאירוע הספציפי הזה נערך בשיתוף עיריית בני ברק.
