אלכסון או עיגול? פולמוס צורת המנורה // תגובה לתגובה

תשואות חן לרב החסיד ר' שמואל רסקין, מרצה ומחבר ספרים במחשבת ישראל, משליחי חב"ד בחולון, על העלאת תגובה תורנית ל'כיכר השבת' האתר החרדי הגדול בעולם העוסקת בצורת המנורה שהייתה בבית המקדש.

יצוין שלאחר הכתבה ב'כיכר' גם שמעון ריקלין ואראל סגל בערוץ 14 ערכו ראיון עם ז'אבו ארליך אודות המנורה הנ"ל.

חז"ל הקדושים השתמשו באותיות ביוונית כהסבר

בתגובתו הרב רסקין העיר על שימוש באותיות באנגלית כהסבר על צורת המנורה, והוא העיר זאת מפסחים ג, ב אודות אותו כהן שהשתמש בלשון "הגיעני כזנב הלטאה" אודות לחם הפנים.

ובכן: במסכת זבחים נ"ג בגמרא נאמר: "היכי עביד?... הא כיצד כמין גמא". 'גמא' היא האות השלישית באלפבית היווני. (אות גדולה: Γ, אות קטנה: γ) כפי שרש"י הקדוש מפרש: "כמין גמא - זורק נגד הפינה מן הכלי והדם מתפשט לשתי רוחות הפינה והרי הוא כמין גאם אות יונית עשויה ככף פשוטה"[2].

כך גם הרמב"ם, בהלכות כלי המקדש (פ"א ה"ט) מבאר "כיצד מושחין את הכהן? צק את השמן על ראשו וסך ממנו על גבי עיניו כמין כי יוונית". והרמב"ם בוודאי חביב על הרב רסקין במצוות רבו.

אם כן, לחינם נזעק הרב רסקין על כותב השורות שהשתמש באות באנגלית, שהרי גם חז"ל השתמשו באותיות יווניות, ואין להביא ראיה מחיות טמאות כלטאה לאיסור דוגמה מאותיות בלע"ז (כפי הידוע שדעת חב"ד שלילית ביותר על חיות טמאות לילדים).

כוס מים או בקבוק בנדיקטין?

אם הרב רסקין המליץ לי "מר היסטוריון, קח כוס מים", אנו נציע לו "בקבוק משקה  בנדיקטין" (שמוכר בעיקר בחסידות חב"ד ככשר למהדרין ואכמ"ל).

טענתו של הרב רסקין שדברי כותב השורות "כתבה מגמתית... אינה אלא ביזוי כבוד חכמינו ז"ל ולא שום דבר מעבר לכך", ואנו במאמר זה נוכיח להד"ם.

מתפתלים בעיגולי המנורה

טרם נעסוק בעיגולי הקנים לדעת הרמב"ם, רש"י והרבי, יש לציין שעלינו להיזהר מלהתבלבל בין לפחות שלושה עיגולים שונים במנורה.

הראשונה: סדר הקנים והנרות סביב לנר האמצעי. האם בקו ישר, כמו בחנוכיות החנוכה המצויות, או בעיגול כמו בפמוטות השבת המצויים כפי שהובא אצל רבנו סעדיה גאון[3].

השניה: צורת כל קנה בעצמו. האם עגול כצינור או בריבוע כקורות עץ, כמו הלייסטים המצויים בסוכה, וליתר דיוק פרופילי סוכות הברזל המצויים והמשמשים גם להעמדת סוכות חב"ד בכיכרות העיר[4].

השלישית: צורת הקנים מלמטה למעלה. האם בעיגול בצורת U כמנורה המצויה בשער טיטוס בתבליט המציינת את שדידת כלי המקדש וקדום לו כבר במטבעות מלכי החשמונאים. (שהעתקם מצוי בידינו, על גבי מטבעות 10 אג'). או בצורת V כפי שסבר הרבי מחב"ד.

במשך אלפי שנים מנורת המקדש מצוירת בעיגול, כפי המנורה שגולפה בשער טיטוס. גם רובם המוחלט של הממצאים בארץ המתוארכים לזמן שלפני החורבן מלמדים שכך היה מקובל לתאר את המנורה.

מאידך, רש"י בפירושו מתאר את המנורה "יצאים מצדיה - לכאן ולכאן באלכסון נמשכין ועולין עד כנגד גובהה של מנורה". האם כוונתו לדייק שהיו דווקא בצורת V? לאו דווקא. גם ה'מעשה חושב' המועתק בהמשך סבר שאין צורך לפרש כך ברש"י.

עיקר הדיון מתעורר מכתבי הרמב"ם. הרמב"ם בפירוש המשניות מצייר את המנורה בצורת V, כאשר בנו של הרמב"ם כותב "שישה קנים... נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר, כפי שצייר אותה אבא מרי ז"ל, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו". 

לאור דברים אלו עורר הרבי מחב"ד בצורך להחליף את ציורי המנורות ולהתאימן לשיטת הרמב"ם.

אמנם, לענ"ד מסתבר מאוד שעד לרבי מחב"ד אף אחד כנראה לא עסק בצורת הקנים מלמטה למעלה, הרמב"ם ובנו בהרחבה באים למיפק מדעת רס"ג, שהנרות צריכות להיות מסודרות בקו ישר כמו בחנוכיה, ולא במעגל סביב הקנה האמצעי כבפמוטות. כך שאם נחזור לראשונות, אחר גילוי דעתו של רס"ג ו(אבן עזרא הקצר), מסתבר שאין כל טעות בציורים והאיורים המסורים לנו מדורי דורות. ואין צריך להוציא שום לעז על דורות הראשונים. ועוד נחזור לכך.

ראש מנהלת הר הבית: מועצות גדולי התורה יכריעו האם עגול או אלכסון

דיון זה, הוא לא דיון מקביל לפלפולי 'שור שנגח את הפרה'. כולנו תקוה עזה שהוא יהיה אקטואלי 'הלכה למעשה', ופניתי בענין לידידי הרה"ח ר' שמשון אלבוים ראש מינהלת הר הבית ושאלתי האם יש להם הכרעה בענין. האם הם כבר נערכים ליום שבו השר בן גביר יורה למשטרה לאפשר את הדלקת מנורה במקום המקדש?

הרב אלבוים שהאיר עינינו בכמה פרטים בסוגיה, נמנע מלהיכנס בפלוגתא שבין גדולי ישראל. אולם לדבריו אין מי שטוען שצורת הקנים הוא לעיכובא ולכל הדעות שתי הצורות כשרות למעשה.

הרב אלבוים אף מזכיר את הגמרא במנחות (כ"ח ע"ב) שכאשר ניצחו חשמונאים את היוונים חידשו את ההדלקה במנורה של שיפודים. מנורה מאולתרת פשוטה כמין מסרק לכאורה, לא בקנים עגולים ולא אלכסוניים. כך שלמעשה נדליק במנורה הכי מפוארת שיהיה בידינו לקיים בו "זה אלי ואנווהו". וכשנעשיר לעשות מזהב מקשה, מועצות גדולי וחכמי התורה כבר יתנו את הכרעתם.

ציור הרמב"ם לא ראיה למאומה

הרב רסקין בתגובתו הגדיר את ציור כתב ידו הק' של הרמב"ם כ"דברים נחרצים",  אולם נמצאנו למדים שיש מגדולי ישראל שהסיקו מדברי הרמב"ם שציורו לא ראיה לצורת המנורה כלל וכלל.

ב"יסודות החינוך'[5] בנשיאות ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן הובא מאמר בנושא זה של צורת המנורה, ושם לאחר שהקדימו לבאר שמקובל היה תדיר בעם ישראל דצורת קני המנורה הם עגולים כלפי מעלה, אלא שלאחרונה הביאו את כתב יד קודשו של הרמב"ם והוא ז"ל צייר בצורה אלכסונית, ומהי האמת? 

אלא שלולי ציור הרמב"ם קשה לומר כן, שכן התקבל בתפוצות ישראל שצורת המנורה היא עגולה, כפי שמצינו ב-95 אחוזים מהממצאים ופסיפסים בבתי כנסת העתיקים בהם התפללו ולמדו חז"ל ולא ציירו את המנורה אלא בצורת עגולה?!

המקובל שסבר שהרמב"ם פסק שהמנורה בצורת עגולה

בספר 'מעשה חושב' על מלאכת המשכן מאת המקובל האיטלקי/צפתי רבי רפאל עמנואל חי ריקי (חי ופעל בין השנים תמ"ז, תק"ג - 1687, 1743) מחבר 'משנת חסידים' על קבלת האריז"ל כתב להדיא שדעת הרמב"ם היא שקני המנורה היה בעיגול, ומבואר מדבריו שכיון שהקנים היו עולים בעיגול, הרי הם ממש בצורת הגלגלים, והנרות הקבועים בקנים הם ממש כדוגמת הכוכבים הקבועים בגלגלים[6].

"עכ"פ" ממשיך יסודות החינוך וכותב "מצאנו שפיר מקור מדברי הראשונים לדברי ה'מעשה חושב' שיש להשוות את הקנים לגלגלים. ומובן שפיר מדוע הסיק שהקנים היו עולים בעיגול.

הרמב"ם כתב שהציור שלו לא מדויק

כמו כן הרמב"ם עצמו כתב במפורש כהסבר על הצורה שצייר שאין היא מדויקת, וכך לשונו:

"ואני מצייר עכשיו התורה הזאת שהגביעים צורת דבר משולש והכפתור עגולה והפרח חצי עגולה כדי שיהא קל להצטייר, שאין הכוונה בצורה הזאת להודיע בה צורת הגביע על אמתתו לפי שכבר בארתי אותו לך, אבל הכוונה להודיע בה מספר הגביעים וכפתורים והפרחים ומקומותיהם והשיעור הנשאר מעמוד המנורה שאין שום דבר".

הרי לנו דברים ברורים שהרמב"ם עצמו כתב בהדיא דמצייר את הגביעים רק כעין משולש והכפתור כעין עיגול, אף שאין זה צורתם האמיתית המדויקת, מאחר שאין בכוונתו להמחיש בציור זה את המנורה, אין בה אלא לצייר באיזה מקום במנורה עמדו הפרחים והכפתורים וכו' ואיזה מקום היה ריקן, א"כ לכאורה פשוט לכל, שאין להביא שום ראיה מציור הרמב"ם, כיו שהרמב"ם הודיע לנו מפורשות שאין הציור מדויק, ולא בה אלא להמחיש את היחס בין מקום הקישוטים למקום הריקן ותו לא. וא"כ גם פשוט שאין להביא מכאן שום ראיה על צורת הקנים.

לאידך דעת חב"ד היא לדייק בלשון הרמב"ם, הכותב שבציורו לא דייק בצורת הגביעים והכפתורים, אך ציורו בכללות כן משקפת את דעתו. עוד הם מוסיפים ואומרים שכוונה זו מוכרחת לאור דבריו המפורשים של בנו רבי אברהם.

לעז על דורות ראשונים

עוד יש להעיר כנגד שיטת המצדדים שצורת המנורה היא באלכסון, שהרי זו הוצאת לעז על דורות ראשונים, שכן לא מצינו אף אחד שהעיר על הציור המקובל שהוא לא נכון.  

כל סידורי הקבלה טעו?!

כמו כן בסידורי הקבלה הקדמונים ציירו את מזמור למנצח בנגינות הנאמר בצורת מנורה, בקנים עגולים או בשית מרובעת כדי להקל והמדובר בסידורים של קדושי עליון כהרש"ש, האר"י, קול יעקב, תלמיד הרח"ו ועוד ועוד. האם כל המקובלים וגדולי ישראל אלו לא הרגישו שאין המזמור שלפניהם בצורת המנורה האמיתית??

המסקנה המתבקשת כתבו ב'יסודות החינוך': "מסורת לנו מאבותינו, וגדולי ישראל וסופריהם, וכל העם מכל התפוצות שצורת קני המנורה היו עולים בעיגול".

אציין מחילה בפני חסידי חב"ד שאולי נפגעו בלהט הדיון התורני, כאילו פגעתי בכבוד רבם כ"ק הרבי זי"ע. הריני חוזר בי מסגנון הדברים, וכדרכה של תורה הקפדתי לדון במאמר זה ולשמור על כבודו זי"ע, והנה במאמר זה הבאתי את דעתו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי[7] שגם הוא סבר כדעת הרבי מחב"ד, ולא נמנעתי מלצטט את הראיות שלא כך הוא, וכך היא דרכה של תורה, הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ, ואין פגיעה בנשיאותו של הרבי מחב"ד ובגאונותו ובקיאותו של הגר"ח קנייבסקי שדעת רוב ככל גדולי ישראל שהמנורה הייתה עגולה דלא כשיטתם. 

לוותר בזה: דברי הרבי מחב"ד על צורת המנורה

יצוין שאף הרבי מחב"ד במענה 'פנימי' לא סבר שצורת המנורה זה עיקר ביהדות. ואף הורה שלא לעורר מחלוקת בעניין, ולוותר למי שמבקשים לאחוז בשיטת הקנים העגולים. כפי שענה לרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי חב"ד בארץ ישראל, שאומנם ינסה שבנק ישראל יציירה בצורה V (כפי שסבר שהרמב"ם סבר כך), אולם "יוותר בזה – כיון שכמה מגדולי ישראל (עוד בימיו) חלקו ע"ז".

יהי רצון שנזכה לדון בסוגיות אלו ברחבת בית המקדש, עם כל גדולי ישראל שיקומו לתחיית המתים, ונזכה להעלות עולות וזבחים על גבי המזבח בב"א.

[1] וכך דברי הרב גנוט: "בודאי ידוע לך הפולמוס הגדול בענין זה. הרבי מחב"ד טען בתוקף שקני המנורה היו אלכסוניים. הרב ישראל אריאל טוען בתוקף שהם היו עגולים. ויש על כך דיון שלם, והרחבתי בו במאמר ארוך במקום אחר. ואולם מורי ורבי רבנו מרן הגר"ח קניבסקי [שליט"א] כותב בביאורו לברייתא דמלאכת המשכן (עמוד כח בהערה בסוף העמוד), את הדברים הבאים: "בכל הציורים מצוייר קני המנורה עגולים, וכנראה שהוא טעות, שרש"י בחומש כתב שהיו באלכסון, ושמעתי שכבר העירו בזה". עכ"ל רבנו [שליט"א]. וכן כתב הוא בספרו דרך חכמה (בית הבחירה פ"ג ס"ק מ"ב וצה"ל ס"ק ל"ח).

[2] עוד ראה: עשאו כמין גאם, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין. כלים פכ"ח מ"ז. החלות טעונות בלילה, והרקיקים משוחין. כיצד מושחן, כמין כי. ושאר השמן נאכל לכהנים. מנחות פ"ו מ"ג. מחצלת שעשה לה קנים לארכה, טהורה. וחכמים אומרים, עד שיעשה כמין כי. כלים פ"כ מ"ז.

[3] ובלשון רבנו סעדיה גאון:

"וראוי שנדע גם כן, שששת קנים לא הותקנו כתבנית הענפים היוצאים מן העץ, שהם ענף מעל לענף ומקביל לו. אך צורתם כצורת כף בעלת שש אצבעות, שֶשתן בצורת קשת, מחצית אחת מעוגלת. אבל המחצית השניה ריקה מהם. כך ששה קנים מקיפים את המנורה. צד מזרחי מוקף בששה קנים. והמחצית המערבית ריקה מהם. ופירוש זה למרות שנמסר בקבלה הריהו יוצא מן הכתוב. לפי שאמר כאן העלה נרותיה והאיר אל עבר פניה". 

וכתב זאת שוב הרס"ג:

"ויהיה עניין הקפת ששת הנרות למחצית העיגול שמרכזו הנר השביעי, עד שנעשית צורתם כקשת, כדרך שתלמידים היושבים לפני רבם מקיפים אותו כחצי קשת, והוא במרכז... וכדרך שסיפרו חז"ל על ישיבת שבעים זקנים ואמרו סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה".

[4] ולזה כנראה התכוון האבן עזרא בפירושו הקצר "קנים, עגולים ארוכים חלולים". (אין שום קשר בין זה לכך שהוא מצטט בפירוש הקצר את דעת רס"ג בענין סדר הקנים, ובוודאי שהוא לא עוסק בצורת הקנים שלקמן).

[5] מתאריך ב' אב תשע"ב

[6] כותב הרב רסקין "לו היה בידיו של המשנת-חסידים כתב-יד הרמב"ם, ובוודאי לו היה נפוץ בזמנו פירוש רבינו אברהם בן הרמב"ם, שמעיד מעדות ראשונה שזה בדוקא, לא היה מחדש לכאורה מחלוקת בין רש"י והרמב"ם". דבריו כנראה התבוססו על דברי רבו בלקוטי שיחות, הכותב: "כיון שבעל מעשה חושב מציין במפורש, שהבסיס למסקנתו "נמשכים בעיגול" הוא מכך שלשון הרמב"ם בחיבורו סתומה – "לא הזכיר תיבת אלכסון" - ואשר מכך נראה .. שהיו עולים .. כמעט בעיגול", והכי מסתברא..." – הרי לאחר שהתגלה גוף כתב יד קדשו של הרמב"ם בציור המנורה" ועדותו של בן הרמב"ם על כך . . הרי בטל היסוד ובטל הבנין. ובמחילת כבוד תורתו ולפי עניות דעתי נראה ברור, שאילו היו בעל המעשה חושב" ובעל חכמת המשכן" רואים את ציור הרמב"ם ואת דברי רבי אברהם בן הרמב"ם, בודאי היו גם הם כותבים שאין כאן מחלוקת כלל, ולפי כל הדעות היו הקנים ביושר". ע"כ.

לענ"ד זו פרשנות גרידא, והנה העובדות לפנינו: המשנת חסידים כותב להדיא כי לדעת הרמב''ם הקנים היו בעיגול, האם היה חוזר בו כשהיה רואה את הציור, ייתכן, אך גם ייתכן שיסבור שהעיקר כדברי הרמב''ם בספרו והציור אינו מדוייק כפי שציין הרמב''ם עצמו. (בקשר לדברי ר''א בן הרמב''ם כבר האריכו כו"כ שבא להוציא מדעת הסוברים שהקנים היו בעיגול "סביב" המנורה כדוגמת רס"ג וראב"ע).

[7] ולמרות שגדולים וטובים  מהפוסקים כהגר"ח והרבי מחב"ד פסקו דצורת המנורה היא באלכסון, - לא מצינו זולת חב"ד הוצאות חדשות של חומשים עם השמטה של צורת המנורה העגולה. ונראה שדעתו של הגרח"ק לא התקבלה בציבור. כנראה וכפי שהבאנו חלוקים על  הגר"ח לגבי פרט זה שאר הפוסקים (כדוגמת 'יסודות החינוך' שתחת נשיאותו של הגרא"יל שטיינמן שכתב מאמר ארוך בסוגיה זו, וצידד במנורה עגולה.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com