היום (שלישי) עם ישראל מציין את ראש חודש ניסן, החודש הראשון לחודשי השנה וראש השנה למלכים, המרצה הרב מיכאל סורוצקין מגולל בשיעור נפלא את שיטת הרמב"ם המחודשת במצוות קידוש החודש.
הנקודות בשיעור
● שיטת הרמב"ם הידועה, מה קורה באופן שלא באו עדים בתחילת החודש להעיד על מולד הלבנה ובית הדין שישב בלשכת הגזית עיבר את החודש הקודם, ועשאו חודש מלא בן שלושים יום, ולאחר כמה ימים באו עדים והעידו על מולד הלבנה שהיה בזמנו בליל ל' של החודש שעבר, בית הדין הגדול מקדש את החודש שעבר למפרע והחודש הקודם נעשה לחודש חסר בן 29 יום בלבד. מה שנחשב עד עדותן ליום ל' של החודש הקודם נקבע ליום א' לחודש הנוכחי.
● כתוצאה מקידוש רטרואקטיבי זה, הרי שאם עד שעת עדותן עברו שנים עשר ימים מהחודש הנוכחי והתאריך הנוכחי הוא י'ב בחודש, הרי שעם קבלת עדותן משתנה הלוח באמצע החודש והיום הנוכחי נקבע ליום י"ג בחודש.
● לפסק מחודש זה השלכות מהפכניות על לוח החודש והשנה. השאלה בה התחבטו גדולי האחרונים במקרה בהם עבר יום הכיפורים בו צמו כולם והגיעו עדים וקדשו את החודש למפרע, נמצא כי מה שנחשב עד כה לט' בתשרי - ערב יום הכיפורים, היה באמת יום הכיפורים ובו אכלו ולא צמו כל כלל ישראל בטעות!
● עוד השלכה מרחיקת לכת תהיה בחג הפסח, שאם יבואו העדים בחוה"מ להודיע על קידוש החודש למפרע, יקוצץ משך החג למשך ששה ימים בלבד!
● שיטת המנחת חינוך שבאמת כל מה שמנו עד עתה היה כדין, ואם קדשו את החודש לאחר יוה"כ, הרי שהתענו כדין, ורק שמכאן ולהבא מונים את ימי החודש למפרע מיום ל' לחודש שעבר, ורק ביום י"ב, עת בה הגיעו העדים נעשה "שידוד המערכות" ונהפך יום י'ב בחודש ליום י"ג.
● דיוקים נוספים מלשונות הרמב"ם בהלכות קידוש החודש מוכיחים בעליל כי בימי חוה"מ סוכות ופסח, ביה"ד לא מקבל את עדות העדים הבאים להעיד על קידוש החודש למפרע.
● הסוגיא הנפלאה במסכת ערכין המספרת את סיפור שירת הלויים בימי חג הפסח בימי חזקיהו המלך בהם מוכחת שיטת הרמב"ם בנושא זה.