הגר"ד לנדו הדריך את המחנכים איך לטפל בבחורים מתמודדים

למעלה מאלף מרביצי תורה, מתכנסים מדי שנה לכנסיית החינוך שנערכת על ידי ארגון לב שומע, הועידה התקיימה השנה, ביום שני השבוע באולמי בית ישראל בירושלים,

הגר"ד: "אבל לא כל אחד ד' נותן לו לשמוע אותם, להיכנס למציאות שלהם, תפקיד גדול מאד, אשרי מי שיש לו את זה בלימוד, דיברנו על לימוד זה דבר אחר זה מעניין, זה מאד מעניין, כן, איני יודע אם כל הדברים שדברתי כל כך פרקטיים, אבל אולי מסתמא חלק פרקטיים".

אחד המשתתפים: "כל מה שהראש ישיבה אמר זה למעשה".

הגר"ד: "אני שמח לשמוע".

אחד המשתתפים: "הראש ישיבה דיבר שצריך לאהוב, שאם אוהבים את הבחור זה עוזר לו, לאהוב את הבחור, לחיות אותו, לשמוח בו, אם אדם מטפל במישהו והוא רק מציע, זה נותן לו הנאת חיים, לא כל אחד בנוי לזה - אחד יותר אחד פחות.. ד' יעזור שנעשה את הדברים המתאימים והמוצלחים ולא נכשל בדברים לא מתאימים.

המשתתפים: "אמן".

הגר"ד: "מקוה שהשיחה הזו ...". הרב אליאב מילר: "תהיה בזה תועלת גדולה בעזרת ד'. הגר"ד: "תועלת – אתם תשפטו... שיחה כולה חיובית, כך אני חושב, אסור לי להגיד דברים, אבל כך יש לי הרגשה טובה וד' יעזור שהלאה תתקדמו ותחדשו בדברים".

הגר"ד: "אספר סיפור על הרב דסלר שהיה לי אישית איתו, על כבוד הבריות, איך שהוא כיבד את כולם, הייתה לו קביעות עם בחורים ואני הייתי אחד מהם ואיך שהוא כיבד את הבחור הזה, כל בחור. היה פעם אמרתי לו שראיתי איזה רעיון מיד הוציא עט והתחיל לכתוב, ראיתי באיזה ספר ואמרתי, התביישתי על המקום אני לא זוכר בדיוק, אבל הייתה לו ענוה טבעית שמאד מוכן לשמוע דברים שהתפלאתי".

הגר"ד: "אספר עוד סיפור שנראה לי מחודש מאד. פעם הוא קיבל מכתב מלונדון, מהרב שניידר, שהיה איש חכם מאד, ידוע שהחפץ חיים אמר שהיו צריכים ללחום נגד הקומוניסטים, והתחרט שלא עשו את זה - הוא שאל - למה אתם בארץ ישראל לא עושים מלחמה נגד אלו שמעבירים על הדת. למה? מה ההיתר? החפץ חיים אמר שצריך!".

הגר"ד: "אז הוא הקריא לי את המכתב - "וואס ענטפערט מען אים", מה עונים לו, וזה לא היה משחק, התביישתי עוד פעם, הכבוד שהוא רחש לשני היה מיוחד במינו כנה ואמיתי, ראו שהוא אישיות גדולה"

הרב אליאב מילר: "מה באמת עונים להרב שניידר"

הגר"ד: "הוא לא פנה לכתובת הנכונה, היה צריך לשלוח את זה לחזון איש ולבריסקער רב, מה שייך להרב דסלר, הייתה לו סיבה שהוא לא שלח, הם יודעים ואם גדולי הדור לא עושים את זה זה לא עסק שלו. החפץ חיים יכול להגיד את זה".

הרב אליאב מילר: "מה החזון איש היה עונה לו".

הגר"ד לנדו: "מאיפה אני יודע? היה לי פעם סיפור עם רבי יחזקאל ברטלר, הכרתם אותו, והוא דיבר איתי על נושא מסויים אמרתי לו אתה היית מקורב אצל החזון איש, תחשוב מה החזון איש היה עונה, החזון איש היה מפתיע אותנו, מה אני יכול לענות, פנה לכתובת לא מתאימה. לא משנה. היה איש צדיק. אולי אני מדבר דברים שכבר לא שייך לענין".

הרב מנחם לנדו: "שוב פעם, הם רוצים ברכה שיהיה סייעתא דשמיא בכינוס ובכל הפעילות שלהם".

הגר"ד: "הברכה מר' חיים בריסקער. אתם יודעים את הסיפור? סיפרתי את זה הרבה פעמים. הבריסקער'ס, לא מכחישים את זה. וזה הסיפור - ויהי היום, יום שישי בצהרים, בא יהודי לר' חיים, מתיישב על הכסא ובוכה. מה אתה בוכה? אז הוא אומר שאשתו חולה מאד והרופאים לא יודעים מה לעשות. מה אתה רוצה? לא יודע, בוכה. ר' חיים אמר לו: תראה, היום יום שישי בצהרים, יהודים הולכים למרחץ, תעמוד בשער המרחץ ותספר את הצרה שלך לאנשים ותבקש ברכה ותענה אמן והיה מי שיגיד לך ברכה מעומקא דליבא ותענה אמן. דאס איז דאס, לא אדם מיוחד מי שנותן ברכה מעומקא דליבא וענית אמן - זהו זה סיפור יפה?".

אחד המשתתפים: "בגלל שזה היה יום שישי אחרי צהרים או בגלל שזה עומקא דליבא".

הגר"ד: "לאוו דווקא, זה הזמן שאנשים עוברים, זה היה יום שישי, אז אנשים באים, הם רוצים את הברכה מעומקא דליבא. אה...  זה מה שסיפרתי. ד' יעזור שכל מה שאתם עושים – בהצלחה. אמן".