במסגרת כנס חינוכי ביוזמת ראש העיר ירושלים משה ליאון, עלו לביתו של ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש, מספר מחנכים, כדי להציג את השאלות הקשות הצפויות לעלות בכנס. "כיכר השבת" מפרסם לראשונה את התשובות הנחרצות שהשיב ראש הישיבה.
עיריית ירושלים והאגף לחינוך חרדי בעירייה ערכו אתמול (ראשון) ערב הוקרה מיוחד לחינוך החרדי, מתוך מטרה להוקיר את עבודת הקודש של נשות החינוך היסודי ולהעצים את הכוח שיש בכל אשת חינוך למען ילדות ישראל.
במרכז הכנס עמד דיון מיוחד תחת הכותרת "תשמעו סיפור שקוף - על הילד השקוף והדחוי". אנשי מקצוע מתחום החינוך והטיפול ניתחו את האתגר עבור אנשי ונשות החינוך בנושא ילדים דחויים והציגו פתרונות ומענים.
במרכז הכנס הובאו כאמור דבריו של ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, שהתבטא באופן חריף על החומרה שבהטלת חרם במוסדות חינוך.
התמלול המלא
שאלה: מתכנסות בירושלים מעל אלף מחנכות יועצות מנהלות של בתי ספר יסודיים מכל המגזרים הנושא שלהם זה - הבנות שדחויות בחברה, שזה נזק לפעמים אחר כך לדורות וזה הנושא שבאים לדון בו המניעה האיתור איך מאתרים תופעלות כאלו והחשיבות של הנושא הזה לטפל בו.
הגרמ"ה: "אני בעצמי ראיתי בכמה וכמה דוגמאות של בחורות שזה ממש הרג אותם לא פחות בנפש. הן הפכו להיות בלתי שפויות לגמרי והרבה פעמים ירדו ביידישקייט מזה גם כן בוודאי זה דבר חשוב מאוד מאוד לחשוב מה אפשר לעשות בזה זה ודאי".
שאלה: והמורות צריכות לחכות שהתופעה הזו תצוף על פני השטח?
הגרמ"ה: "אני חושב שהם צריכים להיות ערניים ולהסתכל. אני חושב שמורה עם עירנות יכולה לראות שבחורה נשארת בצד ואז צריכים לעבוד על זה".
שאלה: באיזה אופן?
הגרמ"ה: "אני חושב שאם מדברים לפני שזה קורה לדבר באופן כללי על הבן אדם לחברו ומותר לדבר על הנושא הזה עצמו, שאם דוחים בחורה זו ממש במדרגה של רציחה זה דבר שממש יכול להרוס בן אדם רגיל. בנות לא מבינים החומרה מה שעושים הם צריכים לשמוע מהמורות את החומרה של העניין לעשות חרם על ילדיה זו ממש הריגה".
שאלה: כידוע ששכר העובדי ההורה בכל המגזרים נשחק מאוד בשנים האחרונות לא רק שנשחק היום מורה שמקבלת כסף היום בגלל היוקר המאמיר זה שווה הרבה פחות, האם מורה צריכה לטפל בדברים כאלה גם על חשבון השעות שלה בבית, או שהיא אומרת זה לא שעות העבודה שלי מאד קשה לי על חשבון הבית וגם היא לא מקבלת על זה שום תגמול, האם אפשר לבקש ממחנכת לטפל בדברים כאלה כם על החשבון השעות שלה?
הגרמ"ה: "הפשט הוא, לא שהעבודה מה שהיא חתמה לעשות עבודה מחייב. אולי זה לא מחייב. אבל בתור יהודייה היא חייבת. אם היא תלך ברחוב ותראה שאוטו דחף ילד וברח והילד שוכב עם דם על הרצפה, אז נגיד שהיא לא מחוייב? אני בנאדם ואני יהודיה. זה אותו דבר, מכיון שזה נמצא אצלה היא היחידה שיכולה לטפל בזה אז היא מחויבת. לא מצד הדברים של מורה אלא כבן אדם, כיהודייה. הקב"ה יתן ברכה והצלחה שלא יקרה דבר כזב וברכה והצלחה לעבוד טוב ולמנוע דבר כזה".
שאלה: ומורה שמונעת כאלה דברים יש לזה איזו זכות מיוחדת?
הגרמ"ה: "זו זכות מיוחדת וזה יגרום לה שיהיה לה ברכה והצלחה וסייעתא דשמיא בכל הדברים לה ולמשפחתה. אני מודה מאוד לראש העיר וכל אלו שעוסקים בעניין הגדול הזה זה ממש דבר חושב מאוד מאוד וה' יתן לכם את שכר את ההצלחה והסיעתא דשמיא בכל הדברים שלכם".