בתום סאגה של למעלה משנתיים, בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגישה בוקינג בעניין אחריותה למצגים המפורסמים באתר booking.com וטען כי על בוקינג לשאת באחריות לצוצאות הפרסום באתר - גם אם המידע הגיע לידיה מהמפרסמים. בכך קבע בית משפט העליון כי לבוקינג אחריות גבוהה מסתם "מתווכת" נסיעות.
התובעות היו ארבע חרדיות, מירושלים, בית שמש ופתח תקווה; אסתר כספי, מרים זולטי, זהבה ברייטקופף ונחמה זולטי, שיוצגו על ידי עורכי הדין אליהו כספי ועקיבא גולן.
מערכה ראשונה
הגלגול הראשון בתביעה נגד בוקינג, החל בנובמבר 2022 - אז ניתן פסק דין בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בו נקבע בין היתר כי לבוקינג יש אחריות למצגים שגויים או חסרים המופיעים באתר האינטרנט הפופולארי שלה.
מדובר בתביעה שהגישו 4 נשים חרדיות מישראל שהזמינו חופשה בתקופת הקורונה באיטליה. כאשר הגיעו למלון הסמוך לשדה התעופה, הן גילו להפתעתן כי לפי נהלי המלון עליהם היה להביא בדיקת קורונה שנעשתה באיטליה ושלא ניתן להסתפק בבדיקות הקורונה שעשו בישראל.
ארבעת הנופשות נאלצו לישון על ספסלי שדה התעופה, ואם לא די בכך הן חויבו גם לשלם מחיר מלא על הזמנת המלון...
התובעות פנו לבוקינג והלינו על כך שבמועד ההזמנה לא הופיעה הנחייה על כך שהמלון דורש בדיקות קורונה מקומיות, אך בוקינג טענה שאין לה אחריות למחדל אלא האחריות היא של המלון בלבד.
בפסק הדין המפורט שניתן בנובמבר 2022, דחה בית המשפט לתביעות קטנות את טענותיה הרבות של בוקינג וקבע כי בוקינג היא "סוכנות נסיעות מקוונת" ולא רק "מתווכת" ועל כן לבוקינג יש חובה כלפי צרכניה, לספק להם מידע מדויק ועדכני אודות השירותים אותם היא מציעה באופן אשר מאפשר את מימושם כלומר - את מכלול התנאים המאפשרים לינה במקומות האירוח.
בית המשפט אף דחה את הטענה של בוקינג על כך שלא ניתן להמציא את כתב התביעה לבוקינג העולמית (שמשרדיה בהולנד) - באמצעות בוקינג הישראלית.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי לתובעות נגרם עוגמת נפש משמעותית ועל בוקינג לפצותם בסך של 2,000 ש"ח לכל אחת + הוצאות משפט בסך של 10,000 ש"ח (סכום גבוה וחריג בתביעות קטנות), זאת בגין ניהול ההגנה של בוקינג שלא בתום לב.
מערכה שניה
בוקינג הגישה על כך בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, והתיק נקבע לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים. בנובמבר 2023, ניתנה החלטה פה אחד הדוחה את בקשת רשות הערעור, בה נקבע כי אין הצדקה להתערב בפסק הדין.
בית המשפט המחוזי אף ציין שבית המשפט לתביעות קטנות צדק במסקנתו כי חוק שירותי תיירות חל על המבקשת, המספקת "שירותי סוכנות נסיעות" ופסק הוצאות לטובת המשיבות של 20,000 ש"ח.
מערכה שלישית
על כך הגישה בוקינג בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בגלגול שלישי)
בוקינג טענה בערעור כי מדובר בשאלה עקרונית: האם פלטפורמה, אשר פועלת במודל של תיווך, אחראית לנכונות המידע אשר מועבר על ידה מהמפרסם לצרכן? נטען כי שאלה זו בעלת חשיבות ציבורית מהטעמים הבאים: היא מתעוררת בתביעות רבות אשר מוגשות נגד בוקינג; היא רלבנטית לפלטפורמות אינטרנטיות נוספות, אשר פועלות במודל עסקי דומה; וכן מהטעם שהיא טרם נדונה וטרם הוכרעה על ידי בית משפט זה.
העליון קבע כי מדובר, כאמור, בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" (בית משפט לתביעות קטנות, בית משפט מחוזי ועכשיו עליון) על תביעה קטנה שבעניינה נאמר כי "על רשות הערעור בהקשר תביעות קטנות בבית משפט זה – בגלגול שלישי – להינתן במשורה שבמשורה, עוד ביתר קפדנות מאשר בבקשות רשות ערעור "רגילות", ואך בעוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר".
העליון קבע כי המקרה שלפנינו אינו מגלה "עוול זועק" או "שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר".
העליון קבע על כך: בניגוד לניסיונה של בוקינג לשוות לפסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות נופך עקרוני והכרעה בשאלה משפטית כללית, עיון בפסק הדין מגלה כי הינו עוסק בנסיבותיה הספציפיות של בוקינג ובפרסום הספציפי עליו הסתמכו בני המשפחה שרכשו את החופשה.
בכך למעשה, העליון קיבל את עמדתם של באי כוחם של התובעות, עורכי הדין עקיבא גולן ואליהו כספי.
יצוין, כי ההכרעה בשאלת האחריות יכולה להשתנות בהתאם לשינוי בנסיבות, למשל אם בוקינג תערוך שינוי במצגיה של בוקינג ללקוחותיה.
עוד קבע העליון: "כי הדרישה להכרעה עקרונית בנוגע למעמדן של פלטפורמות, ככאלה, אשר הועלתה על ידי בוקינג, שגויה בעיניי. אחריותה של כל פלטפורמה ופלטפורמה ללקוחות צריכה להתברר בהתייחס לנסיבותיה הספציפיות...למשל: פלטפורמה אשר כל פעולתה הוא פרסום מודעות עבור מוכרים שונה מפלטפורמה אשר מעניקה שירותים מהותיים למוכרים ולקונים, כדוגמת גביית תשלום, תיאום התקשורת, בירור פרטי ההתקשרות, ושירותים נוספים".
בית המשפט העליון קבע כי בוקינג תישא בהוצאות המשיבות בסך של 12,000 ש"ח.