הפרק האחרון: מסתבר שכמו שבימינו ישנם רבנים שנויים במחלוקת האם הינם יראים ושלמים, כך גם בדורות עברו, וכך דינו של החכם[1] אהרן ווירמש (חי במפנה המאות י"ח – י"ט בצרפת), צף ועומד. ישנם המצטטים אותו בכבוד, ואחרים לא.
כפי שפרסמנו מרן הגר"ע יוסף הזכיר בפסקיו את ספרו ר' אהרן ווירמש 'מאורי אור' (אותו הגדיר "עינו הבדולח - גאון בישראל"), לצד גדולי הפוסקים המובהקים, לעומת הגאון רבי יעקב חיים סופר שסבר שדינו כאחד הרפורמים המוקדמים ואלו שהזכירוהו, לא עמדו על טיבו.
- נפוליאון רצה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל ונתפס כ"משיח"
- קורות חייו והצלחתו של נפוליאון בדרך להקמת מדינת היהודים
- משיח השקר נפוליאון: הנסיגה שגנזה את החלום של היהודים
- הרב שעמד בראש הסנהדרין של נפוליאון - היה רפורמי או מגדולי ישראל?
- הרב שפקפק במנהג גניבת אפיקומן ואמירת חד גדיא
- הרב שזלזל קשות במנהג טעימת התבשילים בערב שבת
- כשהגר"ע יוסף לימד זכות על הרב שהתנגד למנהג טעימת התבשילים
- "חדירת המעצמות" שסייעו ליהודים לעלות לארץ הקודש
- הרב השנוי במחלוקת שצוטט בהרחבה בהלכות חג הפסח
מי שיצא להגנתו של בעל 'מאורי אור', הוא הרב אביתר מלאכי שמחזיק ברשותו מהדורה ראשונה של ספר 'מאורי אור' עם הערות, שיתכן שהם של המחבר עצמו.
הרב מלאכי הפנה אותי לקובץ 'בית ועד לחכמים' המזוהה עם תלמידי חכמים מחסידות סאטמר, שהוא אחד הקבצים התורניים החשובים בימינו העולה על שולחנם של גדולי ישראל.
הקובץ יוצא לאור ע"י "מערכת בית ועד לחכמים שע"י מבצר הכוללים דקרית יואל יצ"ו בנשיאות כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א".
העורכים הינן הרב יעקב שלמה ארי' רובינפעלד, הרב זאב אהרון טעללר, הרב יוסף צבי בנעט והרב יואל יצחק שטרען, ועל חברי המערכת נמנים נציגים מכוללים מפורסמים, כ'תורה ויראה וומסב"ג, כולל דברי יואל בארא פארק, כולל ברך משה מאנסי, כולל תורה ויראה מאנטריאל, כולל דברי יואל בארא פארק, ועוד.
בקובץ שיצא לאור בחודש אב תשס"ט בעמ' 341 כתב ר' יואל (בר"ב) לעפקאוויטש מכתב למערכת, תגובה העוסקת בסדר פרשיות השבוע (כתגובה למאמר קודם שטען שחלוקת פרשיות התורה, נעשתה "ע"י כומר אחד או מלמד עם הארץ"), וטען שמחבר ספר 'מאורי אור' היה "נוטה לרוח הזמן וההשכלה, וספריו לא נתקבלו בבתי בני ישראל", וכך דבריו המלאים:
"מה שהבאתם בשם ספר מאורי אור, שמעתי פעם שמחברו היה אחד שנטה לרוח הזמן, רוח ההשכלה וספריו לא נתקבלו בבתי בני ישראל (ועין משש"כ הבני יששכר דברים חריפים בעניין זה בספרו דרך פיקודך מל"ת י"א בל ימצא)".
בסיום תגובתו, הודה הכותב למדור "הרחבת הדעת, שמרחיבין דעת בני אדם בחכמה ובידיעות שונות".
מערכת 'בית ועד לחכמים' הגיבו כנגד וטענו שבעל ה'מאורי אור' היה ת"ח מתלמידי השאגת אריה, שהחיד"א הזכיר כדלהלן:
"ומה שכתב אודות הספר מאורי אור, לא נאריך בפרטי הדברים רק בקיצור מה שנוגע לדבריו. הספר מאורי אור חיבר הגאון ר' אהרן ווירמיש זצ"ל מגדולי תלמידי השאגת אריה בעיר מיץ, ושימש אח"כ ברבנות בעיר מיץ, גם שימש בין חברי הסנהדרין שהקים נאפאליון בצרפת בשנת תקס"ז, נפטר בשם טוב ט"ו אייר תקצ"ו. וז"ל החיד"א (שה"ג חלק הספרים מע' מ' אות י"ד) "מאורי אור מורה מקום ובקיאות גדול בכל התלמוד וחברו מהר"ר אהרן וירמש דיין ק"ק מיץ, ויש בו בקצרה איזה חידושים, ונדפס ח"ב מאורי אור ובו חידושים על הש"ס ונדפסו בק"ק מיץ, ועתה בא לידי מאורי אור ח"ב בשלימות וח"ג על הש"ס", עכ"ל.
בהמשך התגובה של עורכי הקובץ לתגובה שטענה שלא היה להם להזכיר את ''מאורי אור', הזכירו העורכים את רבותינו האחרונים ושו"ת שציטטו את 'מאורי אור' כשו"ת אפרסקא דעניא, דרכי תשובה, מנחת אלעזר, ליקוטי מהרי"ח, מעדני שמואל, שו"ת זכר יהוסף, באר יעקב, שו"ת אמרי יושר, מאסף לכל המחנות, קצה המטה על מטא"פ, שדי חמד, פרדס יוסף, פתח הדביר, ובספר תורת חיים (או"ח סי' ר"ס אות ו') כתב "שגדול מאד היה בחריפות ובקיאות בנגלה ובנסתר כנראה מכל ספריו".
בקובץ 'בית וועד לחכמים' ציינו שאף בספרי גדולי זמנינו הובאו לרוב דבריו, כמרן הגרש"ה וואזנר בשו"ת שבט הלוי, שו"ת להורות נתן, שו"ת חלקת יעקב, שו"ת בית ישראל, שו"ת זקן אהרן, ושו"ת בצל החכמה[2].
מסכמים עורכי 'בית ועד לחכמים' את תגובתם בהאי לישנא: "עכ"פ אחר שראינו כל גדולים הללו מביאים דבריו לרוב, אין מן הנמנע לקובץ בית וועד לחכמים להעתיק מדבריו החשובים".
כאנולוגיה לדברי הרב המגיב שטען שהמאורי אור היה משכיל וציין "ועין משש"כ הבני יששכר דברים חריפים בעניין זה בספרו דרך פיקודך מל"ת י"א בל ימצא", כתבו עורכי הקובץ "אחרי כתבי כ"ז מצאנו וראינו עוד גאון אחד מביא מדבריו, ה"ה הגה"ק בעל בני יששכר זצוק"ל בעמח"ס דרך פיקודך (בספרו אגרא דכלה פרשת בחוקתי).
לא ברור לי מהי דעתו של הבני יששכר על ספר 'מאורי אור', ואולי הגולשים ישכילו אותי בינה.
[1] בראשית הכתבה בחרנו לכנותו כ"חכם", לאחר שנחלקו עליו גדולי ישראל האם היה ירא"ש, או משכיל מראשוני הרפורמים, ומי אנו נתערב במחלוקת זו.
[2] אין תימא על העורכים חסידי סאטמר שלא הזכירו בתגובתם את מרן הגר"ע יוסף שציין ל'מאורי אור' בדחילו ורחימו פעמים רבות.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com