בדברי פרידה מיוחדים אותם נשא אמש (ראשון) חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של מגדל העמק הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן, בישיבת מועצת הרבנות הראשית, הוא נפרד מהראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף, לקראת תום כהונתו.
לנוכח חולשתו של הרב גרוסמן ושהייתו בבית, נשא את דברי הפתיחה המיוחדים והנרגשים מביתו במגדל העמק באמצעות ה'זום'.
את דבריו פתח בדברי שבח על פרס ישראל אותו קיבל הראש"ל ביום העצמאות: "יקירינו ואהובינו חקוק בליבנו לטובה. מאוד מאוד רציתי לבוא בעיקר לברך את הרב הראשי והראשון לציון יקירינו ואהובינו על קידוש השם שהיה שבוע שעבר.
"הרב לא צריך פרסים, לא על מנת לקבל פרס, אבל בתוך עמי אנוכי יושבת, ראיתי את התגובה של האנשים, כשראו את הסט 'ילקוט יוסף' של הרב, הקידוש השם של זה אי אפשר לתאר".
להלן המשיך הרב גרוסמן וסיפר אודות פרישתו של מרן הרב עובדיה יוסף מהרבנות הראשית בשנת תשמ"ד: "איני יודע אם זו הישיבה האחרונה של הרבנים, רציתי לברך את הרב מעומק הלב ובעיקר לומר לרב, כשהאבא זכר צדיק לברכה, אותו לילה שנבחר מישו אחר לרב ראשי הייתי אצלו בבית. הרב לא היה במצב רוח טוב.
"מרן לא היה צריך כבוד, רק כל דבר שחיפש להגדיל תורה, שתהיה השפעה, ואז חשב שהיות ואינו רב ראשי ההשפעה שלו תהיה פחותה, אמרתי לו במילים האלו והדברים נדפסו בספרי תולדות מרן: 'מעכשיו הרב הוא הרב הראשי של כלל ישראל. עד עכשיו היה רבנות, עכשיו כלל ישראל'. והרב קיבל את הדברים.
"אני אומר אותו דבר: מעכשיו הכוח שיהיה לרב - יהיה הרבה יותר ממה שהיה עד כה. כל עיני ישראל נשואות אליכם, בפרט בזמן קשה כזה שצריך חיזוק ועידוד לעם ישראל".
הרב גרוסמן סיים בדברי ברכה: "רציתי לברך את הרב ואת כל החברים - יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידינו, ונוכל להגדיל תורה ולהאדירה".
הנוכחים במקום סיפרו כי הראש"ל הגר"י יוסף דמע וניגב את דמעותיו פעם ופעמיים לנוכח הדברים המיוחדים והמרגשים כל אוזן.