פרק א': סופר מפורסם היה לעם היהודי בשם ר' יעקב מארק, שחיבר ספר ביידיש "גדולים פון אונזער צייט" (ניו יורק תרפ"ז), שתורגם לעברית "במחיצתם של גדולי הדור" (גוויל תשי"ח).
בספר זה הביא ר' יעקב מארק סיפורים מכלי ראשון על מרנן ורבנן, ראש ישיבת טלז רבי אליעזר גורדון, ראש ישיבת וולאז'ין רבי חיים סולובייציק, אבי תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר, רשכבה"ג רבי יצחק אלחנן ספקטור, גאון תנועת המוסר רבי יצחק בלאזר, הגדול ממינסק רבי ירוחם ליב פרלמן, הגאון מלבי"ם ועוד.
ספרו של מארק מופיע כמקור בעשרות ומאות ספרי מונוגרפיות על גדולי ישראל, שכן מארק היה עסקן ציבורי דגול, והיה בעל האכסניה של גדולי ישראל שסמכו גם על הכשרות שלו, וממנו יצא לראשונה ספר אודות גדולי ישראל שאינו קשור למפלגה או לעניין אינטרסנטי, כפי שמהדיר הספר כתב בהקדמתו:
"כתיבתו של מרק היא חיה ובהירה ובדבריו נשתמר המגע הקרוב והאישי של המחבר שהיה מצוי במחיצתם של גדולי הדור שהוא מתאר, ולפיכך אין תימה שרבים מדבריו נתפרסמו כל כך".
במוסף שבת קודש של עיתון 'יתד נאמן' ר' יעקב מארק מוזכר לעיתים בתואר "הסופר ר' יעקב מארק".
בכרך הראשון של ספרו סופר רק על רבנים וגדולי ישראל מפורסמים ומובהקים. למרות שמארק רצה להכניס את תולדות הגאון הליטאי ר' מתתיהו שְׂטרָאשוּן בכרך השני עם העסקנים - המהדירים הכניסוהו לחלק הראשון, ומכך נראה היחס והערצה לר' מתתיהו של מהדירי הספר.
בסדרה מקיפה ננסה לפענח את דמותו השנויה במחלוקת של ר' מתתיהו, שאין חולק שהיה אחד מגאוני וחכמי ישראל, אלא שיש שסברו שהיה עם רגל אחת אצל "המחדשים – המשכילים" שצאצאיהם נמנים עם התנועות הרפורמיות. ישנם שטוענים שהוא היה כנגד הלבוש היהודי המסורתי, ואף דרש מהשלטונות שיגזרו על היהודים להורידו (ספוילר: זה לא נכון. פרטים בכתבות הבאות).
ר' מתתיהו חי ופעל בין השנים תקע"ח – תרמ"ו (1817- 1885) בנו של הגאון ר' שמואל שטראשון (הרש"ש בעל ההגהות), נולד בכפר שטארשון בפלך וילנא, ונפטר בוילנא רבתי.
לא שייך לתקופתנו
הסופר יעקב מארק העריץ ביותר את ר' מתתיהו, ובמשפט הבא הוא פותח את המונוגרפיה הקצרה אודותיו:
"בכל דור ודור יש אנשים גדולים שאנו מדמים בנפשינו – ואפשר שכך הדבר במציאות – שהם לא שייכים לתקופתם, ונדמה לנו שאילו היו אנשים אלה בעלי הכשרונות הגדולים חיים בדור אחר היו מגיעים למדרגה יותר גבוהה והיו ממלאים מקום יותר נכבד בהיסטוריה היהודית".
ישנם חוגים הטוענים בימינו שיש להשמיט את הגהותיו של ר' שמואל על הש"ס שבעלי דפוס וילנא הביאום בסוגרים לאחר דברי אביו, גם מחמת דבריו המפורסמים על גלגולי נשמות: "מכאן סתירה קצת לבעלי דעת הגלגול" (ראה: בבא מציעא קז, א)[1].
בסדרה מקיפה שתפורסם בבמה זו אי"ה, שתבוסס על דברי הסופר המפורסם ר' יעקב מארק, מחבר "גדולים פון אונזער צייט" (ניו יורק תרפ"ז), נפרסם מעט על פועלו וגאונותו של ר' מתתיהו שטראשון[2].
האם להכניס את ביאורי ר' מתתיהו שטראשון על המדרש?
כדי להבין את הפולמוס אודות דמותו של ר' מתתיהו והיחס בימינו אליו, נפרסם פה בפרסום ראשון אודות מכון תורני חשוב שמהדיר בימינו מחדש את 'מדרש רבה', והם מסתפקים האם להכניס את ביאורו של ר' מתתיהו שטראשון על המדרש, כפי שנדפסו אחר פטירתו בספר "מתת י-ה". (נקוה שסדרת מאמרים זאת, תהיה לתועלת, והם יקבלו החלטה נכונה).
שכלו ומוחו עצום
וכך מספר מארק: ר' מתתיהו שטרשון היה שייך לסוג האנשים שנבחנו במבחר המעלות שבן תמותה יכול להגיע אליהם. כח זכרונו היה פנומנלי, ושכלו היה עצום ומוחו חריף.
תפיסתו הייתה מהירה והיה בעל עמקות מימי נעוריו ועד פטירתו. כשישים שנה היה עוסק בתורה בכל יום בין עשר לחמש עשרה שעות, ובגאונותו הרבה היה בקי בכל התורה מראשוני הראשונים ועד אחרוני האחרונים. הוא היה פילוסוף חוקר ומקובל, וביחד גביר גדול ומיוחס.
המשך יבוא...
•
[1] בנוסף הזכיר האחרון את המשכילים מנדלסון, ווויזל כמקור תורני, אולם צעד זה לבד לא אומר מאומה. שכן ישנם עוד גאונים (ליטאים), שהזכירו אותם ואכמ"ל.
[2] הסדרה מבוססת על הגרסה המאוחרת בעברית. יצוין שישנם הבדלים בין שני הגרסאות.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com