פרק ג': אנו עוסקים בחשיפת דמותו של הגאון הליטאי ר' מתתיהו שְׂטרָאשוּן שחי ופעל בין השנים תקע"ח – תרמ"ו (1817- 1885).
- הגאון הליטאי שניחן בכוח זיכרון פנומנלי, שכל עצום ומוח חריף
- הגאון שקומתו הייתה מתומרת והחזיק בספרייה היהודית הגדולה ביותר
ר' מתתיהו הוא בנו של הגאון ר' שמואל שטראשון (הרש"ש בעל ההגהות), נולד בכפר שטארשון בפלך וילנא, ונפטר בוילנא רבתי. הוא היה בעלים של ספריית שְׂטרָאשוּן בוילנה, בה היו עותקים נדירים של ספרים תורניים מימי ראשית הדפוס.
לאחר השואה העולם היהודי דאג לעולם הרוח שלו, ובין הדברים החשובים שנעלמו בשואה, היו שרידי הספרייה.
בחודש אדר תשי"ד (1954) פרסם העיתון שערים (יומון מפלגת 'פועלי אגודת ישראל') כותרת משמחת: "ספרית שטראשון מוילנא ניצולה ונמצא באמריקה". בגוף הכתבה צוטט "מקור מהימן" שהספרייה שבזמנו הועברה לנאצים התגלתה לכובשים האמריקנים, ואחרי גלגולים מסוימים הגיעו למוסד בארה"ב, ונעשים צעדים להביא את הספרייה לירושלים.
כאמור, לאחר סיום המלחמה העולמית השנייה, הועברו הספרים לניו יורק, ובתאריך ד' בטבת תשכ"א (1961) התבשר העולם היהודי ששרידי ספריית שטראשון הגיעו מהארכיון י.וו.א שבניו יורק לספריה הלאומית.
הגאון רש"י זווין נאם בטקס ייחודי לקבלת הספרים במעמד רבנים חכמים, סופרים וספרנים, וכמובן שרידי קהילת וילנא הנרגשים.
במהלך טקס קבלת השרידים לספריית 'היכל שלמה' בירושלים (סתיו תש"ך (1960)) פורסם שמלומד נאצי ימ"ש בשם יוהניס פול, מעל בקודש, ומכר רבבות מספרי ר' ממתיהו שטראשון לבית חרושת לנייר.
גם עיתון 'הַבֹּקֶר' (שייצג את מפלגת 'הציונים הכלליים' שנהפכה למפלגה הליברלית שהיא חלק ממרכיבי הליכוד), סיקר את קבלת שרידי ספריית שטראשון, ומסר שהשודד הנאצי ד"ר יוהניס פול ימ"ש העלים/שרף/מכר למעלה מחמישים אלף ספרים(!).
עיתון הארץ מתאריך ו' בשבט תש"ך (1960) סיקר את קבלת שרידי ספריית ר' מתתיהו שטראשון, וכתב שהיה אחד החכמים המפורסמים של וילנא, שהיה אוהב ספרים ועל לשונו היה מרגיל ואומר "אוהב ספרים לא ישבע ספרים", וכן היה מזכיר את האמרה של ר' יצחק קנפנטון בספרו 'דרכי הגמרא' "אין חכמת אדם מגעת, אלא עד מקום שספריו מגיעים".
מדוע נשכחה דמותו של ר' מתתיהו?
למרות דמותו וגאונותו, ר' מתתיהו לא נעשה לדמות היסטורית מפורסמת, וכבר ארבעים שנים לאחר פטירתו הוא נמנה על הנשכחים, מעיד הסופר ר' יעקב מארק. מה גרם לשכיחתו בטרם עת של גאון הגאונים? אלא שבדורו היו תורה וחכמה, אמונה והשכלה אויבים מושבעים זה לזה כפי שכותב מארק: "ולפי שר' שמואל שטראשון ביקש לאחד ולחבר את שני הקצוות גורלו היה שלא מצא את מקומו לא כאן ולא כאן".
האם מותר להצטלם?
מה שבימינו פשוט וברור שמותר להצטלם, באותi השנים פולמוס הלכתי זה היה בראש סדר היום, וכפי שציטטנו בסדרת מאמרים שפורסמו בבמה זו.
- אוהבים לצלם ולהצטלם? 'העילוי ממוֹטֶלֶה' אוסר זאת בתוקף: "גורמים הרהורי עבירה"
- מותר להצטלם? הפוסק האוקראיני התיר, אחד מגאוני עדות המזרח אסר
- אלו התמונות בהן יש רוח טומאה - על פי המקובלים
- פולמוס תמונות הרבנים: תמונת הרבי שהצילה והקמיע שעורר סערה
- "מזיקין שורין על תמונות" | זו פסיקת מרן רבי עובדיה יוסף בפולמוס המסעיר
אחד מגדולי הפוסקים שאסר להצטלם היה הגרמצ"ה טננבוים ('העילוי ממוֹטֶלֶה') רבה של לומז'ה שהגדיר תמונות: "גורמים הרהורי עבירה", לעומת הגאון רבי הלל פוסק שהתיר.
עוד פוסק שאסר להצטלם היה הגאון רבי עובדיה הדאיה שסבר שיש בעיה בתמונה של סניף לאיסור עבודה זרה ו"לא תעשה לך פסל וכל תמונה", ובנוסף על פי הקבלה "הקליפות מתאחזים בדיוקן האדם ... ובהיות שכבר שלטו על דיוקנו, אז נוסף להם הכח להאחז גם בדיוקנו האמיתי שצורה העליונה שרויה בתוכו ... על ידי הצילום ניטל ממנו צלם אלהים".
בדור האחרון מרנן ורבנן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל והגאון רבי מאיר מאזוז פסקו שמותר להצטלם.
שיחה מיוחדת התקיימה בביתו של ר' מתתיהו שטראשון בדבר האיסור להצטלם. ר' מתתיהו הביא הרבה שו"תים בעניין זה והציבור התבלבל מרוב מקורות ולא הגיעו למסקנה. מהר"ם מינץ התיר ואף נתן לציירו ודמותו נמצאת בכמה מוזאונים. ר' מתתיהו הוכיח שרוב הרבנים באיטליה והולנד הקילו, לעומת רבני אשכנז ופולין שהחמירו.
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com