בחול המועד פרסמנו מאמר העוסק בעיר בני ברק העתיקה היכן שרבותינו חגגו את ליל הסדר המפורסם.
בכתבה זו הזכרנו (בהסתייגות מסוימת), את הדעה שהתלמידים הודיעו לתנאים על זמן קריאת שמע שהגיע, כיון שליל הסדר נחגג מתחת לאדמה, בהתחשב שהימים היו ימי מרד בר כוכבה, ורבי עקיבא שישב בראש המסובין, היה נושא כליו של בר כוכבא, והיה לוחם בפועל במרד זה. לכן רבותינו ז"ל הסתתרו מהרומאים מתחת לאדמה, וכשעלה עמוד השחר, הם לא הבחינו באור המתפשט והוצרכו תלמידיהם לומר להם זאת.
תגובה מרתקת קיבלנו מהארכיאולוג ד"ר יצחק אשל ממיתר החוקר את מה שהוא מאמין שהוא ארכיון בר כוכבא הכולל 4000 תעודות שהתגלו לדבריו בידי ערבים בדרום הר חברון במערכות מסתור מתקופת בר כוכבה. בארכיון זה במקביל למטילי זהב שהתגלו, גילו מקומיים אוצר שלא יסולא מפז: 4 אלפי תעודות בכתב דעץ הדומה למטבעות מ'מלחמת החורבן' (המרד הגדול) וממלחמת בר כוכבא, השופכים אור חדש רב על 4 שנות המלחמה של שמעון נשיא ישראל הידוע כבר כוכבא.
יצוין שארכיון זה הנחקר זה 20 שנה שלא פורסם עדיין, זכה לביקורת של חוקרים אנונימיים שלא הזדהו בשמם ובצדק, משום שלא ראו או חקרו את כ-4000 התעודות וכ-300 הכלים השייכים לארכיון ההיסטורי היחיד שנתגלה עד היום בארץ ישראל. זאת בשונה מקבלתן של כ-25 אגרות בר כוכבא שנתגלו משנות החמישים של המאה ה-20 ואילך במערות מפלט ומסתור בערוצי הנחלים העמוקים היורדים לים המלח כמו משמר, חבר, צאלים, דוד ומורבעת הכתובים כולם בדיו על חומרים אורגנים (קלף, עור, עץ וכו') ע"י סופריו המיומנים של בר כוכבא ברובם בארמית ואף יונית, ולכן לא נחתמו ע"י בר כוכבא אך הינם ודאי אמת ממלחמת בר כוכבא.
לדברי ד"ר אשל ר' עקיבא הקשיש ודאי לא לחם בעצמו לצידו של בר כוכבא, ולא 'נשא את כליו' כדבריו המטפוריים של הרמב"ם.
לדבריו, התנא ר' עקיבא הסיק כי שמעון הוא 'מלך המשיח' בגלל הישגיו המדהימים בפתיחת המלחמה: שחרור ירושלים, הר הבית, שהובילו למנוסת הרומאים ממרכז וצפון יהודה. הוא לא דבר על ההכנות למלחמה בשנת 130 שמומשו רק בשנת 132 ולכן היה לו חלק בייזום, תכנון וביצוע מלחמת 4 השנים. לדבריו את המלחמה יזם כוהן גדול פעיל מ'בני צדוק' מתנגדיהם של חכמי הפרושים ובהם ר' עקיבא, למרות שר' עקיבא עצמו הסיק בניגוד לרוב חבריו החכמים כי מדובר ב'מלחמת מצווה'.
להלן תגובתו של ד"ר יצחק אשל שהואיל להשלימה עבור מאזיני 'כיכר השבת':
לכותב ישראל שפירא שלום
קראתי בעיון את דבריך. כל דבריך נראים כאילו בסדר פרט לכמה מהערותיי על הקשר המקובל בציבור, בספרות ובמחקר שהיה בין ר' עקיבא ושמעון בן כ'וזיבא הוא שמעון נשיא ישראל/בר כוכבא. לדבריך ''שכן הימים היו ימי מרד בר כוכבא ורבי עקיבא שישב בראש המסובין היה נושא כליו של בר כוכבה והיה לוחם בפועל במרד זה".
אחרי 20 שנות חקירת ארכיון המלחמה שלא היה ידוע של שמעון בן כ'וזיבא (כך נכתב שמו עד שהוכתר כ'נשיא ישראל' ע"י הכוהן הגדול אברהם בן לוי בן צדוק, שכנו בכ'וזיבא), אנו יכולים לבשר לך ולקוראיך הנכבדים שר' עקיבא לא נשא את כלי שמעון (כטענתו המטפורית של הרמב"ם) וודאי שלא נלחם באותה מלחמה (לא מרד).
למעשה הוא כלל לא הכיר/פגש את שמעון החקלאי הצנוע, לא עד או במלחמה בה פתח שמעון שהומרץ ע"י שכנו, הכוהן הגדול של 'בני צדוק' (בשונה מהאוליגרכיה מדושנת העושר של 'הצדוקים'), בי"ז באלול תתצ"ב (15.8.132, ע"פ מועד 16 במגילת תענית). כנ"ל גם חוסר מגע מתועד ביניהם במלחמה, למרות תמיכתו האידיאולוגית בשמעון לאור הישגיו הגלויים לכל על פיהם קבע שהוא 'מלך המשיח' ובה תמך כידוע הרמב"מ. למיטב ידיעתנו הוא לא הפיץ את דעתו ברבים, כולל לא באוזני שמעון נשיא ישראל. כולה כוונה לדיון עם חבריו חכמי הפרושים שנראה כי רובם אכן חלקו עליו. עמדה שהומחשה לדעתי בשילוחו של התנא יוחנן בן תורתא שהביע את דעתם: 'עקיבה. יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבוא' (ירושלמי, תענית ד, ה, ס"ח ע"ד).
נראה שר' עקיבא הרציונליסט נפעם מהישגיו הצבאיים של שמעון כבר בפתיחת המלחמה: שחרורה הניסי של הקולוניה איליה קפיטולינה שהוכרזה ע"י הקיסר הדריאנוס בטקס הרומאי של 'חריש העיר' שעשה בשמו הנציב טינאוס רופוס ב-ט' באב תתצ"ב (8.7.132). שמעון וכ - 1518 לוחמי עוצבתו, שליש מהם לוחמות ובהם בנו ובתו, שיחררו במהלך מתוחכם בליל ט"ז עובר לבוקר י"ז באלול תתצ"ב (15.8.132) את ירושלים, והשיבו את עטרת שמה, 38 ימים אחרי שהוכרזה כ'איליה קפיטולינה' הפגאנית. ימים לאחר מכן שוחרר גם הר הבית ממשמר רומי ושמעון זכה לתוספת לה לא צפה: בריחת כל יחידות הלגיון הרומאי העשירי פרטנסיס ממחנותיו במרכז ובצפון יהודה בעקבות הבסת משמר מפקדתו במצודת איליה קפיטולינה/ירושלים, שהשלימה את הבסת משמרותיו בעין גדי ויריחו ערב התקיפה (בתחילת אוגוסט 132).
להבנתנו ר' עקיבא עלה לרגל (שמות כ"ג: יז, דברים ט"ז: טו), עם ההמונים בסוכות תתצ"ג ועבר שם חוויה רגשית על גבול המיסטית בחידוש הטקס העתיק של 'קרב ה' ביום ראשון של חג סוכות. אותה חוויה מכוננת היא שהוליכה אותו להבנתנו למסקנה כי שמעון האלמוני בו חזה לראשונה שם ומרחוק כדברי תלמידו שמעון בר יוחאי, הוא 'מלך המשיח'. כאמור כל זאת רק ע"פ הישגיו הגלויים לכל, בלי שידע דבר על 'מטרת העל' לפשיטת שמעון על ירושלים ולשחרור הר הבית. מאז תמך ר' עקיבא בשמעון שנחשף לתדהמתו גם כ'נשיא ישראל', במטבעות מחזור ההפקה השני בשנה א' (מטבת תתצ"ג) ובכל המלחמה, עד שנרצח כאחד מ-10 הרוגי המלכות. לכן ניסה לאתר את יורשי בית אבטינס בעלי מגילת הסממנין היות שהסיק בדין על חידושה הקרוב של עבודת הקורבנות במקדש, מהלך שהושלם בשנה ב'. נעיר שהמקדש המשוקם נשאר ריק מפעילות, להבנתנו עד חנוכתו בתום 70 שנות זעם ה' (ירמיהו כ"ה: יא, כ"ט: 10, דבה"ב' ל"ו: כא ) וכן, עד הסרת התנגדותם ההלכתית של הכוהנים 'בני צדוק' שיפיקו אפר מטהר מ'פרה אדומה' ע"פ שיטתם. בכל אלה אין כאמור רמז שר' עקיבא היה נושא כליו המטאפורי של שמעון נשיא ישראל וודאי שלא נלחם לצידו באותה מלחמת 4 השנים. הוא כחבריו חכמי הפרושים לא היו מעורבים בלחימה ובשיקום ירושלים והמקדש ולכן לא נזכרים אפילו ברמז באלפי תעודות הארכיון. זאת בתיאום להתעלמותם בכל כתבי חז"ל מהופעת 'בני צדוק' שנעלמו לשיטתם מעולם ההלכה כבר בימיו של יותנן הוופסי החשמונאי, במאה ה-2 לפסה"נ.
לסיכום - ר' עקיבא ודאי הסיק ששמעון האלמוני מבחינתו הוא 'מלך המשיח' כפי שמסר לחכמים תלמידו המובהק שמעון בר יוחאי. אך זאת לאור הישגיו המדהימים בשחרור ירושלים, הר הבית וגירוש הרומאים מיהודה. לו כלכל חבריו חכמי הפרושים לא היה חלק בתכנון קל וחומר בביצוע מהלך ההתאבדות של שמעון בן כ'וזיבא ולוחמיו/לוחמותיו הנועזים שהומרץ ע"י שכנו הכוהן הגדול של 'בני צדוק'. בארכיון נחשף שובם המפתיע של 'בני צדוק' לזירה ההלכתית/פוליטית אחרי מאות שנות קיום נסתר, תחילה בקומראן (150 – 4 לפסה"נ) ולבסוף בעיר כ'וזיבא (עד המלחמה בשנת תתצ"ב). ר' עקיבא וחבריו חכמי הפרושים, היו מאז יריביהם ההלכתיים והפוליטיים של 'בני צדוק', בעיקר על בסיס גישתם ההלכתית של התורה שבע"פ כנגד 'בני צדוק' שניהלו את המקדש מימי שלמה עד ימיו של יהודה המכבי ודבקו ב'תורה שבכתב'. כל זה כאשר הוא כאחרים לא ידע אז ומאז דבר על מהותה של 'מטרת העל' בגללה האיץ אברהם בן צדוק בשכנו שמעון לצאת לפשיטת ההתאבדות שהפכה כאילו מעצמה למלחמת 4 השנים ולשחרר את ירושלים והר הבית. אותה 'מטרת על' סודית שהושגה כבר בטבת תתצ"ג, היית סודית אז ונותרה כך מאז עד לפיענוח כתריסר תעודות בהן אותו סוד שאין שני לו מתוך כ - 4000 התעודות של ארכיון המלחמה שהופקד בידנו.
אם אתה ומאזיניך ירצו ללמוד על המחקר וארכיון המלחמה, תוכלו למוצאו בכמה הקלטות שלי ביו טיוב של ד"ר אורי מילשטיין המוצגות ביו טיוב של 'מילשטיין אשל'.
מועדים לשמחה ובצפייה לבשורות טובות,
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com