הגאון שהחזיק בספרייה היהודית הגדולה ביותר

פרק ב': אנו עוסקים בחשיפת דמותו של הגאון הליטאי ר' מתתיהו שְׂטרָאשוּן שחי ופעל בין השנים תקע"ח – תרמ"ו (1817- 1885).

בית ועד לחכמים

קומתו של ר' מתתיהו הייתה מתומרת, פניו היו עטורים זקן שירד על מידותיו, ומצחו היה גבוה. ספרייתו היתה הספרייה היהודית הגדולה ביותר בדורו (5,739 כרכים מנתה בפטירתו!), וביתו היה בית ועד לחכמים.

למעלה מארבעים שנה שמו יצא לתהילה כאחת האישיות החשובות ביותר בוילנא, ובכלל ברחבי הארץ כולה. מקרוב ומרחוק הגיעו רבנים ומלומדים עם שאלות שונות, ותשובותיו היו בעיני כולם כמשפט האורים.

תולדות ספריית שטראשון

בשנת תרנ"ב (1892) נפתחה הספרייה לציבור, בבית בו התגורר ר' מתתיהו.

מי שפתח את הספרייה, היה המשכיל הלל נח מגיד שטיינשניידר, וכעשור לאחר מכן, היא הועברה לחצר בית הכנסת הגדול של וילנה, ונפתחה לקהל הרחב מחדש. היא הייתה לאחת הספריות החשובות ביותר בעולם היהודי, והספרן הראשי היה חייקל לונסקי, שנשא במשרה זו עד לחיסול הספרייה בידי הנאצים.

אסון לעם היהודי ללא ספריית שטראשון

בתאריך י"ח בניסן תרס"ט (1909) מעל דבי עיתון 'הזמן (יוצא לאור ברוסיה), מייסד העיתון בן-ציון כ"ץ התרעם על השמועות על סגירת הספרייה של ר' מתתיהו שטראשון מחוסר אמצעים:

"התשערו גבאים נכבדים, את הסכנה הנשקפת לעם הספר בשעה שהוא נשאר בלי ספרים?!... אי אפשר לה [קהילת וילנא] בשום אופן בלי בית העקד, בלי אוצר הרוח של עם ישראל".

הספרייה התהדרה ב'ספר המבקרים' בה רשמו את תחושותיהם מפורסמים רבים, כביאליק, שלום עליכם, הרצל, ועוד רבים אחרים.

ר' מתתיהו היה אספן של ספרים נדירים שנמצאו בגניזות שונות ברחבי העולם. בזכותו כתבים אלה נלמדו והוגו בידי חכמים והודפסו לציבור הרחב.

ממודעה סתמית שמצאתי בעיתון 'הַלְּבָנוֹן'[1] שפורסמה בקיץ תרל"ג (1883), נמצאתי למד שר' מתתיהו קיבל כתב יד של תלמוד ירושלמי עם פירוש הגאון הקדמון ר' שלמה סריליאו.

במודעה נכתב כך:

המתנדבים לקחת התלמוד ירושלמי

נוסחה ספרדית עפ"י כ"י ישן מאד שנמצא בעה"ק ירושלים

עם פירוש מספיק ונפלא מהגאון הקדמון

מוה' שלמה סריליאו זצ"ל.

הרה"ג הנודע לגאון תפארת ישראל מוה' מתתיהו שטראשון בווילנא. הרה"ג וכו' מוה' רפאל נתן נטע ראבינאוויטץ במינכען. הרה"ג וכו' מו' שמעון הלוי הורויטץ רד לעדת ישראל בלייפצייג ועוד.

בעיתון 'המליץ' (יצא לאור ברוסיה) מתאריך 18 לאפריל 1900, פרסמו מודעה על מדרש 'יַלְקוּט הַמָּכִירִי' על ספר תהילים שיצא לאור באותם השנים. במודעה הדגישו שספר זה הוא יקר מאד שהיה בכתב יד באוצר הספרים של ר' יוסלה וויאזנער והיה למראה הגאונים ר' דוד לוריא ור' מתתיהו שטראשון, ויוצא לאור עם ציונים והערת מאת החכם המדפיס שלמה באבער.

ספריית שטראשון עמדה בקשר עם מה שמכונה היום הספריה הלאומית בירושלים, ובשנות השלושים היא החזיקה ביותר משלושים וחמש אלף ספרים. בשנות האימה קבוצה בשם "בריגדת הנייר" מבני הגטו היהודים ערכו מבצע הצלת הספרים, וחלקם הוחבאו בסביבת הגטו. לאחר שחוסל גטו ווילנא, אוצרות הספריה הועברו למחסן בפרנקפורט.

המשך יבוא...

[1] עיתון עברי ירושלמי מאותם הימים בעריכת יחיאל ברי"ל.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com