שופטי בג"צ, בהרכב בראשות השופט יצחק עמית, דחו היום (רביעי) את העתירות נגד הענקת פרס ישראל לספרות תורנית לראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף, על ספריו 'ילקוט יוסף'.
העיתרות הוגשו על התבטאויותו של הראש"ל בסוגיית הסדר מעמדם של תלמידי הישיבות והאמירה כי אם יחייבו את לומדי התורה להתגייס - הרי שהציבור החרדי יירד מהארץ. כמו כן התבטאויות נוספות בעניין הרפורמים ועוד.
השופט ציין בפסק הדין כי: "הרב יוסף אוחז בעמדה של מנהיג רוחני לקהילתו ולצאן מרעיתו, לעשרות ושמא מאות אלפי אנשים".
עמית ציין כי ההתבטאות בנושא עזיבת הארץ נאמרה לאחר הבחירה בראש"ל: "האיום בעזיבת הארץ נאמר על ידי הרב יוסף לאחר שניתנה המלצת הוועדה להעניק לו את פרס ישראל, ואין זה ראוי לצאת במסע דיג וחיפושים אחר התבטאויות כאלה ואחרות של חתן הפרס לאחר שוועדת הפרס המליצה בעניינו".
עמית הדגיש בסיכום פסק הדין כי: "אין להסיק מתוצאת פסק דיננו משום מתן הכשר או גושפנקא לאמירותיו המקוממות (לדעת עמית. י-כ) של הרב יוסף".
השופט כבוב כתב בפסק הדין: "מחייבנו להסיר את הלוט ולומר בקול ברור: אין עוד מקום להגשת עתירות התוקפות את החלטת שר החינוך להעניק את פרס ישראל למועמד כלשהו, יהיו התבטאויותיו הערכיות מכוערות ומבזות ככל שיהיו".
כזכור, חברי ועדת השופטים להענקת הפרס בתחום ספרות תורנית ומשפט עברי לשנת תשפ"ד המליצו פה אחד להעניק לראשון לציון את פרס ישראל לספרות תורנית על חיבור סט הספרים 'ילקוט יוסף'.
בנימוק ההחלטה כתבו חברי הוועדה: "מפעל-היחיד המונומנטלי של הרב יצחק יוסף הינו סדרת ספריו 'ילקוט יוסף' – למעלה מ40- כרכים גדושים בהלכות בכל שטחי החיים הנוהגים בימינו, כולל נושאים מגוונים ומורכבים שהתחדשו בשנים האחרונות, עד ימנו אלה.
"היצירה התורנית של הרב יצחק יוסף כוללת את כל ההלכות הנוגעות לאדם מישראל מרגע קומו משנתו ועד הליכתו לשינה, הלכות הנוגעות לימי החול, לשבתות ולכל המועדים והצומות, הלכות הנוגעות לאירועי שמחה ולאירועי עצב, לכשרות המזון, לאישות ומשפחה, לתפילות ולכהנים, ולנושאים הלכתיים אחרים.
"מדובר בחיבור המקיף ביותר בכל נושאי ההלכה בימינו, ובכלל זה נושאים חדישים בתחומי הטכנולוגיה וההלכה, רפואה והלכה, כלכלה והלכה ועוד. כמו כן עוסק הרב יוסף גם בנושאים רעיוניים ומחשבתיים, וכן בכללי פסיקה ושיטות לימוד התורה וההלכה.
"הטקסט ההלכתי כתוב בשפה ברורה, בתמצות יחד עם דיוק מירבי, ובסגנון בהיר ומובן השווה לכל נפש. כאן הראה הרב יוסף את כוחו בפסיקת ההלכה ובהפצתה לכל דורש. כל סעיף מלווה בהערות מרחיבות, בדיונים הלכתיים מעמיקים ומקיפים, ובמראי מקומות תוך בקיאות מפליאה בכל מה שנכתב באותו עניין בספרות ההלכתית מהתלמוד, הגאונים, הראשונים, האחרונים ועד לרבני דורנו.
"בכך הראה הרב יוסף את כוחו הלמדני והמעמיק לתועלת תלמידי חכמים העוסקים בפסיקת הלכה למעשה.
"זכה הרב יוסף שסדרת ספריו נפוצה מאד בישראל ובעולם – בישיבות, בבתי המדרש, בבתי הכנסת, בספריות הכלליות והאקדמיות, ובבתים פרטיים. הפופולריות והחשיבות הרבה של סדרת ילקוט יוסף באה לידי ביטוי גם בעובדה שהיא תורגמה לשמונה שפות, מצב תקדימי בספרות התורנית.
"הרב יוסף בקי היטב בספרות התורנית של הרבנים הספרדיים והן בספרות התורנית של הרבנים האשכנזים, ובכך מתייחדת הספרות התורנית הלכתית שלו כמאגדת את תורתם של כל הפוסקים מכל העדות ומכל המגזרים
"יתר על כן, היבול התורני של הרב יצחק יוסף איננו מוגבל רק לסדרה המונומנטלית 'ילקוט יוסף'. הרב חיבר עשרות חיבורים תורניים נוספים, ובהם שו"ת הראשון לציון, ביאורים על הגדה של פסח, כללי הגיור וגירות כהלכה, אוצר דינים לאישה ולבת, קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, דיני חינוך קטן ובר-מצווה, כיבוד אב ואם, עין יצחק, שולחן המערכת, סידור חזון עובדיה, ועוד רבים.
"פרסומיו התורניים מעמידים את הרב יצחק יוסף בשורה אחת עם גדולי הפוסקים של הדורות האחרונים".