למה להיות נוכל פשוט אם אפשר לפתוח "בית השקעות לפטנטים וסטארטפים"?

לאחר שבפרק א' כתבנו את המדריך לנוכל המתחיל בו לימדנו את התהליך ליצירת מיזם נוכלות מתקדם ואמין. הפעם נתקדם לשלב הבא, יצירת "חברה להשקעות ענק" וגם את השיטה הפשוטה והבטוחה להקמת מיזם סטארטאפ שלא דורש כמעט השקעה כספית ראשונית.

2.

פתחו ויקיפדיה. כנסו לערך "רשות הכבאות הארצית". גללו למטה, יש שם רשימה של ראשי מערך הכיבוי בהיסטוריית מדינת ישראל. רב טספר יניב גבאי, טפסר סיסו כדורי, והרשימה ארוכה. בגדול, כולם כיום עם פנסיה תקציבית ומגרדים את התקרה משעמום. את הספרדים ביניהם תמצאו בבית הכנסת השכונתי ביום שישי, את האשכנזים שבהם, כנראה, בהפגנות בקפלן.

לכו על רב ניצב קובי רחפני. אפילו באולפנים כבר הפסיקו להזמין אותו להתראיין - האיש תקוע. תתקשרו אליו, ותציעו לו את הסיפור המדהים שלכם. תמורת 5 אחוז מהחברה, הוא ישב בוועדה המייעצת (Advisory board) והחברה תקבל אישור להשתמש עם תמונתו מלאת הרצינות.

גם כאן, תרימו טלפון מיד לגברת ממשרד הפטנטים שמינגולד את כהן שתתחיל רישום מהיר של הפטנט. [כלמודי ניסיון שווה שתרשום רק ברבע כדור הארץ, כדי שבכל שנה תוכלו להוסיף מדינות לרישום, ויהיה לכם מה לספר למשקיעים על "התקדמות דרמטית בחברה"].

3.

הטלפון הבא יהיה לשמוליק (שמיל) טוכפלדוביץ. מדובר ביחצ"ן החרדי החרוץ ביותר. הוא מקושר לכל האדמו"רים, הרבנים, הפוליטיקאים והשרים. בעבור ריטיינר בסיסי של 12 אלף ש"ח הוא מכניס אתכם למיינסטרים! או-הו איזו עבודה.

זה כמובן מתחיל באירוע הדגמה מדהים במשרדי החברה במגדל צ'מפיון, בהשתתפות חברי כנסת, ראש העיר, רבנים ואישי ציבור. כמובן שמתחת למגדל שמיל מארגן נוכחות אדירה של רכבי כיבוי אש שבאים ללוות את הפיילוט ההיסטורי. האירוע יגיע לשיא כשראש העיר בעצמו ידליק את השריפה, ובתוך שניות אחדות המערכת שלכם תכבה אותה לעיניהם הנדהמות של כל הבכירים.

בשבועיים הקרובים כמובן האירוע יסוקר בכל כלי תקשורת חרדי ובכל מקומון. עדיין אל תבקשו ואל תגייסו השקעות.

4.

אתם יכולים לרוץ הלאה עם הפטנט אבל אתם רוצים לפרוץ בגדול עם בית השקעות רציני ומרכזי ולכן אתם לוקחים את המיזם עליו סיפרנו לכם בפרק א', אתם מוסיפים את הפטנט של כיבוי האש ואפשר גם לקחת נער שצבר התנסות רבה ביצירת סרטוני תדמית לפיצה, וליצור אגף שלם של יצירת נכסים דיגיטליים המבטיחים לכם הכנסה פאסיבית בשיתוף עם חברה עולמית המוכרת בעשרות מדינות בצורה מקוונת משחה וירטואלית המהווה תוספת תזונה בשיווק רב שכבתי.

עם כל המוצרים וההשקעות הללו אתם מעצמה של ממש. זה השלב בו אתם מקימים חברה בשם "מעושר השקעות - משקיעים, מתעשרים, מעשרים". שימו לב לשילוב בין החזון לבין היידישקייט. (הלוגו כמובן באותיות של ספר תורה שיתאים לשפה העיצובית האותנטית).

ל"מעושר השקעות" יש מודל השקעות מיוחד עם שם באנגלית (מודל 1000ACLML-. זה ראשי תיבות אברכים חריפים לא מתחלפים אלף פעם). הרוטב הסודי של המודל שעימו ניתן להכות את השוק בכל מחיר הוא האופי המיוחד של המשקיעים ובית ההשקעות.

ל"מעושר השקעות" ועדת השקעות נדירה המורכבת מעורך דין [ההוא שטיפל בגירושין של דודה רחל], רואה חשבון, יועץ הפטנטים אילן לוי, חבר הכנסת לשעבר ניסים כבל ממפלגת התימנים, ומנהל הטכנולוגיות הראשי של "מעושר" מר תומר חרציוקוב, שעלה מברית המועצות כמהנדס גרעין, ובתחילת חייו בישראל נאלץ לשמש כמאבטח בספארי עד ש"מעושר" גילתה אותו.

כדאי גם להכניס כמה שמות מארה"ב: שמחה גייקובס, אברהם חיימ'ס, ועורך דין אברהם חסקלסון. תאנגלשו את השמות שלהם ל"שון ג'ייקובס" "מלקולם חיימ'ס", ו"אייב חסקלסון".

5.

עם הכספים שהצטברו לכם ממיזם הפרופסור, תתחילו לשמן את התקשורת החרדית.

פרסומים בלי סוף, ועידות, חסות ראשית לדינר של ישיבת וולוזין ושל חסידות פרשיסחא, תחלקו לכל בתי הכנסת מפות חד פעמי לסעודה שלישית עם הלוגואים של "מעושר השקעות". יש עמדות "מים שלנו" ליד זכרון משה - תתרמו אותם כדי שיהיה לשותפים "מים גנובים ימתקו". תבנו פורמט עם אחד מערוצי הקודש לתחרות סטארטאפים של חרדים עם פרס מאת "מעושר השקעות". רוצו.

כלל חשוב:

תרימו טלפון לדה-מרקר - בשלוחה 9 יש את המחלקה המסחרית, שם אפשר לפרסם כתבה בתשלום באתר על מה שאתם רוצים, ואתם שולטים את התוכן [אל תלחצו בטעות על שלוחה 8, שם זה הרוטויילרים התחקירנים]. כתבה כזו היא חותמת אמינות מול חרדים.

עוד טלפון לדם אנד קלנשמידט [סוכנות הדירוג] גם להם יש מחלקה מסחרית. בכמה שקלים הם מסדרים לכם חותמת יפה בצבעי זהב-כחול עמוק, שתוכלו לשים בכל פרסום שלכם. קסם.

שימו באתר שלכם את "השותפים שלנו": לוגואים של מלא פירמות שפעם פגשתם - אבל כאלו שהם ענקיים ואף אחד מהם לא ישים לב: בנק הדואר [החשבון אצלם], משרד עורכי הדין האמריקאי DLA PAPER, רשות הכבאות הארצית, ארגון "מתקרבים" לחיזוק יהדות התפוצות. ועוד.

חשוב לשכור עמדה חמה ב-100 דולר לחודש במתחם עבודה משותף באבו דאבי, כדי שיהיה לכם סניף באסיה. בניו יורק יש שירותים כמו ipostal1 שמאפשרים כתובת וירטואלית - אז גם לא צריך לשכור משרד ממש. חשוב כמובן שתבקרו באסיה בשביל שכשתחזרו תוכלו לספר על ההתקדמות המדהימה ועל כך שכל הסינים התלהבו מהפטנט ואמרו שחייב להיות שזה המצאה של יהודים עם ראש של גמרא ובזכות זה יש מלא סינים שהתגיירו והתחילו ללמוד גמרא.

תספרו את זה לרב הצדיק מקשקנדאש שכמובן יתרגש עד עמקי נשמתו ותמונת הדמעה המרוגשת תתפרסם במגזין החג של עיתון "נאמנים כיתד".

6.

יש להקפיד מאד להיות מקצועיים: בכל עיתוני חג אתם צריכים לרכוש מודעת דאבל-ספרד ובה מדריך למשקיע הנבון. ציבור האברכים עלול להתפתות להפקיד את כספו במנורה ומיטב במקום אצליכם וחשוב להציל אותם. כשליחי ציבור תדגישו שוב ושוב את המשפט הכי חשוב: "הכסף חייב לעבוד, כסף שוכב מאבד מערכו".

כדאי להדגיש ש"מעושר השקעות" מקימה לכל השקעה SPV מיוחד - מכשיר פיננסי להשקעה ייעודית. תדגישו גם את המונח באנגלית וגם את המילה מכשיר. מונחים שמרשימים אברכים חריפים.

אם האברך החריף יקרא בטעות את החוזה וישאל מדוע רשום שתוכלו לעשות עם הכסף "בינתיים" מה שרוצים, תסבירו לו שזה סתם סעיף טכני שהייעוץ המשפטי והבירוקרטיה מבקשים - ותדגישו שזה קצת דומה לסיסמה של ההתרמות ברדיו לילדה יתומה חולה ש"התרומה היא לכלל פעילות העמותה".

אה, ואל תשכחו לשים בתחתית ההודעה מלא טקסט קטן שלא אומר כלום, אבל יגרום לקוראים להבין שזו חברה עם ייעוץ משפטי חזק. למשל: הפרסומים שלנו תואמים את הנחיות הרשות לניירות ערך. טעות לעולם חוזרת. וכו'.

כך תגייסו מלא כסף הרבה, תתרמו, תייצרו עושר, שפע, לכם, למוסדות התורה, לאברכים החריפים, ולכל עם ישראל. בסייעתא דשמייא, עלו והצליחו!

בשבוע הבא פרק שלישי עם הדרכה מעשית 'מה עושים וכיצד פועלים כשהכל מתפוצץ'.

• • •

לאחר שסיימנו את הטור ההיתולי והכה כואב. ברצוני להקדיש גם כמה שורות של מידע אפקטיבי על תחום הפטנטים / הייטק / סטרטאפים...

וכך אמר לי מר אבנר סטפק בעלים של מיטב בית השקעות: "קצת להסביר על הנושא של רישום פטנטים מזווית של משקיע. אני מאוד מאמין בפטנטים מזווית של חברות שרושמות כדי להגן על השווי ומפני תחרות, לא כהשקעה.

"פטנט לא עומד מצד עצמו. היקף הסחר העולמי בפטנטים הוא נמוך מאוד. בדרך כלל הפטנט הוא רק שלב מקדים או חלק מהתהוות של סטארט-אפ. בסטרטאפ עם או בלי פטנטים סיכוי ההצלחה הוא 5 אחוז בלבד. 95% מהסטרטאפים לא יצליחו. הפטנט יכול טיפה בשוליים לסייע לה מבחינת אחוזי ההצלחה אבל זה מינורי. רוב ההשקעות בפטנטים מונחות כאבן שאין לה הופכין.

"למעט אנשים שזה תחום עיסוקים או כאלו שרשמו ומנסים למכור הלאה לחברות תעשיה ושירותים בעולם, ברוב המקרים זה יישאר במגירה שווה כמו שיר שכתבת למגירה. ערכו הפיננסי יישאר מאוד נמוך. אלו השקעות לא נזילות לא מניבות תשואה וברוב המקרים אתם כנראה תפסידו את כל הכסף שהשקעתם בתחום. מזווית של השקעה לא הייתי משקיע בתחום".

למה זה ככה?

"כי 99% מהפטנטים לא יניבו דבר לרושמיו. גם אם יש בהם פוטנציאל ריאלי, יש להגן עליו בסין, אירופה, רוסיה ועוד. אחרת הפטנט לא מוגן בפועל. היחידים שיוצאים עם רווח אלו המפרסמים, המשווקים ואנשי המכירות - והכול מכספי אברכים תמימים. גם עם הגנה בכל מקום, פטנט זה לא רכיב שקשור למרבית סטארטאפים שבתחומי התוכנה. יזם שמספר לקרן הון סיכון על פטנטים שרשם, הם יזרקו אותו מכל המדרגות על עצם העלאת הנושא".