"כבן שבעים": ר' אלעזר בן עזריה היה קירח וחסר שערות?

• "הרי אני כבן שבעים שנה" | מה הפשט בדברי הרמב"ם שלא צימח זקנו?
• "הרי אני כבן שבעים": האם רבי אלעזר שיבח את עצמו היה ראוי לנס?

הדיון מתחיל מקטע ממסכת ברכות פ"א מ"ה (שצוטט בהגדה של פסח) בו נאמר: "הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות", ובגמרא (ברכות כ"ח א) נאמר הפירוש המפורסם שלאחר שמונה ראב"ע לנשיאות - בין לילה צימח זקנו, כיון שהיה כבן 18 בלבד, לאחר שאשתו אמרה לו שהוא חסר שערות לבנות כראוי להדרת פנים של נשיא. 

בקובץ אור ישראל (מאנסי) נט, (שנה טו ג) החל מעמוד 192 דן בסוגיה זו החוקר התורני החסידי הרב ישראל דנדרוביץ (מגיד שיעור שיעורי הירושלמי בקול הדף, ומחבר ספר 'הנחמדים מזהב') בן העיר ערד, ובמאמר נפלא ביותר עושה סדר בדברים, ומצטט יקרות ונוראות מרבותינו, בין היתר הוא דן על הירושלמי ש"סותר את דברי עצמו מן הקצה אל הקצה", וכן ש"יתכן שהפיסקא בבלי אינה אורגינלית והיא נוספה בתקופה מאוחרת".

עוד מביא הרב דנדרוביץ שרבינו ניסים גאון מביא בשם ירושלמי שר' אלעזר בן עזריה היה קירח וחסר שערות, וא"כ רבה הקושיה על דברי הבבלי על י"ח שורות של זקן שצימח לו בן לילה.

הרב דנדרביץ במאמרו עומד על כך, שמשנה זו היא נדירה ביותר, שכן התנאים והאמוראים לא מתייחסים לגילם ולמניין שנות חייהם, וגם בקטע זה שמעיד על עצמו ראב"ע יתכן שהמדובר על מליצה בעלמא.

מחלוקת בבלי ירושלמי

גרסת תלמוד ירושלמי במסכת ברכות (פ"ד ה"א) וכן במסכת תענית (פ"ד ה"א), שאכן ראב"ע לא היה כלל כבן שבעים שנים, ובשינוי מבבלי שגרס שהיה כבן 18, בירושלמי הובא שגילו היה 16 בלבד: "ומינו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה בן שש עשרה ונתמלא כל ראשו שיבות". רבינו דוד אבודרהם מצטט את ירושלמי זה, אלא שהגרסה שהייתה לפניו, היא שראב"ע היה כבן י"ג שנים בלבד. (ר"ד אבודרהם בפרושו על ההגדה).

מצינו כמה מהראשונים והקדמונים שלא ציטטו את דברי תלמוד בבלי בסוגית "הרי אני כבן שבעים שנה", אלא את דברי תלמוד ירושלמי והרב דנדרוביץ מצטט את מהר"ץ חיות, והאדמו"ר בעל המנחת אלעזר זי"ע שסברו שיש לסמוך בענייני אגדות ארץ ישראל, על רבותינו מתלמוד ירושלמי ולא בבלי (הגהות ר"צ חיות גיטין ז' א'. מאסף 'הכוכב' תשרי, תרצ"ז סי' נא).

בעל 'העמודי אש': הקטע מבבלי הוספה מאוחרת

הגאון רבי ישראל אייזנשטיין בעל 'עמודי אש' בקונטרס 'עמודי ירושלים' (ברכות פ"ה ה"א) אמנם התפלא על הראשונים שהשמיטו את דברי הבבלי, והעלה סברה המבוססת על המובא בספר יוחסין שקטע זה מבבלי אינו פיסקה אורגינלית ומקורית בתלמוד, אלא הוספה מאוחרת יותר, ולכן העדיפו הראשונים את דברי הירושלמי.

וכך גם הובא בספר 'כתבי העילוי מראקוב' לר"א אלליהו פוזניאקוב (ירושלים תשכ"ג עמ' ל"ה)  שכתב "אינו מעיקר הגרסה, אלא מתוספת הגאונים הוא". וכן כתב הגאון רבי יוסף זכריה שטרן משאוויל (זכר יהוסף, על ההגדה, וילנה תרנ"ט) והעלה אפשרות שיש בבבלי הוספות מאוחרות.

במאמרו מצטט הרב דנדרוביץ את דברי רבינו נסים גאון, ר"י בן יקר, הרא"ש, את בעלי התוספות ועוד רבים ומיישב ומסדר את הדברים באופן נפלא עי"ש.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com