סיפור מעניין על ההוראה של הגר"מ גריינמן לשפוך עשרות בקבוקי מים: אתמול (רביעי) הלכה לעולמה הגב' ברכה חסידא אשת הרב שמואל חסידא מרחוב האדמו"ר מגור בבני ברק.
הרב חסידא מתגורר כבר עשרות שנים בשכנות באותו הבניין עם הגר"מ גריינמן והגר"מ הגיע לנחמו בביתו. במהלך הניחום, התברר כי הגר"מ והרב חסידא מתגוררים בשכנות כבר 58 שנה (הגר"מ הגיע להתגורר בבנין בשנת תשכ"ו והרב חסידא בשנת תשכ"ג).
שאלה מעניינת שהתעוררה אתמול בשל הפטירה בבנין: יש הנוהגים שכאשר יש מת בבית (וכל הבניין נחשב כבית אחד) שופכים את כל המים שיש במקום משום שיש בזה חשש של סכנה.
בשל מצבו הבריאותי ובהוראת רופאיו הגר"מ שותה רק מים מינרלים, היות כך, פעם בתקופה מביאים לביתו כמות גדולה של בקבוקי מים למשך התקופה, ויצא שבדיוק בימים האחרונים הביאו 12 שישיות של מים לתקופה הקרובה (72 בקבוקים), עם היוודע דבר הפטירה בבנין, התלבט הגר"מ כיצד יש לנהוג והאם לשפוך את כל המים אף שמדובר בבקבוקים סגורים.
לבסוף הכריע שאף שמעיקר הדין מסתבר שאין בכך בעיה, כיון שהבקבוקים סגורים, אך הוא מעדיף להחמיר בכך, והורה לשפוך את כל עשרות בקבוקי המים (וכן את בקבוקי הסודה שדינם כמים) ולקנות בקבוקים חדשים.
