בג"ץ רוצה להפיל את ממשלת ישראל בעיצומה של מלחמה, ולכן הוא מנסה למחוק את החינוך היהודי החרדי בישראל. לא גיוס, ולא נעליים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
שתי מטרות שם לו בג"ץ לנגד עיניו: להפיל את הממשלה הנוכחית, ובעיקר, למחוק את החינוך החרדי מעל פני האדמה - היה לא תהיה.
בושה לבית המשפט העליון שאינו יותר טוב מהאו"ם שמפלה את ישראל וקורא להפסיק את התמיכה העולמית במדינת היהודים.
בית המשפט העליון בישראל עושה את אותו מעשה מפלה שאומות העולם עושות לישראל - למגזר ששומר על האמונה היהודית ומגן על ישראל בזכות לימוד התורה.
הפסיקה של בג"ץ למניעת תקציבים ממוסדות חינוך חרדים בישראל אינה רק מפלה, אלא גם מבישה. החלטה זו נוגדת את זכויות היסוד והחירויות של הקהילה היהודית החרדית בישראל, שזכותה לעסוק ולחנך את ילדיה בהתאם לאמונתה.
הקריאה למחוק את החינוך החרדי אינה רק מפלה, אלא היא גם מצג שווא של דמגוגיה זולה. עם רק כ-65,000 תלמידי ישיבה, שהם פחות מאחוז מכלל אוכלוסיית ישראל, סכום המימון שהם מקבלים הוא זעום בהשוואה לכלל האוכלוסייה. גיוס או לא גיוס, כספי הצדקה שתלמידי הישיבות מקבלים מהמדינה הם אלו שמעניקים לה את זכות קיומה.
החלטת בית המשפט העליון בישראל להתמקד בחינוך החרדי היא מהלך מוטעה ומסוכן שמערער את בסיס החברה הישראלית. התורה היא נשמתו של העם היהודי, ולתקוף את הלומדים ומקיימים את התורה אינה רק פגיעה בחופש הדת אלא גם בגידה בערכים שעליהם הושתתה ישראל. ללומדי התורה יש תפקיד חיוני בשימור המורשת והזהות היהודית, ולפגוע בחינוכם משמעו להחליש את מרקם האומה.
יתר על כן, העיתוי של פעולות אלו מטריד במיוחד. בתקופה של מלחמה וסכסוך, האחדות חשובה מתמיד. פיצול האוכלוסייה ועוררות סכסוכים פנימיים רק מחליש את ישראל ומחזק את אויביה. במקום לתקוף קבוצת מיעוט בתוך המדינה, יש להתמקד באיחוד כעם אחד כדי להגן מפני איומים חיצוניים ולהגן על ארץ ישראל.
כפי שההיסטוריה הוכיחה לנו, לחימה פנימית ופילוג הובילו לנפילה, לגלות של אומתנו ולחורבן בית המקדש לפני אלפיים שנה. הגיע הזמן ללמוד מטעויות העבר שלנו ולשאוף לאחדות, כבוד והבנה הדדית. אפליה נגד מוסדות חרדים היא לא התשובה, אלא צעד בכיוון הלא נכון.
לאורך ההיסטוריה, התמודד העם היהודי עם אינספור אתגרים ואיומים על קיומו. מהגלות מישראל בחורבן בית המקדש ועד לזוועות השואה, העם היהודי סבל תלאות בלתי נתפסות כאשר רק השבת ולימוד התורה מגנים עלינו ומחזיקים אותנו יחד במשך אלפי שנים.
החלטת בית המשפט העליון למחוק מוסדות חרדים, הממלאים תפקיד מכריע בשמירה על המורשת והזהות היהודית, אינה רק מפלה אלא גם פוגעת באחדות האומה.
בושה. אכן בושה שרק 65,000 לומדי תורה שהם כאמור פחות מאחוז מכלל אוכלוסיית ישראל ומוכפשים בשקר כבעיה של מדינת ישראל, כאשר למעשה הם מהווים חלק מהותי בשמירה על האמונה והעם היהודי. פעולותיו של בית המשפט העליון מפלגות עוד יותר אומה שברירית ממילא, במיוחד בתקופה שבה אחדות חיונית להתמודדות עם איומים חיצוניים כמו חמאס וחיזבאללה.
במקום לתקוף ולהשתיק את הקהילה החרדית, יש לקרוא להגברת המימון והתמיכה במוסדות הללו. אל לנו לשכוח את התרומות שהאוכלוסייה היהודית החרדית תורמת לישראל, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רוחנית.
בתקופה של מלחמה וחוסר ודאות, אחדות היא ערך עליון. עלינו להתאחד כאומה ולהוקיר טובה לאלה המקיימים את מסורותינו ומגנים על ארצנו בזכות התורה. הגיע הזמן שבית המשפט העליון והשמאל הישראלי ישקלו מחדש את מעשיהם ויפעלו לבניית אומה חזקה ומאוחדת יותר.
בכך שאנו פועלים באופן הרסני ומאפשרים לקונפליקטים פנימיים מבוססי פוליטיקה להאפיל על הטוב הגדול יותר, אנו חוזרים על טעויות העבר. זה הכרחי שנתחבר כקהילה, ללא קשר להבדלים בינינו, כדי להתגבר על האתגרים העומדים בפנינו.
אם לומר את האמת, כשהמספרים הוצגו בפומבי, צריכה להיות דווקא זעקה ציבורית הקוראת ליותר מימון למגזר קטן כל כך במקום לקרוא לדחות את התורה שמקיימת את העולם והיא נשמת האומה היהודית.
עלינו לשאול את עצמנו, האם אפשר לחיות מקצבה זעומה של 395 ש"ח בחודש לבחורים ו-650 ש"ח עבור אברך נשוי, שאינו מכסה ולו במעט את הצרכים הבסיסיים של משפחה בישראל?
כמות זעומה זו יכולה לספק כמה ימים של מצרכים במקרה הטוב, מה שמותיר רבים בדוחק ועוני מחפירים.
ולמרות זאת, לומדי התורה ממשיכים להגן על עם ישראל בגופם ובנפשם ומוותרים על חיי רווחה עבור קיום נשמת העם היהודי.
אולם, בפסקו בשבוע שעבר, בית המשפט העליון צייר את התמונה כאילו משלמי המיסים בישראל תומכים בחיי יוקרה של החברה החרדית. התלמידים הללו מקריבים את כל מה שיש להם כדי ללמוד תורה. בעוד בעצם הם חיים על לחם ומים, בית המשפט העליון והשמאל בישראל מעזים לכפות דמגוגיה זולה על האומה כאילו היא תומכת באוכלוסייה שלמה שחיה חיי יוקרה במקום לומר לאוכלוסיית ישראל את האמת.
יתר על כן, התיאור של יהודים חרדים כמי שאינם תורמים לחברה היא תפיסה מוטעית. במציאות, הקהילה החרדית מהווה אחד המגזרים התומכים הדדית והמסורים בישראל, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פיזית. זה לא צודק ללעוג או לערער על תרומתם למדינה.
כמה זה מביש שמערכת החינוך בישראל לא מלמדת את ילדיה 'שמע ישראל' ומתנהגת כבתי ספר רוסיים בתקופת מסך הברזל, שלא מאפשרת לילדים להניח תפילין או לקלוע חלות לפני כניסת השבת במדינת היהודים עצמה, בגלל סיבות של "כפייה דתית".
האם החינוך החילוני הוא זה שאנחנו רוצים שיחולקו אליו כספים של משלמי המיסים?! לחצי האחוז מהאוכלוסייה בישראל יש זכות וחובה ללמוד תורה ולעזור להגן על האומה היהודית באמצעות לימוד התורה שלו.
לעם ישראל חשוב להכיר בתרומת הקהילה החרדית ולעמוד בסולידריות עם כל מי ששומר על מסורות וערכי האומה. התורה אינה נטל אלא מקור לכוח והגנה, ויש להכיר ולתמוך במי שלומד אותה, לא לתקוף ולהפסיק מימון.
הרעיון להפיל את ממשלת ישראל ולחסל את החינוך החרדי הן פעולות מוטעות ומזיקות, המאיימות על אחדותה ועוצמתה של האומה. חיוני לעם ישראל להתאחד כאחד בעתות מלחמה וסכסוך, להגן ולתמוך זה בזה, ולקיים את הערכים והמסורות המקיימות את העם היהודי במשך מאות שנים. על ידי עמידה בסולידריות עם כל חברי החברה הישראלית, ללא קשר לאמונתם הדתית, העם יכול להיות מאוחד וחזק מול כל צרה.
- הכותב הוא איש עסקים חרדי ומנכ"ל הלשכה היהודית האורתודוקסית בארצות הברית